אופס, איך זה ששוב שכחנו את הדרוזים

עארף עלי, פסיכותרפיסט תושב פקיעין ששירת כקב"ן בצה"ל ומנהל את סניף ער"ן בכרמיאל ובתל חי, שופך אור על המצב באוכלוסיה הדרוזית ומגלה: עד היום לא בוצעו שום בדיקות לגילוי קורונה באף יישוב דרוזי

העיסוק בתחלואה בקורונה במגזר החרדי, ובמידה מסוימת במגזר הערבי, פסח על העידה הדרוזית. כמעט ולא שומעים בתקשורת על התמודדות העידה הדרוזית בישראל עם המגפה. עארף עלי, תושב פקיעין, מנהל סניף כרמיאל ושלוחת תל חי של ארגון ער"ן, שופך אור על הנעשה ביישובים הדרוזים ומסביר כי המדינה בעצם שכחה את הדרוזים במשבר הנוכחי. מתברר כי עד היום אין בכלל בדיקות לגילוי קורונה ביישובים הדרוזים. עארף עלי, בעל תואר מוסמך בעבודה סוציאלית קלינית ומוסמך בפסיכותרפיה מאוניברסיטת חיפה, שירת כקב"ן בצה"ל.

"בשלב הראשון של התפרצות הנגיף", הוא מתאר, "הדרוזים המשיכו להתנהל ולהתנהג כבשגרה, כמו בכל האזורים והערים בארץ. לאחר מכן, בעקבות ההכרזה על מצב חירום, אט אט חלחלה ההכרה שמדובר במצב חדש המחייב התנהלות לפי הוראות משרד הבריאות. כפועל יוצא מכך, הלוויות מתנהלות בהתאם להוראות החדשות ובתי התפילה שלנו, החלווה, נסגרו ואנשי הדת מתפללים בבתיהם. הפנמה משמעותית קרתה בעקבות מנשר, שהוציאה ההנהגה הדרוזית, ובו ציוותה להתנהג על פי הנחיות משרד הבריאות".

איך נערכו ביישובים הדרוזים לסגר?

"כמו בכל המדינה הייתה הסתערות על המרכולים והחנויות, הרשות המקומית ומחלקות הרווחה עברו למתכונת עבודה בחירום. יחד עם פיקוד העורף, דאגו לקשישים ולמשפחות הנזקקות, ומתנדבים וארגונים וולונטריים נרתמו לגיוס תרומות ולהגשת סיוע לתושבים".

הייתה הסברה בערבית?

"בתקשורת הערבית, האתרים והרשויות המקומיות והדתיות דאגו להסברה, אך בערוצי התקשורת בשפה העברית לא הייתה ועדיין אין הסברה ייעודית לבני המיעוטים".

מה הן הבעיות העיקריות של החברה הדרוזית בימים אלה?

"העדר בדיקות. עד לשבוע הנוכחי לא התקיימו בדיקות בישובים הדרוזים, למעט עוסיפה ודלייה. הבדיקות יחלו היום, חמישי (16 באפריל 2020), עקב דרישה ופניות של ראשי הרשויות. המדינה לא יזמה דבר. זו תחושת ניכור והזנחה והיעדרות מהשיח הציבורי".

מה הם נתוני התחלואה בנגיף הקורונה באוכלוסייה הדרוזית בישראל?

"ידוע על מעט מאד מקרים. תשעה בפקעין, שמונה במעאר, שניים בחורפיש, שניים בעוספיה, שניים בבוקעאתה, אחד בכסרא, ואחד בסמיע. אבל ייתכן ויש יותר, מכיוון שלא נערכו מספיק בדיקות. ככל הידוע אדם אחד באשפוז. על מונשמים – לא ידוע".

האם יש יותר ביקוש לטיפול רגשי אצל הדרוזים בתקופת הסגר?

בקליניקה שלי ישנן יותר פניות על רקע תסמיני חרדה כגון: כאבי בטן, כאבי ראש, סחרחורות, קשיי נשימה ודקירות בחזה. בנוסף יש פניות מאימהות לגבי ילדיהם, נשים בהריון, קשישים החווים בדידות וריחוק מהבנים והנכדים".

חיי הקהילה של הדרוזים מבוססים במידה רבה על המשפחה המורחבת. איך אתם מסתדרים עם השינוי החברתי, שכופה עליכם משבר נגיף הקורונה?

"החברה הדרוזית עוברת מזה שנים תהליכי שינוי בכל תחומי החיים. המשפחה הפטריארכלית, שהייתה שלטת, פינתה את מקומה לטובת המשפחה הגרעינית, אך עדיין הקשרים בין המשפחות נשמרו והבנים המשיכו לגור ליד הוריהם. מאז פרוץ משבר הקורונה, אנו עדים לריחוק והתרחקות שנכפתה על המשפחות נוכח המציאות. הקשר נשמר באמצעות הרשתות החברתית, טקסים של אירוסין וחתונות צומצמו, וכלאחרונה הם הופסקו ונדחו".