בלי פאניקה

אין-פאניקה
אין-פאניקה

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון ובי"ח סורוקה גילו כי הישראלים חווים עליה הדרגתית בחרדות בתקופת הקורונה, אך אצל מי שהיה חרדתי כבר לפני המשבר, העלייה בחרדה גדולה יותר

פרופ' שחר צילום: דני מכליס, אב"ג

הציבור הישראלי היהודי חווה עליה הדרגתית, לינארית אך מתונה, בחרדה כללית וגם בחרדה ספציפית לנגיף הקורונה, אך דפוס חרדה זה אינו מעיד על פאניקה או היסטריה. כך נמצא במחקר שנערך בימים אלה על ידי צוות מדענים מאוניברסיטת בן גוריון הכולל מומחים בפסיכולוגיה, מומחים בבריאות הציבור ורופאים. טרם חדירת הנגיף לישראל ממוצע רמת החרדה עמד על 2.17 (מתוך 5) בסולם החרדה; כיום הממוצע עומד על 3.14, כלומר רמת החשש נמצאת עדיין בתחום החרדה ורחוקה מתחום הפאניקה.

המחקר בוצע במסגרת כוח הפעולה המחקרי למאבק בקורונה, שהקים נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ. במסגרת היוזמה הוחלט על הסטת משאבי מחקר למציאת פתרונות מהירים לבעיות השונות שנוצרו בעקבות משבר הקורונה. המחקר דגם אלף מבוגרים מהאוכלוסייה היהודית דרך פאנל חברת המדגם, ומדידה זו התרחשה טרם כניסת וירוס הקורונה לארץ, כאשר ברקע ידיעות על הידבקויות נרחבות בארצות אחרות. יום לאחר מדידה זו, כבר נמצאו נשאי קורונה בארץ. צוות המחקר המשיך לעקוב אחרי המדגם המייצג את האוכלוסייה היהודית, על בסיס שבועי, כאשר המדידה השישית נערכה בשבוע שעבר. מדידות נוספות ממשיכות להתבצע.

הנבדקים נשאלו על חרדה כללית שהם חווים, חרדה ספציפית לנגיף הקורונה, ועל עמדות כלפי משרד הבריאות. ניתוחים סטטיסטיים ראשונים העידו על שלושה ממצאים.

ממצא ראשון

"המדגם שחקרנו גילה עליה הדרגתית ומתונה של חרדה, הן כללית והן ספציפית לנגיף", אומר ראש צוות המחקר, פרופ' גולן שחר, מנהל המעבדה לחקר אישיות ומצבי לחץ במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. "ציפינו לראות עליה בחרדה, שכן האיום ממשי ונוכח בארץ. אבל הדפוס המתון של החרדה אינו תומך בכך שהציבור הוא בפאניקה או בהיסטריה".

ממצא שני

הממצא השני העיד על כך, שנבדקים אשר סבלו מרמות גבוהות של חרדה כללית עוד בטרם חדר הנגיף לישראל, תרגמו חרדה זו, לחרדה ספציפית גבוהה יותר מפני נגיף הקורונה. ההשפעה ההפוכה, כלומר השפעה של חרדה ספציפית מנגיף הקורונה על חרדה כללית, הייתה חלשה יותר. "המשמעות היא, שמסרי משרד הבריאות והמנהיגות הנבחרת צריכים לקחת בחשבון את קיומם של אזרחים חרדים, ללא קשר לאיום, ועבורם במיוחד – לצד הציבור כולו – מסרים מרגיעים חשובים ביותר", מסביר פרופ' שחר.

ממצא שלישי

הממצא השלישי הוא, שתפיסה חיובית של הנבדקים את משרד הבריאות – כדואג, חומל, בטוח בעצמו ומיומן – לוותה בירידה בחרדה הכללית במדגם הנחקר, דבר שהיתרגם לירידה בחרדה מן הנגיף. ממצא זה מעיד כי הדרך בה משרד הבריאות מציג את עצמו, משפיעה על מורל הציבור.

סיכום

בראש צוות המחקר עומד, כאמור, פרופ' גולן שחר, מנהל המעבדה לחקר אישיות ומצבי לחץ במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. שאר חברי הצוות הם: פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון; פרופ' לימור אהרונסון דניאל, סגנית נשיא האוניברסיטה לקשרים בינלאומיים וראש המרכז לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון; פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות וחבר סגל בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון; ד"ר הדר שלו, ראש הקליניקה לטראומה ונוירופסיכיאטריה במרכז הרפואי סורוקה; פרופ' דוד גרינברג, יו״ר החטיבה לרפואת ילדים ומנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים במרכז הרפואי סורוקה.