טיפול באשך טמיר

אשך-תמיר-ששש
אשך-תמיר-ששש
צילום: שטרסטוק

אשך שאינו נמצא בשק האשכים, יש לנתח בין גיל חצי שנה לגיל שנה וחצי, כדי למנוע ליפוף האשך סביב כלי הדם שלו, וכדי שהילד לא יתבייש במראה גופו

אשך טמיר הוא אשך שאינו נמצא בשק האשכים ולא ניתן להביאו למקומו בשק. על פי רוב מדובר בבעיה מולדת. הטיפול היחידי לטמירות אשכים הוא ניתוח בהקדם. הגיל המומלץ לניתוח הוא בין גיל חצי שנה לגיל שנה וחצי. יש לנתח אשך טמיר כדי לשמור על הפוריות, כדי לטפל בבקע (שבר) שתמיד נלווה לאשך טמיר, כדי לתת לאשך אפשרות להתחמק ממכה מקרית, כדי למנוע אפשרות של סיבוב האשך סביב כלי הדם שלו, דבר שיכול לגרום לו נזק, וכדי שהילד יהיה דומה לכל הילדים ולא יתבייש במראה גופו.

הניתוח מבוצע בהרדמה כללית. לחדר ניתוח נכנסים יחד עם אחד ההורים. הרופא המרדים ישים מסכה קטנה על האף והפה של הילד, דרכה ינשום הילד בתחילה רק אוויר וחמצן, ובהמשך יתווסף לאוויר גם חומר הרדמה. כאשר הילד רדום לחלוטין ולא מרגיש שום דבר, מזהים את האשך ושק הבקע, שתמיד נלווה אליו. מפרידים בעדינות את חבל הזרע ואת כלי הדם של האשך משק הבקע. דרך חתך קטן במפשעה משחררים את כלי הדם עד לכליה באותו צד.

תופרים את בסיס השק קרוב למקום יציאתו מחלל הבטן. בונים "בית" חדש לאשך בשק האשכים ותופרים את העור שם בתפרים נמסים. את העור במפשעה מדביקים כך שאין תפרים חיצוניים אלא רק קרום דבק על העור באזור החתך הניתוחי. בתום הניתוח ימצא הילד את עצמו בחדר ההתאוששות ואחד מהוריו לידו. צינורית למתן נוזלים עדיין מחוברת לידו, עד לרגע שבו יותר לו לשתות. באזור הניתוח הוא ימצא פס של דבק. באזור שק האשכים יהיו תפרים שנמסים בעצמם במשך הזמן ושאין צורך להוציאם.

הניתוח לתיקון אשך טמיר הוא ניתוח עדין במיוחד. יש חשיבות רבה לשמירה על חבל הזרע ועל כלי הדם של האשך למניעת פגיעה באשך ובפוריות. כירורג ילדים מנוסה מכיר בעיות אילו ולכן פגיעות הן נדירות ביותר. ברוב המקרים אין צורך לישון בבית החולים, לא ביום הניתוח ולא ביום שלפניו. כשהילד מסוגל לשתות באופן חופשי וכשהוא ער לחלוטין – הוא משתחרר.

מקור מידע – "אתר בית החולים הדסה עין כרם"