מדבקה לאבחון שחפת

פרופ׳ חוסאם חאיק צילום: הטכניון
פרופ׳ חוסאם חאיק צילום: הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה חדשה לאבחון מהיר של שחפת, שממנה מתים בעולם 1.8 מיליון אנשים בשנה. המחקר נתמך על ידי קרן ביל ומלינדה גייטס וזוכה להתעניינות אישית מצדו של ביל גייטס

שחפת, המחלה המדבקת הנפוצה בעולם, גובה בכל שנה כ-1.8 מיליון קורבנות. רוב מקרי השחפת הפעילה (כ-95%) הם בעולם השלישי; כיום, בעקבות גלי ההגירה הגדולים למערב, חלה זליגה של מחלה זו לאירופה. גם בישראל מתגלים מדי פעם חולי שחפת ולכן הוקמה בשנת 1997 התוכנית הלאומית למיגור השחפת בישראל.

הבעיה היא שמאחר שתסמיני המחלה אינם פשוטים לאבחון, רבים מהחולים אינם מאובחנים מוקדם מספיק או שאינם מאובחנים כלל, בייחוד באזורים נידחים במדינות עולם שלישי. בעיה נוספת של המחלה הינה היא השחפת החבויה (LTBI) – מצב רפואי שבו האדם אינו מדבק אולם הוא מצוי בסיכון לפיתוח שחפת פעילה. הסיכון להתפרצותה של שחפת חבויה לכדי מחלה פעילה תלוי במצבו החיסוני של האדם, והוא גדל כתוצאה מעישון, תת תזונה והשפעות סביבתיות אחרות.

ד"ר רותם וישינקין צילום: הטכניון

על פי ארגון הבריאות העולמי, בדיקה זולה ומהירה היא צו השעה, וזה הרקע לפרסומו של מחקר פורץ דרך בכתב העת Advanced Science – טכנולוגיה חדשנית לניטור שחפת חבויה, זאת באמצעות מערכת הנצמדת לעורו של הנבדק. הטכנולוגיה פותחה במעבדה להתקנים מבוססי ננו-חומרים בפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון בקבוצת המחקר של פרופ׳ חוסאם חאיק, במסגרת עבודת המחקר של ד"ר רותם וישינקין.

"הטכנולוגיה שפיתחנו מבוססת על ניטור של חלקיקים נדיפים הנפלטים מגוף האדם," מסביר פרופ' חאיק. "כיום ברור לנו שחלקיקים כאלה מעידים על מצבים פיזיולוגיים שונים, והשאלה היא באילו חלקיקים להתמקד וכיצד לנטר אותם".

ניטור שחפת באמצעות מדבקה הנצמדת לעור ומודדת את החלקיקים הנדיפים הנפלטים ממנו צילום: הטכניון

המחקר נתמך על ידי קרן ביל ומילנדה גייטס וזכה להתעניינות אישית של ביל גייטס. כיום נמשך הפרויקט לפיתוח המדבקה בשיתוף A-Patch – מאגד בין-לאומי בראשות פרופ' חאיק הנתמך על ידי תוכנית המענקים של האיחוד האירופי. ד"ר רותם וישינקין, מסבירה כי "הטכנולוגיה החדשנית, שנבדקה על אוכלוסיית נבדקים גדולה בהודו ובדרום אפריקה, הפגינה דיוק גבוה באבחון שחפת הפעילה וגם שחפת סמויה – רגישות גבוהה מ-90%. האתגר הנוכחי הוא הקטנת המערכת שלנו לכדי מדבקה (פלסטר) שתוצמד לעורו של הנבדק".

החוקרים מאמינים שגירסאות עתידיות של הטכנולוגיה יאפשרו ניטור מהיר וזול של מחלות אחרות כגון מחלות זיהומיות אחרות, סוכרת ומחלות לב. מדובר בפלטפורמה המאפשרת ניטור מהיר ופשוט שיכול להתבצע בכל מקום בעולם, תוך העלאת התוצאות לענן ייעודי, וכל זאת ללא צורך ברשת חשמל ובאנשי מקצוע מיומנים.

למאמר המלא בכתב העת Advanced Science לחצו כאן.