מחלת הספחת - פסוריאזיס

פסוריאזיס-ששש
פסוריאזיס-ששש
צילום: שטרסטוק

בישראל כמאה אלף חולי פסוריאזיס. על פי רוב מופיעה המחלה בגילאי עשר עד שלושים אך היא יכולה להופיע בכל גיל. אצל חולים נוצרים אזורי עור קשקשיים בעלי גוון אדום והעור מתקלף. התופעה עלולה להופיע בכל הגוף אך נפוצה בעיקר במרפקים, בברכיים, בגב התחתון ובקרקפת

פסוריאזיס (ספחת) היא מחלת עור המאופיינת בהתרבות מהירה מדי של תאי עור. בישראל כמאה אלף חולי פסוריאזיס. על פי רוב מופיעה המחלה בגילאי עשר עד שלושים על אף שהיא יכולה להופיע בכל גיל. המחלה אינה מדבקת.

מה קורה לעור של חולה פסוריאזיס? לתאי העור יש מחזור חיים שבסופו הם מתים ונושרים מהגוף. התאים הללו נוצרים בשכבות העור העמוקות יותר ובמהלך מחזור חייהם נעים הדרגתית לעבר שכבת העור החיצונית (אפידרמיס), ושם מתים ונושרים כעור מת. באופן תקין אורך התהליך שלושה עד ארבעה שבועות. אצל חולי פסוריאזיס התהליך אורך שישה ימים בלבד ולכן חלה הצטברות מהירה של תאים על פני העור. כתוצאה מכך נוצרים אזורי עור קשקשיים בעלי גוון אדום והעור מתקלף. התופעה עלולה להופיע בכל הגוף אך נפוצה בעיקר במרפקים, בברכיים, בגב התחתון ובקרקפת.

אצל מרבית החולים היא פוגעת אך בחלק קטן מהגוף. חומרת המחלה משתנה מחולה לחולה ויכולה לנוע מרמה של מטרד קל ועד למחלה קשה המשפיעה על איכות החיים. פסוריאזיס היא מחלה כרונית אשר נובעת מכשל מסוים במערכת החיסון. היא עלולה להתפרץ בכל עת. יכולות לחלוף תקופות ממושכות ללא הופעת סימפטומים ולפתע תתרחש התפרצות קשה. הטיפולים הקיימים מסוגלים להפחית באופן ניכר את הסימנים החיצוניים של המחלה אך לא לרפא אותה לחלוטין.

הסוגים הנפוצים מתחלקים לשתי משפחות, הסוג ללא הפרשות מוגלתיות והסוג הכולל הפרשות מוגלתיות. סוגי פסוריאזיס ללא הפרשות מוגלתיות: פלאק – (פסוריאזיס וולגאריס) היא הצורה הנפוצה ביותר של פסוריאזיס אשר מופיעה אצל כשמונים אחוזים מהחולים. סימניה הם נגעים אדומים יבשים על פני העור, המכוסים בקשקשת בעלת גוון כסוף הנקראת פלאק. הנגעים מופיעים בדרך כלל על המרפקים, הברכיים, הקרקפת והגב התחתון. יחד עם זאת הם יכולים להופיע בכל מקום על פני הגוף. בדרך כלל הפלאק מגרד וכואב. במקרים חמורים עלול העור שמסביב למפרקים להיסדק ולדמם.

פסוריאזיס באזור הציפורניים - גורם לצמיחה לא תקינה של הציפורניים ולאיבוד צבען. נוצר מרווח בין הציפורן לבשר והציפורן הופכת לא יציבה ועלולה לנשור. פסוריאזיס גוטטה - מתרחשת בדרך כלל לאחר דלקת גרון זיהומית ונפוצה יותר בקרב ילדים ונוער. היא גורמת להופעת פצעים בצורת נקודות אדומות וקטנות על הזרועות, הרגליים והחזה. פסוריאזיס על הקרקפת - פוגעת בדרך כלל באזור העורף אך יכולה לפגוע גם בכל הקרקפת. היא גורמת לכיסוי הקרקפת בשכבה עבה לבנה כסופה של עור, מלווה בתחושת גרד עזה בקרקפת ונשירת שיער. אינברסה פסוריאזיס - מופיעה באזורי קפלים בעור דוגמת בתי השחי, מפשעה, הקפלים שמתחת לישבן ולחזה. גורמת להופעת שטחי עור אדומים חלקים. התופעה מחמירה בעקבות חיכוך והזעה. צורה זו שכיחה יותר בקרב אנשים בעלי עודף משקל.

