חולה 29 ובנו, חולה 48, חזרו לעבוד במד"א

מנחם-מימין-ויואל-גלט-קרדיט-דובר-מדא
מנחם-מימין-ויואל-גלט-קרדיט-דובר-מדא
מימין – מנחם ויואל גלט צילום: מד"א

יואב גלט (45), חובש בכיר במד"א, חלה והדביק את בנו מנחם (20), גם הוא חובש במד"א. אחרי שהחלימו, והשתחררו מבית חולים השרון, יואב ומנחם חזרו להיאבק בנגיף בעבודתם במד"א

יואל גלט (45) מהיישוב ענב, חובש בכיר במד"א, החל להרגיש רע לפני פחות מחודש. הוא לא חזר מחו"ל, לא נפגש עם חולה מאומת ובארץ היו באותם ימים פחות משלושים חולי קורונה. יואל לא חלם לרגע על אפשרות שנדבק בנגיף. לאחר בדיקה רגילה במרפאה מקומית, הפנו אותו לבית החולים בילינסון בחולון, שם הוא אובחן כחולה בנגיף – חולה מספר 29. יואל הועבר לבית חולים השרון בפתח תקוה, ואושפז שם למשך כמעט שבועיים, עד שמצבו השתפר והוא החלים לגמרי.

עוד בתחילת אשפוזו של יואל, אשתו ושניים מילדיו נבדקו ונמצאו גם הם כחולים בנגיף, לאחר שככל הנראה נדבקו ממנו, ואושפזו גם הם בבית חולים השרון, לצד אב המשפחה. אחד מבניו של יואל, מנחם (20), חולה מספר 48, עובד גם הוא במגן דוד אדום, כחובש במוקד 101. היום, אחרי שגם הבן מנחם השתחרר, והכל כבר מאחוריהם, עלו השניים שוב על המדים הלבנים שכל כך חיכו ללבוש שוב, והצטרפו לחבריהם במד"א ולמאבק הלאומי בקורונה – הנגיף שהם כבר חוו על בשרם.

"בימים הראשונים הרגשתי מאוד לא טוב, ובהמשך מצבי השתפר", מספר יואל גלט. "השהות בבית החולים הייתה לא קלה, אבל הצוות הרפואי היה נהדר ולפחות היינו כולנו, בני המשפחת גלט, ביחד. אמנם סייענו לחולים סביבנו, כשהם חשו ברע, אבל היה מאוד קשה לדעת שצוותי מד"א עובדים מסביב לשעון במאבק בנגיף, והידיים שלנו כבולות לגמרי. אני לא זוכר אי פעם שכל כך רציתי לחזור לעבודה".

"חיכיתי מהרגע הראשון להשתחרר כבר מהאשפוז ולחזור למוקד של מד"א", מוסיף בנו, מנחם. "תמיד אהבתי את העבודה שלי, אבל לא חשבתי אף פעם שעד כדי כך אתגעגע אליה. היום, אחרי שחליתי בעצמי בקורונה, והחלמתי, ובדרך גם פגשתי חולים רבים נוספים בבית החולים, ההסתכלות שלי שונה לגמרי. כשאני מסייע לחולי קורונה, או שולח דוגמים לבתיהם של מבודדים, אני יודע מה עובר עליהם ומה מצפה להם".