אם לא תהיה הסברה חזקה בערבית - ברמדאן יתרחש אסון

עלימי
עלימי

בבית החולים הציבורי "האנגלי" בנצרת נערכים

בבית החולים הציבורי "האנגלי" בנצרת נפתחה מחלקת קורונה שזכתה לשם "מחלקת הניצחון". בית החולים האנגלי נחשב לבית חולים קטן יחסית, עם 130 מיטות, אך בפועל, במיוחד בחודשי החורף, הוא בתפוסה של כ-160 מיטות.

בתחילת משבר הקורונה, בנו בבית החולים אוהל, על פי הנחיות משרד הבריאות, לשימוש מטופלי קורונה. האוהל מוקם בחזית בית החולים אך במיקום מבודד יחסית. כל מי שהגיע לבית החולים עבר תשאול על ידי השומר לקבל דיווח על תסמינים. לאחר מכן הקימו ושיפצו מחלקת קורונה בניצוחו של מנהל בית החולים, ד"ר פהד חכים.

מחלקת הניצחון מונה 27 מיטות. מתוכן 7 מיטות טיפול נמרץ מדובר במחלקה אחת מתוך שלוש המיועדות לקורונה, ובסך הכול 60 מיטות קורונה. כיום יש במחלקה 27 מכונות הנשמה, 7 של בית החולים ועוד 20 מכונות שקיבלו ממשרד הבריאות. לדברי הנהלת בית החולים, משרד הבריאות תקצב את כל דרישות בית החולים, ושיתף פעולה באופן מלא עם בקשותיו.

מחלקת הקורונה בנצרת צילום: בי"ח אנגלי

ד"ר אמיר עלימי, עוזר מנהל בית החולים האנגלי ואחראי על תחום הקורונה בבית החולים, חושש מאוד ממצב של התפרצות קשה של המחלה במגזר הערבי בשל חוסר ההסברה בשפה הערבית. לדבריו, מערך ההסברה למגזר לקוי ולא נערכות מספיק בדיקות לגילוי המחלה: "כשהתחילו בישראל עם ההסברה, לא לקחו בחשבון את המגזר הערבי, אולי מתוך מיסוך פוליטי, אין לי מושג, אבל זו עובדה מצערת מאוד. כל ההסברה נערכה בשפה העברית ללא כל הסברה בערבית. חלק מהמגזר הערבי לא מבדיל בין שפעת רגילה לבין קורונה, אין לו את המודעות, הוא לא חשוף לאמצעי התקשורת כמו המגזר היהודי. אם רוצים משמעת של אוכלוסייה מסוימת, צריך לבצע הסברה כמו שצריך. אני נתקל במטופלים שלא יודעים בכלל מה זה קורונה ומה המשמעות שלה, הם חושבים שמדובר בשפעת לכל דבר".

לדבריו, אם הייתה חשיפה מתאימה והנחיה ברורה מהגורמים הבכירים במדינה, ראשי המועצות במגזר היו יכולים לשמש כערוץ ישיר לתושבים. "הכל היה מאולתר במגזר, לא הייתה תכנית מובנית המיועדת לאוכלוסייה הזו", טוען עלימי, "אני מקווה שלפעול עכשיו זה לא מאוחר מדי".

יש במגזר תופעה של בושה להודות שחלית בנגיף?

ד"ר עלימי: "בהחלט. זה קיים במגזר. מי שחולה מוקצה, כאילו הוא מצורע. זה דבר שלא מתקבל על הדעת. במגזר המיעוטים בישראל קיים מצב סוציו אקונומי נמוך, צפיפות, משפחות שלמות גרות באותו הבית, קומה מעל קומה. קיימות בקרב הציבור שלנו מחלות רקע כרוניות כסוכרת, לחץ דם גבוה, ועישון רב, והן מחמירות מצבם של חולי קורונה".

חודש הרמדאן, שיחל ב-23 באפריל, עלול להאיץ את ההידבקות בקורונה?

עלימי: "זו דאגה נוספת שלנו, המחייבת הסברה מסודרת ונרחבת בשפה הערבית. במהלך הרמאדן החשש שלנו הוא שמשפחות יחליטו לחגוג ביחד, מדי ערב, את ארוחת החג, דבר שיוביל לנדבקים רבים. לכן חשוב מאוד להשקיע עכשיו בעבודת שטח והסברה בשפה הערבית. זו נקודת זמן לא פשוטה, ואם לא יעשו פה מהלכים נכונים, נגיע למצב קשה מאוד של חולים, שאני אפילו לא מסוגל לחזות כמותו".