סוגי פסוריאזיס עם הפרשות מוגלתיות: זו הצורה הנדירה יותר של פסוריאזיס אשר גורמת להופעת יבלות מלאות מוגלה על פני העור. המוגלה מורכבת מתאי דם לבנים. המחלה אינה מדבקת. מבדלים בין הסוגים השונים במשפחה זו בהתאם לאזור הגוף בו יופיעו הסימפטומים.

הגורמים המדויקים לפסוריאזיס אינם ידועים, אולם ברור שלכשל מסוים במערכת החיסון תפקיד מכריע בהופעתה. מערכת החיסון היא מערכת ההגנה של הגוף כנגד גורמים מחוללי מחלות. אחד מדרכי פעולתה הוא ייצור נוגדנים התוקפים חיידקים ונגיפים. מסיבה לא ידועה, אצל חולי פסוריאזיס, תאי מערכת החיסון מסוג טי מזהים את תאי העור הבריאים כאויב ותוקפים אותם. כתוצאה מכך מתקצר מחזור החיים של תאי העור והם מתים בתוך שישה ימים במקום תוך ארבעה שבועות, תוך הצטברותם על פני שכבת העור החיצונית כשכבות עבות של קשקשים לבנים. ידוע שהמחלה קשורה בפגם גנטי מסוים העלול לעבור בתורשה. יחד עם זאת לא הוכח שאכן המחלה עוברת בתורשה.

האבחון מתבצע ברוב המקרים על ידי רופא עור, על סמך המראה האופייני של העור. לעיתים מבצעים בדיקה מיקרוסקופית של פיסת עור במטרה לזהות את הסוג המסוים של הפסוריאזיס ולשם שלילת מחלות עור אחרות.

הטיפול בפסוריאזיס מתחלק לשלוש משפחות: טיפול מקומי (טופיקלי) במשחות וקרמים. טיפול מערכתי (סיסטמי) שניתן בבליעה או בזריקות. וטיפול פוטותרפיה, קרי חשיפה לסוג מסוים של קרני אור. בדרך כלל מתחילים בטיפול מקומי ואם הוא לא יעיל דיו עוברים לטיפול מערכתי. במידה שהמערכתי אינו יעיל דיו משתמשים בפוטותרפיה. לעיתים נעשה שימוש משולב ביותר מסוג טיפול אחד.

טיפול מקומי: סטרואידים – זה הטיפול הנפוץ ביותר בפסוריאזיס. הוא מפחית את התהליך הדלקתי ותורם להאטת היצור של תאי עור חדשים. הטיפול מתבצע על ידי מריחה על אזור קטן נגוע למשך זמן קצר בלבד. מריחה לתקופות ארוכות או על שטחי עור גדולים עלולה לגרום להרחבת ההתפרצות. תרופות המכילות ויטמין די משפיעות על ידי האטת היצור של תאי העור. לטיפול זה כמעט שאין תופעות לוואי והוא יעיל לטיפול במקרים קלים עד בינוניים. תרופות המכילות ויטמין איי משמשות לטיפול בפלאק פסוריאזיס קל. מאט יצור תאי עור חדשים. תופעת הלוואי הנפוצה היא גירוי בעור. השימוש בתרופה עלול לגרום לעיוותים בעובר ולכן התרופה אסורה לשימוש בעת הריון ובמהלך הנקה. הטיפול אינו מומלץ עבור ילדים ונוער.

