עשרה דברים על אלרגיה לתרופות

ככל שנוטלים יותר מחזורי טיפול מאותה תרופה, הסיכוי לפתח תגובה אלרגית נגד התרופה, עולה. לכל התרופות, גם אלו שלכאורה נראות תמימות כמו ויטמין סי, יכולות להיות תופעות לוואי אלרגיות

1. מבין תופעות הלוואי של התרופות, התגובות האלרגיות מהוות פחות מ-10 אחוזים. לכל התרופות, גם אלו שלכאורה נראות תמימות לגמרי, כמו ויטמין C למשל, יש תופעות לוואי. מתוכן כאמור פחות מעשרה אחוזים הן תופעות מהסוג האלרגי ונגרמות על ידי הפעלת מערכת החיסון. מאות אנשים פונים מדי שנה לבירור בעקבות חשד לתגובות אלרגיות לתרופות. ברוב המקרים מתברר שמדובר בתופעות לוואי פשוטות של התרופות ורק במיעוט מהמקרים מתברר שאכן מדובר באלרגיה. 

2. רוב התגובות האלרגיות לתרופות הן שפירות ולא מסוכנות. הביטוי העיקרי יהיה פריחה עדינה שמופיעה לאחר ימי טיפול אחדים. מדי פעם עלולה להופיע תגובה של הלם אנאפילקטי מסכן חיים. במדינות בסדר הגודל של ישראל, מדובר במקרים בודדים בשנה. התגובה האנאפילקטית עלולה להופיע יותר במקרה של הזרקת תרופה לווריד, ונדירה בנטילת כדורים בבליעה. 

3. מטופלים שנוטלים תרופת חדשה חייבים לשים לב לתחושות חריגות אחרי הנטילה. תופעות כבחילה, קצת כאב בטן וסחרחורת הן שגרתיות במקרה של נטילת תרופות מסוימות. למשל, תרופות נגד יתר לחץ דם עלולות לעתים לגרום לסחרחורת. דוגמה נוספת: תרופות אנטיביוטיות מסוג זינט או אוגמנטין עלולות לגרום לעתים לכאבי בטן. תופעות לוואי אלה הן ידועות ומוכרות. סימני האזהרה המעידים על תגובה מסוכנת: כאשר זמן קצר  לאחר נטילת התרופה מופיע קוצר נשימה, תחושת כמעט התעלפות ונפיחות מפושטת. 

4. ככל שנוטלים יותר מחזורי טיפול מאותה תרופה, סיכוי הגוף לפתח תגובה אלרגית נגד התרופה, עולה. על פי רוב, תגובה אלרגית לא תתפתח כשנוטלים את התרופה בפעם הראשונה, אלא רק כשהגוף כבר מכיר אותה.  

​5. אם בעקבות נטילת תרופה, מופיעים פריחה מפושטת ומטרידה על הפנים והגוף, קוצר נשימה קיצוני, נפיחות כללית או עילפון , יש לפנות מיד לרופא, למוקד קופות החולים או למיון. אם מדובר בתופעות מתונות יותר, חשוב לצלם את הפריחה, הנפיחות ותופעות נוספות כדי להראות לרופא. במרבית המקרים ימליץ הרופא על הפסקת נטילת התרופה וימצא לה חלופה. 

​6. כשמדובר בתרופות שנוטלים באופן קבוע והמשכי, כמו לדוגמה אספירין וסטטין, הסיכוי שהן יגרמו לתופעות אלרגיות הוא נמוך מאוד. בדרך כלל התופעות הלא רצויות יופיעו בנטילת תרופה חדשה או זמנית. לכן , בשלב הראשון יברר הרופא את סדר הזמנים בהם נחשף המטופל לתרופות חדשות ויצליח להגיע למסקנה מי החשודה מכולן. בהמשך יוכל להפנות למומחה לאלגיה. 

7. מי שלא חווה תגובה אלרגית – אינו נחשב אלרגי. 

8. רגישות היא מילה עממית המתארת את כל תופעות הלוואי. למשל רגישות לאוגמנטין שהביטוי שלה הוא כאב בטן או רגישות לאוגמנטין שמתבטאת בתגובה אלרגית חריפה. אלרגיה משמעותה תגובה לתרופה שהמנגנון שלה מופעל על ידי מערכת החיסון.  

9. שלוש התרופות המובילות בגרימת אלרגיה הן: אנטיביוטיקות ממשפחת הפניצילינים, נוגדי דלקת שאינם סטרואידים כולל אופטלגין ואנטיביוטיקות אחרות. 

10. תרופות ביולוגיות ניתנות בדרך כלל למחלות משמעותיות. למשל: 'מבטרה' שניתנת למספר סוגים של ממאירויות המטולוגיות ומחלות ריאומטיות, או למשל 'רמיקייד' הניתנת למחלות דלקתיות של המעי. תרופות אלה מבוססות על חלבונים הנוטים לגרום לתופעות לוואי. בדרך כלל התרופות חיוניות והחולה חייב לקבלן. אם מטופל  פיתח תגובה אלרגית אמתית לתרופה ביולוגית כנ"ל יש דרך מיוחדת לתת אותה לחולה ולעקוף את התגובה האלרגית. השיטה היא לתת את התרופה בצורה מדורגת. להגדיל בהדרגה את המינון, מה שמנטרל את התגובה האלרגית באופן זמני. לתהליך קוראים דסנסיטיזציה, והוא נעשה תמיד בהשגחת מומחה לאלרגיה בנוסף לרופא המטפל. 

מקור מידע – "אתר בית החולים מאיר בכפר סבא"