פיזיותרפיה ושיקום הליכה לאחר ניתוח ברך

שיקום-הליכה-ששש
שיקום-הליכה-ששש
צילום: שטרסטוק

בעיות שכיחות במפרק הברך מטופלות על ידי תרופות, זריקות סטרואידים, עזרים להקלת ההליכה ובמקרי קיצון ניתוח זעיר פולשני או ניתוח להחלפת הברך. לאחר הניתוח יזדקק המטופל לשקם את יכולתו ללכת במשך שבועות ארוכים של עבודת פיזיותרפיה

הברך היא המפרק הגדול והמורכב ביותר בגוף, המחבר בין עצם הירך לעצם השוק, בין החלק של הרגל שמעל הברך, לבין החלק של הרגל שמתחת לברך. המפרק כולל שרירים, גידים, חללים המכילים נוזל וכן 4 רצועות ובהן רצועה צולבת קדמית ורצועה צולבת אחורית, 2 סחוסים (מיניסקוסים) ופיקה אחת. פגיעה בברך יכולה להיות תולדה של טראומה, כמו למשל מכה חזקה בזמן ספורט, או תוצאה של ניוון, כמו תהליכי ארטריטיס שמביאים לשחיקת הסחוס. שינויים ניווניים עלולים לגרום לכאבים, נפיחות, נוקשות, צליעה ועיוותים.

טיפול שמרני (לא ניתוחי) בבעיות ברך עשוי לכלול תרופות, זריקות (סטרואידים, חומצה היאלורונית), שימוש בעזרים (כגון מקל הליכה) וכמובן פיזיותרפיה. טיפול ניתוחי יכול לכלול ארתרוסקופיה (ניתוח זעיר פולשני של הברך), החלפה של חצי ברך או החלפה שלמה של מפרק הברך. בניגוד לניתוחים כמו כריתת הטחול, שבהם המנתח מבצע את העבודה והמנותח רק צריך להתאושש, ניתוח ברך מחייב את המטופל לעבוד ולבצע פיזיותרפיה לאחר הניתוח, כדי שזה יצליח וימצה את פוטנציאל הריפוי שטמון בו.

פיזיותרפיה היא למעשה שיקום גופני, ומטרתה להשיב את יכולות הגוף לקדמותן ואף לשפרן. תכנית הפיזיותרפיה המדויקת מותאמת באופן אישי לכל מטופל על פי אופי הפציעה או המחלה שלו, סוג הניתוח שעבר, גילו ומצבו הגופני והבריאותי. אחד הפרוטוקולים לטיפול לאחר ניתוח ברכיים מחלק את השיקום לשלוש תקופות הדרגתיות: תקופה ראשונה (3 שבועות מהניתוח), בה מבצעים תרגילים קלים בעצימות נמוכה כגון הליכה בנשיאת משקל עם תומך ברך, עבודה עדינה על אופני כושר ותנועות פסיביות. תקופה שנייה (שבועות 6-3), בה כבר מגבירים את המאמץ (רכיבה על אופני כושר עם התנגדות קלה, עבודה על מפרק הירך עם גלגלת וגומייה, ריצה בבריכה במים עמוקים, תרגילי משקולות עד 15 ק"ג). תקופה שלישית (שבועות 6-9), בה כבר עוברים לאימוני מדרגות, נשיאת משקל מלאה ואימוני הליכה לשחזור הליכה תקינה.

המעבר בין התקופות איננו אוטומטי והוא תלוי בהתקדמותו האינדיבידואלית של המנותח, שלעיתים נבחנת גם בצילומי דימות (כמו רנטגן), כדי לוודא שניתן לעבור הלאה. בשבועיים הראשונים שלאחר הפרוצדורה, בזמן שאיננו מוקדש לפיזיותרפיה, הברך בדרך כלל מקובעת בסד כדי לעזור למנותח לשמור על יישור מלא שלה כבר מההתחלה. השילוב של עבודת שיקום פיזיותרפית איטית, מונחית בידי מקצוענים, ביחד עם מנוחה לבר, יוכלו למקסם את תוצאות הטיפול.

מקור מידע -"אתר אסותא מרכזים רפואיים"