נגעי עור ויראליים - וירוסים עוריים

וירוס-עורי-ששש
וירוס-עורי-ששש
צילום: שטרסטוק

וירוסים עוריים מהווים מטרד רציני ונגרמים על ידי משפחת הווירוסים פפילומה, ומשפחת הווירוסים מולוסקום. שני הסוגים גם יחד באים לידי ביטוי בעור באזורים שונים של הגוף, והם מועברים במגע ישיר (רגיל או מיני), או במגע עקיף (דרך משטחים או כלים מזוהמים). סקירה

וירוסים עוריים מהווים מטרד רציני וגורמים להדבקה בקרב אחוז גבוה מאוד של האוכלוסייה. מרבית הנגעים העוריים הוויראליים נגרמים על ידי משפחת הווירוסים מזן הפפילומה, הכוללת למעלה ממאה זנים, וממשפחת הווירוסים מזן המולוסקום, הכוללת ארבעה זנים בלבד. הווירוסים משתי המשפחות הנ"ל באים לידי ביטוי בעור באזורים שונים של הגוף, והם מועברים במגע ישיר (רגיל או מיני), או עקיף (דרך משטחים או כלים מזוהמים).

וירוס הפפילומה שכיח ביותר. כשבעה עד שנים עשר אחוזים מהאוכלוסייה הכללית, גברים ונשים כאחד, יסבלו מיבלות פפילומה באזור אברי המין. בגיל ההתבגרות יכולה שכיחות הווירוס להגיע גם עד עשרים וחמישה אחוזים. רוב הילדים מבריאים ספונטנית בשנים הראשונות להדבקה (שני שלישים מבריאים תוך שנתיים וכתשעים אחוזים תוך חמש שנים).

יבלות הנגרמות כתוצאה מווירוס הפפילומה באזור הגניטליה נקראות קונדילומות. הן שכיחות בקרב כארבעים וחמישה אחוזים מהנשים הצעירות, כאשר הסיכוי להדבקה באוכלוסייה הכללית במהלך החיים מגיע עד שישים אחוזים. חלק מנגעי הקונדילומה עלולים לעבור התמרה סרטנית לאחר מספר שנים. בדומה ליבלות מחוץ לאזור הגניטליה, גם הקונדילומות נעלמות בשמונים אחוזים מהמקרים תוך שנה, לרוב באופן ספונטני. יחד עם זאת, מטופלים רבים סובלים מיבלות במשך שנים, ופונים לטיפול רפואי בשל הבעיה הקוסמטית, הכאבים, ההגבלה הפיזית, ההשלכות הנפשיות, הדמוי העצמי הנמוך או כדי למנוע הדבקה של בני משפחה וקרובים.

טיפול ביבלות ויראליות

הטיפול ביבלות תלוי בגורמים שונים הקשורים למטופל, כגון: המצב החיסוני ורצון המטופל, ולחומרת הבעיה ברמה הקלינית – מספר הנגעים, גודלם, האזור האנטומי שבו הם ממוקמים. ניתן לחלק את הטיפולים הקונבנציונליים המוצעים היום לשלושה סוגים:

טיפולים שמטרתם להביא להרס היבלת באמצעים פיזיים כגון הקפאת הנגעים, הסרה כירורגית, שימוש במחט חשמלית או אידוי עם לייזר, או באמצעים כימיים כגון שימוש בחומצות. טיפולים אימונולוגיים שמטרתם לעורר ולהגביר את פעילות מערכת החיסון כנגד הוירוס. ותרופות אנטי ויראליות שמטרתן לעכב את חלוקת הווירוס, כגון תמיסת פודוקסיפילין או תכשירים המכילים פלורואורציל .

שיעורי ההצלחה של הטיפולים הקונבנציונליים נעים בין ארבעים עד שבעים אחוזים ולרוב נדרש מספר רב של טיפולים על מנת להגיע לריפוי. בנוסף, הם מלווים לעתים קרובות בתופעת לוואי, כגון כאבים, תחושת צריבה, שינוי בצבע העור, או הצטלקות. בשנים האחרונות פותחו טיפולים חדשים ויעילים לנגעי העור הוויראליים, כגון:

