יותר התקפי לב, טיפול פחות טוב

פרופסור שלומי מטצקי צילום: שיבא
פרופסור שלומי מטצקי צילום: שיבא

סקר ACS Corona, התקפי לב בזמן קורונה, נערך בחודשים מארס-אפריל 2020 בבית החולים שיבא. הסקר, שמתבסס על נתונים שנאספו מיחידות טיפול נמרץ לב ב-13 מרכזים רפואיים בישראל, חושף כי בניגוד לאירופה וארה”ב – בישראל נרשמה עלייה בהתקפי לב יחסית לתקופה המקבילה בשנת 2018 ותגובת המערכת הרפואית לטיפול בהם (צנתורים) הייתה איטית יותר

סקר לאומי שנערך בבית החולים שיבא, תל השומר, מציג תמונה עגומה, לגבי ההשלכות הרפואיות שיש לחשש של אזרחים רבים להגיע לבית חולים בתקופת הקורונה. כך, למשל, אנשים שעברו אירוע לבבי, התעכבו בקבלת טיפול חיוני.

בסקר, שהקיף 13 מרכזים רפואיים ברחבי הארץ, נמצא כי אנשים שעברו אירוע לבבי בגל הראשון, התעכבו בהגעה לבית חולים ואושפזו בממוצע כשעתיים באיחור בהשוואה לתקופה מקבילה בשנת 2018. הסקר נערך על ידי פרופ’ שלומי מטצקי, מנהל מערך האשפוז הקרדיאלי, וסגן מנהל מערך הלב במרכז הרפואי שיבא, ועל ידי ד”ר אלכס פדרמן, רופא מתמחה בקרדיולוגיה במרכז הרפואי.

פרופ’ שלומי מטצקי: “יש לפעול להדרכת הציבור ולהתארגנות מחודשת והגדלה של משאבי מערכת הרפואה. אנו יודעים שהשעות הראשונות הן תקופת הסיכון הגבוהה ביותר לדום לב, וכל עיכוב בהגעה לבית חולים ולקבלת טיפול רפואי עלול לסכן חיים ולגרום לנזק רב יותר. אין ספק שהחשש מהגעה לבית חולים וההנחיה לריחוק חברתי תרמו לכך”.

סקר ה-ACS Corona, התקפי לב בזמן קורונה, נערך בחודשים מארס-אפריל 2020 ומתבסס כאמור על נתונים שנאספו מיחידות טיפול נמרץ לב ב-13 מרכזים רפואיים גדולים ובינוניים בישראל, בערי המרכז ובפריפריה. בחודשים אלה אושפזו 775 חולים עם התקפי לב, שנתוניהם הושוו ל-690 חולים עם התקפי לב, שאושפזו באותם מרכזים רפואיים בתקופה מקבילה בשנת 2018.

בנגוד לסקרים דומים מאירופה וארה”ב, שהצביעו על ירידה במספר החולים המאושפזים בשל התקפי לב במהלך התפרצות הקורונה, בישראל לא נצפתה ירידה דומה ואף הייתה עלייה במספר אוטמי הלב, כצפוי בתקופות של חירום לאומי. מממצאי הסקר עולה כי גם התגובה של המערכת הרפואית הייתה איטית יותר, וכי הזמן שחלף מההגעה לבית חולים עד שהחולה נלקח לחדר צנתורים, פרק זמן קריטי לקביעת עתיד החולה, היה משמעותית ארוך יותר בהשוואה ל- 2018.

פרופסור שלומי מטצקי צילום: שיבא

פרופ’ מטצקי: “תקופת הקורונה מהווה אתגר מהגדולים שהמערכת הרפואית ידעה במאה השנים האחרונות. מדובר במצב חירום לאומי שלא התנסינו בו. בתי החולים הופכים למעשה למוקד החירום והסכנה ולא רק אזור של סעד, הגנה וטיפול רפואי. בנוסף, תקופת הקורונה גרמה להפניית עיקר המשאבים הרפואיים לבירור וטיפול בחולי הקורונה, דבר שהפחית את הקשב המערכתי לחולים עם מחלות אחרות, כולל, כפי שמצאנו בסקר, מחלות מסכנות חיים כמו התקפי לב. ממצאי הסקר מצביעים למעשה על נזק היקפי רפואי בטיפול בהתקפי לב, הנגרם הן בשל התנהגות הציבור והן בשל המענה המערכתי החסר. כדי לשנות את המצב, עלינו לפעול למען הדרכת הציבור לצד התארגנות מחודשת והגדלת משאבי מערכת הרפואה”.