דלקת מפרקים שגרונית

דלקת מפרקים שגרונית היא מחלה כרונית הפוגעת במפרקים הקטנים של אצבעות כפות הידיים והרגליים, ועלולה להתפשט למפרקים נוספים ולאיברים כמו הריאות והלב. גילוי המוקדם חיוני על מנת לעצור את התפשטות המחלה

דלקת מפרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית, הגורמת לסבל, וללא טיפול עלולה להוביל למגבלות גופניות. בשנים האחרונות, חלה התקדמות רבה בטיפול בדלקת מפרקים שגרונית, עם יכולת לעצור את התהליך ברוב המקרים. קיימת חשיבות רבה לטיפול בשלבים המוקדמים של המחלה, על מנת למנוע נזק למפרקים ופגיעה באיכות חיי החולה. מדובר במחלה כרונית עם כל המשתמע מכך.

דלקת מפרקים שגרונית היא מחלה אוטואימונית, כלומר מחלה שבה המערכת החיסונית, שאמורה להגן על גופנו מפני זיהומים, תוקפת בטעות את הגוף עצמו. בדלקת מפרקים שגרונית הפגיעה המרכזית היא במפרקים הקטנים של אצבעות כפות הידיים והרגליים, אולם יכולים להיפגע גם מפרקים נוספים וכן מערכות נוספות בגוף כמו הריאות והלב.

המהלך האופייני למחלה הוא תקופות של שקט יחסי ותקופות של התפרצות הדלקת. בעת התפרצות יופיעו לרוב כאב, אודם ונפיחות של מפרקים, בעיקר בכפות הידיים והרגליים. המחלה היא בדרך כלל "סימטרית", כלומר: אם מעורב מפרק מסוים בכף יד ימין, כמעט תמיד יהיה מעורב אותו המפרק גם בכף יד שמאל.

מאפיין נוסף של המחלה הוא קשיון בוקר. המפרקים המעורבים נוקשים וכואבים במיוחד בשעות הבוקר, עם היקיצה מהשינה. בהמשך היום, לאחר הפעלת המפרקים, הם כואבים פחות. למחלה מתלווים תסמינים גופניים נוספים ובהם עייפות, חום וחולשה.

במהלך השנים מתפשטת המחלה בהדרגה. בהתחלה היא מופיעה במפרקים בכפות הידיים והרגליים, ובהמשך מתפשטת הדלקת למפרקים נוספים כמו שורשי כפות הידיים, הקרסוליים, המרפקים והברכיים. לאחר שנים רבות עלולה המחלה לגרום לעיוותים של מפרקים שונים בגוף ואף להרס של מפרקים.

אבחון הדלקת: אבחון דלקת מפרקים שגרונית נעשה בעזרת בממצאים הקליניים, ממצאים של תהליך דלקתי במפרקים בבדיקה הגופנית, ובדיקות מעבדה המצביעות על תהליך דלקתי עם עליה בשקיעת הדם ומדדים נוספים של דלקת. בכשבעים אחוז מן החולים, ניתן לאתר בדם את "הגורם השיגרוני". זהו נוגדן חלבון, המאשר את האבחנה בחולים עם תמונה קלינית מתאימה. כשלעצמו הוא אינו מספיק על מנת לקבוע אבחנה, כיוון שהוא אינו ספציפי לדלקת מפרקים שגרונית, אלא מופיע במגוון רחב של מחלות, ואף עשוי להימצא בדמם של נבדקים בריאים. בשנים האחרונות, התווספה בדיקת דם בעלת סגוליות גבוהה יותר לאבחון של דלקת מפרקים שיגרונית.

הטיפול בדלקת: החלק המרכזי בטיפול הוא תרופות. מטרתן היא להפחית את הדלקת במפרקים וכן לנסות לעכב את התקדמות המחלה. בין התרופות לטיפול בדלקת, יש תרופות נוגדות דלקת רבות עוצמה, אך שימוש בהן לזמן ממושך עלול לגרום לתופעות לוואי קשות, ולכן לרוב אינו מומלץ. תרופות אחרות מדכאות את מערכת החיסון. מאחר והמחלה היא אוטואימונית, כלומר מערכת החיסון תוקפת בטעות את הגוף, הרי דיכוי של מערכת החיסון עשוי לסייע. יחד עם זאת בגלל הדיכוי של מערכת החיסון, עלולות להתפתח תופעות לוואי, ונדרש מעקב רפואי צמוד ומסודר.

מקור המידע – אתר "קופת חולים כללית", אתר "בית החולים איכילוב".