היזהרו מפגיעות בכתף ובעצם הבריח

אבי-שזר
אבי-שזר
ד"ר אבי שזר

ד"ר אבי שזר, מנהל תחום כתף במחלקת אורתופדיה בבית החולים העמק, מסביר מה ההבדל בין פריקה, לבין שבר, בכתף ובעצם הבריח. לתשומת לבכם בעת רכיבה על אופניים, סקי ונפילות תוך כדי ספורט או עבודה פיזית

מרבית פגיעות הספורט בכתפיים קשורות עם נפילות, תוך כדי בלימה עם הידיים, או נפילה ישירה על הכתף. סוגי הספורט השכיחים כגורמים לפגיעות הם רכיבת אופניים, בעיקר בשטח, וסקי. יש לציין כי בכל ספורט עם סכנת נפילה – כמו כדורגל, כדורסל וכן אומנויות לחימה – יש סיכוי לפגיעות של הכתפיים. סוגי הפציעות השכיחות בכתף הן פגיעות של עצם הבריח, שברים, פריקות של עצם הבריח, פגיעות של מפרק הכתף (בעיקר פריקות של מפרק הכתף), שברים של עצם הזרוע וקרעים בשרוול המסובב.

סוג הפציעה משתנה בהתאם לגיל. קרעים בשרוול המסובב מופיעים לרוב מעל גיל 40. פריקות של מפרק הכתף שכיחות בגיל הצעיר יותר. בילדים מתחת לגיל 13, נדיר מאוד שישנן פריקות. ילדים לרוב יסבלו משברים בעצם הבריח או בעצם הזרוע.

ד"ר אבי שזר, רופא בכיר במחלקת אורתופדיה במרכז רפואי העמק בעפולה, מנהל תחום הכתף במחלקה ויועץ ומנתח במרכז אר.אמ.סי, מסביר על שני סוגי פגיעות שכיחות – פגיעות בעצם הבריח ופריקות של הכתף.

פגיעות בעצם הבריח

שתי פגיעות שכיחות בעצם הבריח, הן שבר בעצם הבריח, ופריקת החלק המרוחק של העצם.

שבר בעצם הבריח: שבר מהווה פגיעה ברצף העצם. קיימת רגישות ממוקדת באזור השבר, וכן כאב בהרמה של היד. הכאב מורגש מידית ולרוב לא מאפשר המשך תפקוד. כדי לאבחן את הפגיעה, יש צורך בצילום רנטגן. ברוב המקרים ניתן לטפל בשבר בעזרת מתלה בלבד, וניתן לצפות בתוך כ-3 חודשים לחזרה לפעילות מלאה. במקרים מסוימים ישנו צורך בקיבוע ניתוחי של השבר.

הגורמים הקובעים צורך בניתוח הם: מיקום השבר, מידת התזוזה, כמו גם רמת התפקוד של הנפגע, האם מדובר בספורטאי, או בעובד עבודה פיזית וכן גיל המטופל. במקרה שיש צורך בניתוח, רצוי כי יבוצע סמוך למועד השבר, ולכל היותר תוך כשבועיים. הניתוח אינו מזרז משמעותית את ההחלמה או את החזרה לפעילות. ברוב המקרים ניתן לצפות לחזור לפעילות קלה, עבודה משרדית בתוך כשבועיים-שלושה, לפעילות ספורט קלה בתוך כחודשיים ולפעילות מלאה בתוך כ-4 חודשים.

פריקת עצם הבריח: המונח פריקה, מתייחס לפגיעה במפרק. במצב תקין, העצמות שמרכיבות את המפרק, נמצאות אחת מול השנייה. במקרה של פריקה, אחת העצמות זזה ממקומה, כך שאינה עומדת יותר מול העצם השנייה. במקרה של פריקת עצם הבריח, מדובר במפרק בין עצם הבריח, לבין עצם השכמה. המפרק נמצא בחלק העליון של הכתף. למעשה, כששמים את היד על הכתף בחלק העליון, ניתן לחוש בעצם השכמה. החיבור בינה לבין עצם הבריח הוא מפרק, או המפרק האקרומיו-קלויקולרי.