טיפול פוטודינמי – שיטת טיפול זו מסתמכת על שימוש בחומר פלורסנטי שנספג באופן סלקטיבי לתוך תאי מטרה, כמו אותם תאי יבלת שעברו הדבקה ויראלית, וגורם להם להיות רגישים לאנרגיית אור. שיטת טיפול זו, משמשת לטיפול במגוון בעיות עוריות, כמו גידולים סרטניים וטרום סרטניים, מחלות דלקתיות של העור, אקנה (פצעי בגרות), מחלות זיהומיות של העור, שושנת יריחו, וכן לשיפור איכות העור וטיפול ביבלות ויראליות. בטיפול, נמרח חומר פלורסנטי בשם אמינו לבוליניק אסיד על פני היבלות, ולאחר המתנה בת שלוש שעות לצורך חדירת החומר לתאי היבלת, נחשף האזור למקור אור אדום או כחול. הטיפול גורם נזק ישיר לתאי היבלת, ומשפעל את מערכת החיסון כדי להתגייס למלחמה נגדם. מדובר בטיפול פשוט ולא פולשני, המתבצע אחת לשבוע, ומאפשר לטפל במספר רב של נגעים בו זמנית עם תוצאות קוסמטיות מצוינות.

טיפול  בלייזר מסוג CO2 - השימוש בלייזר לטיפול ביבלות ויראליות מוכר לרפואה משנות השמונים. הלייזר גורם להרס לא סלקטיבי של היבלות ודורש הרדמה מקומית. בתום הטיפול נוצר במקום פצע פתוח שמתרפא תוך שבועיים. הטיפול מלווה בדרגות שונות של אי נוחות בטווח הקצר, ובסיכוי לפיגמנטציה והצטלקויות בטווח הארוך (במחצית מהמקרים).

טיפול  בלייזר מסוג PDL - פוגע בכלי הדם המספקים חמצן לווירוס. לייזר זה נחשב לטיפול הבחירה בסוגים שונים של נגעים עוריים שמכילים כלי דם רבים, כמו כתמים מולדים. העובדה כי בנגעים הוויראליים יש כלי דם רבים, היא הגורם להצלחות של טיפול זה, בכמחצית מהמטופלים ויותר, כאשר יעילות הטיפול תלויה באזור המטופל. הטיפול מבוצע בתדירות של פעם בשבוע ונדרשים כשישה טיפולים למיגור הבעיה. טיפול זה נחשב לטיפול הבחירה באזורים רגישים מבחינה קוסמטית, כגון פנים, אזורי גוף חשופים, וסביב הציפורניים.

טיפול משולב

המלחמה נגד נגעים עוריים ויראליים רחוקה מלהסתיים, כאשר מדי שנה יש אלפי נדבקים חדשים. למרות העובדה שבספרות הרפואית מתוארות למעלה משלושים שיטות טיפול, רובן ככולן מיושמות במסגרת מחקרית בלבד ואינן זמינות לאוכלוסייה הכללית. הטיפולים הקיימים במסגרת קופות החולים כוללים: חנקן נוזלי, חומצות מקלפות, תרופות אנטי ויראליות או הסרה כירורגית. רק כשני שליש מהמטופלים יגיבו לשיטות טיפול אלה, בעוד מטופלים רבים יישארו ללא מענה אמיתי. במקרה של מטופלים שלא הגיבו לטיפולים המקובלים, מטופלים הסובלים מיבלות באזורים רגישים, או ילדים, שבהם הטיפולים הכואבים בלתי אפשריים, אפשר לפנות לטיפול ייעודי במרכז רפואי, המציע טיפולים משולבים בלייזרים עם טיפולים פוטודינמיים ותכשירים מקומיים. זאת במטרה למקסם את סיכויי הריפוי ולהפחית את תופעות הלוואי.

מניעת התפשטות הוירוסים העוריים: רחצו את הידיים. שמירה על הידיים נקיות יכולה לסייע במניעת התפשטות הנגיף. הימנעו ממגע, שפשוף או גירוד הנגעים העוריים. גילוח של האזורים הנגועים יכול גם להפיץ את הנגיף. הימנעו משיתוף פריטים אישיים כגון בגדים, מגבות, מברשות ואחרים. הימנעו ממגע מיני במידה וקיימים נגעים עוריים באבירי המין (איזור הגניטליה), אצלך או אצל הפרטנר שלך. אם אתם נוהגים לשחות בבריכה, יש לכסות עד כמה שניתן את הנגעים העוריים על ידי שימוש בתחבושת אטומה למים.

מקור מידע – "אתר בית החולים איכילוב"