 טיפול מערכתי (סיסטמי): ניתן במקרים חמורים של פסוריאזיס, כאשר הטיפול מקומי אינו יעיל. הטיפול המערכתי יעיל מאוד אך יש לו תופעות לוואי חמורות ועל כן ניתן לתקופות קצובות בלבד. מתוטרקסאט – חוסם פעילות (אנטגוניסט) של חומצה פולית ובכך מפחית היווצרות של תאי עור חדשים ונמנעת הדלקתיות האופיינית למחלה. הטיפול ניתן גם במקרה של פסוריאטיק ארתריטיס .תופעות הלוואי בשימוש לטווח קצר נדירות. מבין תופעות הלוואי יש לציין פגיעה זמנית בתפקודי כבד, פגיעה במח העצם ודיכוי חיסוני. לחולים במחלות כבד לא מומלץ להשתמש בתרופה. השימוש בתרופה עלול לגרום לפגמים בילוד ולכן אסור השימוש בעת הריון. יש להימנע מכניסה להריון במהלך טיפול במתוטרקסאט וכן במשך שלושה חודשים ממועד סיום הטיפול. מתוטרקאסט עלול לפגוע בהתפתחות תאי זרע, ולכן גברים צריכים להימנע מקיום יחסי מין ללא אמצעי מניעה במשך הטיפול, ובמשך שלושה שבועות לאחריו.

ציקלוספורין – מדכא את פעילות המערכת החיסונית. משפיע בצורה מהירה אך המחלה עלולה לחזור עם הפסקת הטיפול. מבין תופעות הלוואי יש לציין פגיעה בתפקודי הכליות ועלייה בלחץ הדם. רטינואידים – מפחיתים יצור תאי עור. משמשים לטיפול במקרים חמורים של פסוריאזיס אשר לא מגיבים לטיפול אחר. תיתכן עלייה ברמת השומנים בדם ופגיעה בתפקודי כבד. החומר הפעיל הנו טרטוגני (גורם עיוותים בעוברים) ועל כן אסור להיכנס להריון בשנתיים שלאחר הפסקת הטיפול.

פוטותרפיה: הטיפול מתבצע על ידי חשיפה לאור אולטרה סגול בתחום שנקרא UVB שיש בכוחו לרפא את הנגעים בעור. ניתן לקבל את הטיפול במרפאות, או לרכוש מנורה מיוחדת לשימוש ביתי. החשיפה לאור UVB אפשרית גם באופן טבעי מהשמש באזור ים המלח. הטיפול המקובל כולל שיזוף משך ארבע שעות מידי יום במשך שלושה שבועות רצופים. משך ההשפעה המיטיבה של הטיפול בים המלח עומד בממוצע על כארבעה חודשים לאחריו.

פוטותרפיה בשילוב עם פסוראלן: טיפול אפשרי נוסף משלב טיפול תרופתי בטבליות פסוראלן אשר מגביר את רגישות העור לקרני האור, עם חשיפה לתאורה אולטרה סגולה. נטילת טבליות אלו גורמת לרגישות יתר של העור והעיניים לשמש ולכן חייבים המטופלים להגן על עיניהם במשקפיים מיוחדים לפחות 42 שעות לאחר נטילת התרופה.

טיפולים ביולוגיים חדשניים: הטיפולים מבוססים על נוגדנים התוקפים באופן ממוקד מרכיבים מסוימים במערכת החיסון. בניגוד לתרופות הוותיקות כמו מתוטרקסאט או ציקלוספורין שגורמות לדיכוי כללי של מערכת החיסון, מעכבות התרופות הביולוגיות החדשות באופן ממוקד רק את הגורמים למחלה, ולפיכך למשפחת תרופות אלה יש פחות תופעות לוואי.

בשנים האחרונות אושרו לשיווק ארבעה טיפולים ביולוגיים חדשניים לטיפול בפסוריאזיס פלאק כרוני, המהווה את צורת המחלה הנפוצה והמוכרת ביותר. ייחודם של טיפולים אלה נעוץ בכך שהם פועלים לשינוי התהליך שמחולל את המחלה מיסודו, ולא מטפלים רק בסימפטומים. הטיפולים הביולוגיים הניתנים בהזרקה. כאשר הם ניתנים בשלב הראשוני של המחלה יש בהם כדי למנוע את התפתחותה.

מקור מידע – "אתר קופת חולים מכבי"