מנהלת פגיה חדשה

ד"ר קרן לביא-נבו (46) מונתה למנהלת הפגייה בבית החולים כרמל. עם התמחות על בנאונטולוגיה, וחגורה שחורה בקרטה, היא מתכננת להדק את הקשר עם רפואת הפגים בקהילה ולהכניס טכנולוגיות חדשות לפגייה

ד"ר קרן לביא-נבו (46), מומחית לנאונטולוגיה ולרפואת פגים וילודים, מונתה למנהלת מחלקת ילודים ופגים במרכז הרפואי כרמל בחיפה, מקבוצת קופת חולים כללית. ד"ר לביא-נבו, נשואה פלוס שלושה ובעלת חגורה שחורה בקרטה, בירכה עם כניסתה לתפקיד הניהולי את קודמיה: "מגיע קרדיט גדול לקודמיי בתפקיד, אשר השכילו לבנות מחלקה מצוינת, ובמיוחד לפרופ' אבי רוטשילד".

ד"ר קרן לביא-נבו היא בוגרת הפקולטה לרפואה בטכניון בחיפה ובעלת התמחות ברפואת ילדים והתמחות-על בנאונטולוגיה (נאונטולוגיה היא תחום הרפואה העוסק ביילודים בימים הראשונים לחייהם). ד"ר קרן לביא-נבו סיימה השתלמות באקו-קרדיוגרפיה תפקודית בפגים בבית החולים האוניברסיטאי לילדים בוונקובר קנדה והיא חברה בצוות ההיגוי הארצי של מניעת זיהומים בפגייה ('לגעת באפס') ובצוות המייסד של הפורום לאקו-קרדיוגרפיה תפקודית בפגים בישראל.

בית החולים כרמל הוא בית חולים קהילתי בחיפה, ועל כן ד"ר לביא-נבו רואה חשיבות גדולה בהידוק הקשר עם הקהילה. "אנחנו נמצאים בעידן של קשר חזק בין בית החולים לקהילה, כאשר הקהילה מהווה המשך ישיר של האשפוז בבית החולים. אני רוצה לקדם שירות שבו נאונטולוג יעבוד בקופת חולים, ויראה פגים לשעבר על כל המורכבות הרפואית שלהם", אומרת ד"ר לביא-נבו.

"פגיית בית החולים כרמל שמה דגש על יחס אישי לכל מטופל ולבני משפחתו. הפגייה מטפלת בכ-400 פגים בשנה כאשר מחציתם בני מתחת לשבוע 37. "המטרה שלי היא להוביל רפואה איכותית ויוזמת הכוללת הכנסת טכנולוגיות חדשות ומתקדמות", מסבירה ד"ר קרן לביא-נבו. "למשל מצלמת הרשתית שהוכנסה לשימוש בפגייה ומאפשרת תיעוד של בדיקות עיניים של פגים. המצלמה מעצימה את היכולת להשוות בין בדיקות שונות ולעזור בקבלת החלטה לגבי טיפול במידת הצורך. אני שואפת לקדם שימוש חדשני בטכנולוגיות קיימות, דוגמת ביצוע אקו תפקודי בפגים, המאפשר הערכות חוזרות בזמן אמת של התפקוד הלבבי על ידי נאונטולוג".

בהתייחס לתקופת הקורונה מציינת ד"ר לביא-נבו כי על פי מחקר שפורסם לאחרונה על ידי פרופ' ציפי שטראוס, מנהלת פגיית בית החולים שיבא (תל-השומר), ישנה ירידה של כ-10% ברמה הארצית והבינלאומית בלידות פגים לעומת תקופה מקבילה בשנים קודמות . "הסיבות שככל הנראה אחראיות לירידה זו", מציינת ד"ר לביא-נבו, הן שנשים בהריון מבצעות פחות עבודה מאומצת, שינויים בהרגלי התזונה, פחות זיהום אוויר וירידה במחלות זיהומיות כתוצאה מהיגיינת הקורונה. אם נוכל ללמוד את היתרונות שהובילו לירידה זו, נוכל למנוע לידות מוקדמות של כאלף פגים בשנה".

בפגיית כרמל מעודדים שימוש בשיטת NIDCAP = Newborn Individualized Developmental Care and assessment Program ואכן בפגייה קיים צוות התפתחותי שמוביל את התהליך ומתמקד בהתאמת הפגייה ליכולות וליעדים ההתפתחותיים הייחודיים לכל פג. לדוגמה, התאמת המנח של התינוק, הגנה מפני אור חזק ורעש, עידוד החזקת התינוק 'עור לעור', תמיכה לפג בעת ביצוע הליכים רפואיים ועוד. "אנחנו נותנים חשיבות עליונה למתן חלב אם, כהזנה הטובה ביותר לפג", מסכמת ד"ר קרן לביא-נבו. "בפגיית כרמל היינו הראשונים בישראל להשתמש בבנק חלב אם הארצי, שהחל לפעול לאחרונה, ופעמים רבות הוא מהווה גשר עד לייצור כמות מספקת של חלב אצל האם. בפגייה קיים צוות של שבע יועצות הנקה מוסמכות ואחוז מאוד גבוה של פגים משתחררים הביתה על הזנה בלעדית של חלב אם".