נמק וכף רגל סוכרתית

Necrosis-and-diabetic-foot-complications
Necrosis-and-diabetic-foot-complications
צילום: שטרסטוק

מחלת הסוכרת גורמת לסיבוכים. השכיחים הם נמק בכף הרגל ופגיעה בתפקוד השרירים, עד כדי צורך לכרות את האזור עם הנמק. כיצד ניתן למנוע זאת

מחלת הסוכרת, גורמת לחולים בה לתופעות פיסיות שונות, חלקן קלות וחלקן קשות. החולים סובלים מסיבוכים היכולים להשפיע על מערכת הראיה, זרימת הדם בגוף ועוד. אחת התופעות השכיחות בקרב חולי סוכרת, היא נמק ברגל. ברפואה היא מוגדרת ככף רגל סוכרתית. מדובר בזיהום, נמק או כיב בכף הרגל. לפי ההערכה בספרות המקצועית, כארבעה עד עשרה אחוזים מכלל חולי הסוכרת סובלים מכיבים בכף הרגל. במקרים לא מועטים עלול מצב זה להסתיים בקטיעות ברמות שונות של הגפיים.

אצל חולי סוכרת עלולות להופיע, עם הזמן, פגיעה בתפקוד העצבים, פגיעה בכלי הדם ההיקפיים והפרעה במנגנון ריפוי הפצעים. הפגיעה בעצבים מתבטאת בחוסר תחושה שגורמת לירידה בתחושות הכאב והטמפרטורה, ובפגיעה בתפקוד השרירים, ולכן יוצרת חוסר איזון בשמירת מצב עצמות כף הרגל והעיוותים שלה, בעיקר בליטה של ראשי עצמות המסרק כלפי מטה, כמו כן מדובר גם על פגיעה במנגנון לחות העור שגורמת ליצירת עור יבש.

העדר תחושות הכאב והטמפרטורה פוגעות בהגנה של הרגל מפני טראומה, חבלות וחדירת גופים זרים למשל,  ומחשיפה קיצונית לקור או חום. לא מעטים המקרים בהם מופיעים אצל חולי סוכרת זיהומים קשים של כפות הרגליים הנובעים מחדירת גופים זרים, חבלות קשות או כוויות, שבהעדר תחושת הכאב, החולה אינו מודע להן ולכן אינו מטפל בהם, עד שנעשה מאוחר מידי. העור היבש האופייני לסובלים מנוירופתיה סוכרתית, נוטה להיסדק במקומות רבים. בסדקים אלה נוצרים פצעים שבהעדר הגנת העור, נוטים להזדהם בנקל. פגיעה בכלי הדם ההיקפיים מביאה להפחתה בזרימת הדם הנחוץ לריפוי הפצעים ברגל ובמצבים קיצוניים,  עלולה לגרום למוות של הרקמה ובשם  המוכר יותר, נמק.

על מנת להגן על כפות הרגליים אצל מי שחלה אצלו פגיעה בתפקוד העצבים בשל סוכרת, מומלץ להקפיד על הכללים הבאים:

מומלץ לבדוק את כפות הרגליים מדי יום ולחפש סימני סכנה, כגון: הופעת נפיחות, אודם, שלפוחיות, חתכים, שריטות, דימום, פצעים או הפרשה. במידה ומתגלים סימנים כאלה, יש לפנות מיידית לרופא.

מומלץ לרחוץ ולטפל בכפות הרגליים פעמיים ביום, תוך הימנעות ממים קרים או חמים מידי. לאחר הרחצה, יש לנגב היטב את כפות הרגליים ולמרוח קרם לחות על אזורים יבשים, תוך שמירה על יובש של המרווחים שבין האצבעות.

מומלץ כי טיפול ביבלות ובציפורניים יתבצע רק אצל מי שהוסמך לכך, לא להלך ברגליים יחפות על מנת למנוע פגיעה בכפות הרגליים.

מומלץ לא לחמם את כפות הרגליים מול תנור, בכרית מחממת או במים חמים, על מנת למנוע כוויות קשות. מומלץ להימנע מכל עומס או חבלה לכפות הרגליים, וזאת על ידי הקפדה על שימוש בנעליים רחבות, רכות ולא לוחצות ומדרסים המסירים נקודות לחץ מסוליית כף הרגל, כמו כן מומלץ להחליף מדי פעם את הנעליים. בנוסף מומלץ לבדוק מידי יום את הנעליים, על מנת לגלות אזורי חספוס (תפרים בולטים, קפלים ועוד) או קיום גופים זרים בתוכן.

הטיפול נעשה אך ורק אצל רופאים מומחים בתחום, לכל מקרה יש את הטיפול שלו, ממריחת משחות, טיפול תרופתי ולעיתים אף בלתי נמנעת האפשרות לכרות את המקום עם נמק.

מקור מידע – "אתר בית החולים שיבא"