אוניברסיטת ת"א רושמת פטנט על חיסון לנגיף
השיטה, שפיתח פרופ' ג'וני גרשוני מבית הספר לביולוגיה מולקולרית של התא, מבוססת על תקיפת הנקודה הפגיעה ביותר של הנגיף – האזור בו הוא נקשר לתא האנושי כדי לחדור אליו
פרופ' ג'וני גרשוני מבית הספר לביולוגיה מולקולרית של התא ולביוטכנולוגיה, בפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת תל אביב, קיבל לאחרונה אישור מרשות הפטנטים של ארה"ב עבור פטנט לחיסון חדשני לנגיפים ממשפחת הקורונה. החיסון מתבסס על פגיעה בעקב אכילס של הנגיף: אזור בחלבון המעטפת של הנגיף, שנקרא RBM, שבאמצעותו הנגיף נקשר לקולטן בתא האנושי כדי לחדור אליו. הפטנט אושר במרץ 2020.
"אני חוקר את יחסי הגומלין בין נגיפים לבין הקולטנים שלהם בתאים אנושיים כבר יותר מ-35 שנה", אומר פרופ' גרשוני. "בשנת 2004, בשלהי מגפת הSARS , התחלנו לחקור את הנגיף שחולל אותה, ובהמשך חקרנו גם את נגיף MERS – שניהם נגיפים ממשפחת הקורונה. על סמך מחקרים אלה פיתחנו שיטת חיסון שעשויה להיות יעילה במיוחד, ואף הוצאנו פטנט. נגיף הקורונה החדש SARS CoV2, הגורם ל- COVID-19, מצא אותנו מוכנים. בתוך זמן קצר נוכל להתאים את הגישה שלנו כפלטפורמה לפיתוח חיסון חדשני ויעיל לקורונה".
החידוש בשיטת החיסון, שפיתח פרופ' גרשוני, הוא האפשרות למקד את התגובה החיסונית בנקודה הרגישה והפגיעה ביותר של הנגיף. פרופ' גרשוני: "עיקרון הפעולה של חיסונים, ככלל, הוא שהם גורמים למערכת החיסון לפתח נוגדנים שמזהים את הנגיף או חלק ממנו, מתבייתים עליו ונקשרים אליו; בדרך זו חוסם הנוגדן את הנגיף ומונע ממנו להיקשר לתאים בגוף ולהדביק אותם. כיום, במאמץ העולמי לפיתוח חיסון לקורונה, מתמקדים החוקרים בחלבון המעטפת של נגיף הקורונה, שתפקידו להכשיר את הדרך לחדירה לתאים אנושיים. ההנחה היא שנוגדנים שהגוף ייצור בעקבות החיסון, יתבייתו על חלבון המעטפת וינטרלו את הנגיף. החיסון שאנחנו מפתחים, יספק למערכת החיסון מטרה ממוקדת יותר, ובכך יגביר את יעילות החיסון".
פרופ' גרשוני מסביר, שחלבון המעטפת בו עוסקים רוב המחקרים, הוא חלבון גדול שכולל כ-1,200 חומצות אמיניות. חלק מהחוקרים צמצמו את עבודתם לאזור בחלבון בשם S1 שבו כ-650 חומצות אמיניות, ואחרים הצליחו להתמקד באזור של כ-200 חומצות אמיניות המכונה RBD (אתר ההיקשרות לקולטן, Receptor Binding Domain). הבעיה היא שהאזורים הגדולים הללו כוללים מגוון מטרות, ומערכת החיסון מייצרת נוגדנים עבור כולן ללא אבחנה. ההתפרסות מפחיתה את יעילות החיסון. בנוסף, בניסויים שערכו בנגיפי SARS ו-MERS, מצאו שכשאזור המטרה עליו מתבייתים הנוגדנים גדול מדי, הנגיף מפתח אסטרטגיות חכמות המאפשרות לו לחמוק מהנוגדנים, ועלול אף להחמיר את המחלה.
פרופ' גרשוני: "לכן, ככל שנצמצם את המטרה ונמקד את המתקפה, כך תגדל יעילותו של החיסון. בתוך ה-RBD יש אזור קטן עוד יותר, של כ-50 חומצות אמיניות, שנקרא RBM ((Receptor Binding Motif – והוא האתר המדויק שמזהה וקושר את הקולטן שעל התא האנושי, כדי לחדור אליו ולבצע הדבקה. ה-RBM הוא נקודת התורפה של הנגיף, בלעדיו אין הדבקה, ולכן הנגיף נוקט באמצעים מרחיקי לכת כדי להסתירו מפני מערכת החיסון האנושית. הדרך הטובה ביותר לנצח במלחמה הזו היא לפתח חיסון שמתמקד ספציפית ב-RBM".
במחקרים קודמים, שעסקו בנגיפי SARS ו-MERS, הצליחו פרופ' גרשוני וקבוצתו לגבור על אתגרים טכניים מורכבים כדי לבודד ולשחזר את אזור ה-RBM של הנגיף – צעד חיוני בדרך לפיתוח חיסון. כעת הם מתאימים את הטכנולוגיה שפיתחו נגד נגיף הקורונה החדש, SARS CoV2, הגורם למחלת הקורונה (COVID-19). עבור פיתוח זה הגישה חברת היישום של אוניברסיטת תל אביב, "רמות", בקשה לפטנט בארה"ב והוא כעת בתהליכי בחינה.
פרופ' גרשוני: "ב-15 שנות מחקר בנינו בסיס איתן לפיתוח חיסון לקורונה הנוכחית, על סמך הניסיון שרכשנו בפיתוח RBM לנגיפי SARS ו-MERS. בכוונתנו להעביר את הטכנולוגיה הזו לתעשייה, לצורך פיתוח וייצור המוני של חיסון, שינטרל את איום הקורונה בכל העולם".