דלקת כבד נגיפית - הפטיטיס B

מחלת הצהבת היא בעצם דלקת כבד נגיפית הקרויה גם הפטיטיס בי. לא תמיד ניתן לדעת מי נושא את הנגיף המדבק מאוד הזה

הפטיטיס בי היא למעשה מחלת הצהבת המוכרת לנו, המתבטאת אצל מבוגרים בחולשה, בעייפות, בחום, בהקאות ובהופעת צבע צהוב בעור ובלובן העיניים. המחלה מדבקת גם בקרב תינוקות, אך לא מופיעים אותם תסמינים אצל תינוקות. יחד עם זאת, בניגוד למבוגרים, שלרוב מחלימים מהמחלה, תינוקות נוטים להפוך לנשאים כרוניים של הנגיף. לכן חשוב מאוד לחסן את התינוק נגד המחלה.

אצל נשאים, הנגיף ממשיך להתרבות בכבד ומופרש לדם ולנוזלי גוף, לדוגמה אל הזרע, מבלי שיופיעו סימני המחלה. כך עלול נשא להדביק אנשים סביבו ללא ידיעתו, כי הוא עצמו אינו מודע להיותו נשא, אלא אם נערכה לו בדיקות דם. בסופו של דבר עלול נשא לחלות בדלקת כבד כרונית, שעלולה לגרום לשחמת הכבד ואף לסרטן הכבד.

הנגיף עובר בין בני אדם במגע עם דם מזוהם או עם מוצרי דם מזוהמים, במגע מיני עם אדם שנושא את הנגיף, חולה או נשא, הוא עובר מאם נשאית ליילוד, ועובר במגע הדוק עם נשא או עם חולה במשפחה. כיום מקבלים הילודים חיסון נגד הנגיף. מדובר בשלושה חיסונים, פעמים בשנת החיים הראשונה, שעות אחדות לאחר הלידה, בגיל חודש ובגיל חצי שנה. כמו כן מחסנים בוגרים שלא חוסנו בילדותם, אנשי צוות רפואי, חולים במחלות מסוימות, מטיילים, ומי שנמצא בסיכון מוגבר להידבק באיידס.

טיפול בנגיף: במקרים רבים אין צורך בטיפול כלשהו שכן בהדבקה של בוגרים מערכת החיסון לרוב מצליחה לנטרל ולסלק את הנגיף. במקרה של חולים שמפתחים הפטיטיס כרוני מסוג בי, טיפול אנטי ויראלי יינתן במטרה להביא לדיכוי בשכפול הנגיף, להפחית את הנזק לכבד, ולמנוע סיבוכים ארוכי טווח אך הוא איננו מביא לריפוי מלא.

לא כל החולים צריכים לקבל טיפול מידי. מקובל לערוך מעקב אחר התקדמות המחלה ולשקול את התחלת הטיפול בהתאם לפעילות הדלקת ונוכחות הצלקת. כיום קיימות שש תרופות אנטי נגיפיות עיקריות, רובן יעילות ביותר וכולן הוכנסו לסל התרופות.

מקור המידע – אתר קופת חולים כללית, אתר בית החולים שיבא.