כתוצאה מהחבלה, למעשה עצם השכמה מתנתקת מעצם הבריח, והכתף נראית שמוטה. עצם הבריח נראית כבולטת מתחת לעור. לרוב מרגישים בפגיעה מידית, אך יתכן שבשלב הראשון לא יורגש כאב משמעותי, ואפילו אפשר להמשיך בפעילות קלה כמו רכיבה או גלישה. גם כאן האבחנה הסופית היא בעזרת צילום רנטגן.

בדומה לשברים בעצם הבריח, רוב הפריקות של עצם הבריח, אינן דורשות התערבות ניתוחית וניתן להסתפק בקיבוע עם מתלה. בשונה משברים, הפריקה אינה חוזרת למקום. למעשה, נשאר עיוות מסוים הנראה לעין בעיקר בזמן הרמה של היד. לרוב, תוך כ-3 חודשים ניתן לחזור לפעילות כמעט מלאה, כולל פעילות ספורט ועבודה פיזית. השיקול לגבי ניתוח תלוי בחומרת הפגיעה, כמו גם בסוג התפקוד של הנפגע. צריך לקחת בחשבון גם עיוות קוסמטי, אם כי לאחר ניתוח ישנה צלקת במקום הבליטה.

ישנם מגוון ניתוחים לשחזור הפריקה. כעיקרון יש צורך בניתוח וקיבוע עצם הבריח חזרה לעצם השכמה, על ידי רצועה כלשהי. רצועה ביולוגית, לרוב מתורם. או רצועה סינטטית. כל זאת בנוסף לקיבוע כלשהו, זמני או קבוע. גם במקרה זה הניתוח אינו מזרז משמעותית את השיקום.

פריקות של הכתף

בניגוד לעצם הבריח, פריקת כתף היא אירוע הרבה יותר טראומטי. הכאב מידי ולעיתים ממש משתק. לא ניתן להמשיך בפעילות ויש צורך בפינוי מידי לקבלת עזרה רפואית והחזרת הכתף למקום. לרוב מבצעים צילום, לזיהוי מדויק של הפציעה, ואז רופא במיון יחזיר את הכתף למקום. במקרים שבהם האירוע קורה בשטח, וזמן הפינוי ממושך, אם יש רופא שהינו בעל ניסיון ויכול להחזיר את הכתף למקום, ניתן להחזיר אותה למקומה גם ללא צילום. לאחר ההחזרה למקום, ישנה הקלה ניכרת בכאבים.

הסכנה העיקרית בפריקת כתף בגיל צעיר, היא פריקות חוזרות. הסיבה לפריקות חוזרות היא העובדה, שבמהלך הפריקה יש נזק למנגנון הייצוב של הכתף. פריקות חוזרות שכיחות ככל שגיל הנפגע צעיר, ובפרט בשנות העשרה, או שנות העשרים המוקדמות. אירועים חוזרים של פריקה יכולים להיות גם קלים יחסית, כלומר שיש תת פריקה. הכוונה בתת פריקה היא, שחשים שאכן הכתף יוצאת מהמקום, אבל בתוך מספר שניות או דקות היא חוזרת למקום. מדובר בפריקה לכל דבר, אלא שהחזרה היא ללא עזרה רפואית.

מי שסובל מתת פריקות, או פריקות חוזרות, זקוק במרבית המקרים לניתוח לצורך ייצוב הכתף. ניתוחים אלו נעשים בהרדמה כללית ובטכניקה ארטרוסקופית (ברוב המקרים). בעקבות הניתוח, ישנה תקופת החלמה של מספר חודשים, ובתום כ-6 חודשים ניתן לצפות לחזרה לפעילות מלאה ורגילה, ללא אירועים חוזרים של פריקות.

סיכום

לסיכום, בהתייחס לכל הפציעות שפורטו, הטיפול הראשוני הוא קיבוע של היד במתלה והפסקת הפעילות. יש חובה להגיע לבדיקת רופא בשלב מוקדם. רצוי בהמשך להתייעץ עם אורתופד, מומחה כתף, לגבי המשך הטיפול ובוודאי במקרים בהם יש צורך בניתוח. המאמר מסכם רק את עיקרי הדברים וישנם שיקולים רבים לדיון בקבלת החלטה.

אין בכתבה זו כדי להחליף, בשום אופן, היוועצות, בדיקה וטיפול אצל רופא בכל מקרה רלוונטי.