שיטת טיפול חדשה ב-CBD

כאב-קנביס-שששש
כאב-קנביס-שששש
צילום: שטרסטוק

פרופ' דדי מאירי מהטכניון, וד"ר דן לויטוס משנקר, פיתחו טכנולוגיה אשר מפזרת את מרכיבי הקאנביס בתוך גוף האדם – לאט לאט, בהדרגה, במשך שבועיים

טכנולוגיה חדשנית שפיתחו חוקרים בטכניון ובמכללת שנקר, משפרת את האפקטיביות של טיפולים בקנאביס רפואי, על ידי פיזור איטי והדרגתי של חומרי הקנאביס בתוך הגוף לאורך שבועיים. המחקר, שבשלב זה הצליח על עכברים, אך טרם נוסה בבני אדם, התפרסם במאמר בכתב עת בינלאומי. הובילו אותו ראש המעבדה לחקר הסרטן והקנבינואידים בפקולטה לביולוגיה בטכניון, פרופ' דדי מאירי, וד"ר דן לויטוס מהמחלקה להנדסת פלסטיקה בשנקר.

פרופסור דדי מאירי צילום: הטכניון

בשנים האחרונות מרחיבות מדינות רבות בעולם המערבי את ההיתר לשימוש בקנאביס לטיפולים רפואיים מגוונים. למשל טיפול בכאב כרוני, טיפול בכאב הנלווה לסרטן, טיפול בסחרחורת והקאות כתוצאה מכימותרפיה, ספסטיות, קישיון שרירים בחולי טרשת נפוצה, פרקינסון, הפרעה פוסט-טראומטית ואפילפסיה. כיום נצרך הקנאביס הרפואי בכמה דרכים אופציונליות: שאיפה של אדים, עישון של התפרחת, או בליעה. אחד החסרונות של דרכי צריכה אלה הוא שהחומר כולו נכנס לגוף תוך זמן קצר ולכן השפעתו קצרת טווח. הוא משפיע לשעות ספורות בלבד. חיסרון נוסף הוא שהתפרקות החומר בגוף תלויה בגורמים שונים ובהם סוג המזון שאכל המטופל לפני הקנאביס.

פרופ' דדי מאירי, בעל תואר ד"ר לביוטכנולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, ופוסט דוקטוראט במכון לחקר הסרטן בטורונטו, מרצה על השלכות רפואיות, פיתוחים טכנולוגיים ושיטות גידול חדשניות של קנאביס רפואי. עבודתו המדעית בתחום הקאנביס הרפואי היקנתה לו שם עולמי. ד"ר דן לויטוס, בוגר תואר שלישי בהנדסה ביורפואית באוניברסיטת רוטג'רס בניו ג'רזי, הוא חוקר בתחום הפולימרים הביורפואיים ומרצה בכיר במחלקה להנדסת פלסטיקה במכללת שנקר.

חוקרי הטכניון ושנקר פיתחו פלטפורמה חדשנית לשחרור איטי ומבוקר של חומר הסי.בי.די בגוף. סי.בי.די הוא אחד הקאנבינואידים המרכזיים, שנמצאים בצמח הקנאביס, והוא אינו ממסטל. על פי השיטה שפותחה בטכניון – כדורים פולימריים זעירים, המשמשים כמו מחסניות, מוטענים בחומר סי.בי.די ומשחררים אותו בהדרגה בתוך הגוף במשך זמן רב, שבועיים ואף יותר. התוצאה היא השפעה ארוכת טווח של החומר, שיכוך כאבים וכיו"ב. טכנולוגיית הייצור של פלטפורמה זו מאפשרת ליצרן לקבוע את התכונות הקינטיות ואת דפוסי ההתפרקות של אותם כדורים, וכך להשפיע על קצב הפריקה העתידי של הקנאביס בגוף.

כיום קיימות מחסניות כאלה בטיפול בקנאביס, אולם הן מתאימות למולקולות קנאביס ספציפיות, ולכן השפעתן הרפואית מוגבלת. לדברי פרופ' מאירי, "במחקרים קודמים גילינו שבטיפול באפילפסיה, מיצויי קנאביס עשירים בסי.בי.די, יעילים יותר ממיצוי של מולקולות ספציפיות. במילים אחרות, יש כאן שלם, הגדול מסכום חלקיו. לכן פיתחנו פלטפורמה שמאפשרת להטעין את המחסניות במיצוי של מכלול הצמח, וכך מאפשרת להשיג אפקט תרפויטי מוגבר".

יעילותה של הטכנולוגיה החדשה הודגמה בניסויים שנערכו בעכברים. הטיפול באמצעות המחסניות, שפיתחו פרופ' מאירי וד"ר לויטוס, הגדיל את שיעור ההישרדות של העכברים ב-50%. במחקר תמכו רשות החדשנות ומשרד החקלאות.


להצטרפות לקבוצת הווצאפ MedNews – חדשות רפואה >> לחצו כאן