ראשת איגוד העיניים: פרופ' ענת לבנשטיין
מהפך: אחרי 92 שנים, שבהם מילאו רק גברים את התפקיד, נבחרה לראשת איגוד העיניים בישראל מנהלת מחלקת העיניים באיכילוב וסגנית דיקאן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב
פרופ' ענת לבנשטיין, מנהלת מערך העיניים בבית החולים איכילוב בתל אביב, נבחרה לראשת איגוד העיניים בישראל. פרופ' לבנשטיין היא האישה הראשונה בתפקיד זה ב-92 שנות קיומו של האיגוד.
איגוד רופאי העיניים בישראל נוסד בשנת 1928, וכיום כולל כ-650 רופאים מומחים ומתמחים, וכ-100 חברים נלווים (אחיות, צלמים רפואיים, אורטופטיקאים, אופטומטריסטים וחוקרים). בנוסף ליו"ר האיגוד, וחברי ועד האיגוד, פועלות באיגוד העיניים ועדות קבועות: ועדת כנסים, ועדת אתיקה, ועדת טכנולוגיה, ועדת סילבוס, ועדת הסברה וכן תשעה חוגים מדעיים (חוג רשתית, חוג קרנית, חוג קטרקטה, חוג רפואת עיניים ילדים, חוג נוירו אופטלמולוגיה, חוג עדשות מגע, חוג רפרקציה, חוג גלאוקומה, חוג אוקולופלסטיקה, וחוג מחלת הענביה בהקמה).
מטרת האיגוד היא פיתוח וקידום רפואת העיניים בישראל, קביעת סטנדרטים מקצועיים, טיפוח היחס בין חברי האיגוד ושמירה על רמה אתית ומקצועית, קשירת קשרים עם איגודים בינלאומיים, הפצת ידע חדשני בין כל חברי האיגוד ועוד. ראש האיגוד ניבחר אחת לארבע שנים. בארבע השנים האחרונות הוביל את האיגוד פרופ' דני געתון, לשעבר סגן מנהל בית החולים בילינסון.
פרופ' ענת לבנשטיין (61) היא בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, מומחית למחלות עיניים ומנהלת מערך עיניים של בית חולים איכילוב. כמו כן פרופ' לבנשטיין הינה סגנית דיקאן בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, ופרופסור מן המניין בפקולטה לרפואה, החוג לאופתלמולוגיה, אוניברסיטת תל אביב.
תחומי מחקר העיקריים שלה הם בתחום רעילות תרופות לרשתית העינן. היא הובילה פיתוח טכנולוגיה חדישה לגילוי מוקדם של ניוון מקולרי, ולאחרונה גם פיתוח טכנולוגיה אוטומטית לגילוי מחלות רשתית. פרופ' לבנשטיין פרסמה למעלה מ-300 מאמרים בכתבי עת מובילים ותרמה מספר פרקים לספרי לימוד ברפואת עיניים. היא מכהנת כמזכירת איגוד רופאי הרשתית האירופאי Euretina)) .
למה לקח 92 שנים לאישה להגיע לראש האיגוד?
פרופ' לבנשטיין: "בקרב רופאי העיניים בישראל, למעלה מחמישים אחוז הן נשים. לנשים יש נטייה ללכת למקצוע הזה. יחד עם זאת, בתפקידים הבכירים מאוד יש כרגע 6 נשים בלבד, העומדות בראש מחלקות, מתוך 20. אז כן, לנשים יש פחות נציגות בתפקידים הבכירים. לדעתי מדובר יותר בסיבה תרבותית מאשר בגלל המערכת. הנשים, בעיקר בדור שלי, עדיין חוששות להציע עצמן לתפקידים הבכירים, בין אם בשל החשש שלא יבחרו או החשש להצליח פחות, ובין אם בגלל שהאחריות בבית עדיין מוטלת יותר על הנשים ולכן מונעת מהן להגיש מועמדות לתפקידים בכירים. בנוסף יש את עניין החבר מביא חבר. זה הוכח מחקרית. כל אחד, שצריך להמליץ על הבא אחריו לתפקיד, נוטה להמליץ על מישהו שדומה לו, ולכן נוצר מעין מועדון גברים. בקרב הדור הצעיר של רופאות העיניים, אני כבר לא רואה את החשש הזה מלהציע את עצמן לתפקידים הבכירים. כך שבהחלט הגיע הזמן לשינוי".
מה הסיבה שהחלטת להתמודד על תפקיד ראש האיגוד?
"הייתה אלי פניה מהרבה אנשים. רצו מישהו עם הסתכלות יותר מערכתית, ולא רק מישהו שממוקד במחלקה שלו. לי יש ניסיון ארגוני במחלקות גדולות, אני סגנית דיקן בית הספר ומזכירת איגוד רופאי הרשתית האירופי, אז באיגוד הישראלי הייתה מחשבה למנות לתפקיד מישהי בעלת קשרים בינלאומיים כדי לעזור לרופאי העיניים להשיג השתלמויות בחו"ל. זה היה חלק מהשיקול של האנשים, שדחפו אותי לתפקיד".
מה את מצפה מעצמך בתפקיד?
"אני רוצה לתמוך ברופאים הצעירים בתחילת דרכם, וגם באלו שבאמצע הדרך, הן מבחינת הקידום המקצועי בארץ והן מבחינת ההשתלמויות בחו"ל. אני רוצה לקשר את איגוד רופאי העיניים הישראלי עם האיגודים הבינלאומיים בתחום ולארגן כנסים גדולים בארץ. להביא עוד מחקרים בינלאומיים. לפתח דרכי תקשורת ופלטפורמות מקוונות בין הרופאים. לעזור בהכנסת טכנולוגיות ותרופות חדשות לסל הבריאות. וגם להגדיר יותר מרכזים בארץ כמקומות אפשריים ל-Fellowship (התמחויות על) עבור רופאים בחו"ל. כרגע יש רק שתיים, אצלי באיכילוב, ובהדסה. זה מחייב את המערכת להיות כל הזמן בקאטינג אדג', כי אתה חייב להיות בטופ של הטופ, כאשר אתה מקבל מתמחים מחו"ל, כדי שתוכל לתרום להם את הידע הנחוץ".