חוקרים את הנולד

פרופ' עופר לביא, ד
פרופ' עופר לביא, ד"ר אריאל זילברליכט, ד"ר ניר קוגלמן וד"ר יקיר שגב צילום: אלי דדון

במחלקת נשים של בית החולים כרמל נערכו שני מחקרים, אשר השוו דפוסי טיפול רפואי בנשים בהיריון, ביולדות ובנשים לאחר הלידה – לפני פרוץ מגפת הקורונה; ובמהלכה, בגלים הראשון והשני

צוות חוקרים מהמרכז הרפואי כרמל ערכו שני מחקרים מקיפים, בשיתוף מאות נשים, אודות השפעות סגרי הקורונה על נשים הרות ועל יולדות לאחר הלידה. מסקנות המחקרים הן, כי בעקבות הסגרים חלה עלייה בשיעור האירועים הדחופים, כמו ניתוח קיסרי או לידות מחוץ לבית החולים, וכי למרות קיצור זמן שהיית היולדות בבית החולים, לא נצפתה עלייה בפניות נשים למיון או לאשפוזים חוזרים.

כידוע, כחלק מהתמודדות עם מגפת הקורונה ננקטו בבתי החולים החל משנת 2020 צעדים מיוחדים לשמירת היגיינה, ריחוק חברתי, הגבלות תנועה ואף סגר. מחלקת נשים בבית החולים כרמל שבחיפה, בניהולו של פרופ’ עופר לביא, ביצעה מספר מחקרים שבחנו את השפעת הגבלות הקורונה על הטיפול בנשים הרות. במחקרים השתתפו מאות נשים, שהגיעו למיון בכרמל, ויולדות שילדו בכרמל.

המחקרים בוצעו על ידי ד”ר ניר קוגלמן, בהנחייתם של ד”ר יקיר שגב וד”ר אריאל זילברליכט, מומחים ברפואת נשים ומיילדות במרכז הרפואי כרמל. המחקרים פורסמו לאחרונה בכתבי העת הרפואיים:

Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine
ו – International Journal of Gynecology & Obstetrics.

ד”ר ניר קלוגמן צילום: אלי דדון

המחקר הראשון

המחקר הראשון בחן האם ההגבלות, שהוטלו בעקבות הקורונה, גרמו לשינוי בדפוס הפניות אל “מיון יולדות”, והאם חל שינוי בכמות האשפוזים בחדר לידה. לצורך כך ביצעו החוקרים השוואה בין התקופה של הגל הראשון (מרץ-אפריל 2020) לבין תקופה מקבילה בשנת 2019. ממצאי המחקר מצביעים על כך, שנשים הרות היססו לפנות למיון, ובאופן כללי הגיעו להיבדק רק בשלבים המאוחרים של ההיריון, או בשלב מתקדם של הלידה. עוד עולה מהמחקר, כי חלה עלייה בשיעור האירועים הדחופים, קרי, ניתוח קיסרי דחוף ולידות מחוץ לכותלי בית החולים.

ד”ר יקיר שגב צילום: אלי דדון

המחקר השני

המחקר השני בחן האם הטלת ההגבלות על נשים הרות, הובילה לשינויים בתקופה שלאחר הלידה. החוקרים מציינים כי בתקופת הקורונה, הצוותים הרפואיים עודדו את הנשים להשתחרר מוקדם יותר, על מנת להקטין את הסיכוי לחשיפה של האם והיילוד לחולים אפשריים בבית החולים.

לצורך ביצוע המחקר, בוצעה השוואה בין הנשים אשר ילדו בגל הקורונה הראשון (מרץ-אפריל 2020), ובגל הקורונה השני (יולי-ספטמבר 2020), לבין קבוצת ביקורת אשר כללה נשים שילדו בתקופות המקבילות בשלוש השנים לפני כן. החוקרים גילו, כי משך האשפוז לאחר לידות – הן בלידות נרתיקיות והן בניתוחים קיסריים – היה קצר יותר בממוצע בכחצי יממה בגל הראשון ובגל השני, לעומת קבוצת הביקורת. עוד גילו חוקרי כרמל, כי על אף קיצור משך האשפוז לאחר לידה, לא נמצאה עלייה בפניות למיון או באשפוזים חוזרים לאחר הלידה.

ד”ר אריאל זילברליכט צילום: אלי דדון

לידה בטוחה

לדברי פרופ’ עופר לביא, מנהל מחלקת נשים, “בית חולים כרמל בכלל, ומחלקת נשים בפרט, עומדים בחזית המאבק בתחלואת הקורונה”. ד”ר יקיר שגב וד”ר אריאל זילברליכט מפצירים בנשים ההרות, לא להסס לפנות לבתי החולים, ולהיות סמוכות ובטוחות כי הן יטופלו בצורה הטובה ביותר: “אנו ערוכים, בבית החולים כרמל, לתת לכן את הביטחון והשקט. כאן תוכלו ללדת בצורה הבטוחה והטובה יותר עבורכן ועבור התינוק החדש שלכן”.

החוקר הראשי, ד”ר ניר קוגלמן, מסכם: “ניתן לומר, כי על אף האתגרים, שניצבו בפני הצוותים הרפואיים, ועל אף החשש של הנשים ההרות לפנות לבית החולים, בשורה התחתונה לא חלה עלייה בתחלואה עוברית ואימהית לאחר הלידה, ולא אירעו סיבוכים משמעותיים שהצריכו פניות למיון ואשפוזים לאחר לידה”.