דלקת אוזן תיכונה

דר-סלים-מזאווי-1
דר-סלים-מזאווי-1
ד”ר סלים מזאוי צילום: העמק

ד”ר סלים מזאוי, מנהל מחלקת אף אוזן גרון וניתוחי ראש צוואר במרכז רפואי העמק בעפולה, מדבר על המחלה הזיהומית הכי שכיחה בקרב ילדים

דלקת האוזן התיכונה בילדים, היא המחלה הזיהומית החיידקית השכיחה בקרב ילדים, והיא הסיבה העיקרית למתן טיפול אנטיביוטי בילדים. עקב עליה בשכיחות החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה המקובלת, בשנים האחרונות נבחנת מחדש הגישה הנכונה לטיפול בדלקת אוזן בילדים במיוחד, עקב האבחון הלא נכון בחלק מהמקרים אשר גורם למתן טיפול אנטיביוטי מיותר.

בחלק מהמדינות בעולם, בעיקר בהולנד, נהוג להשהות את הטיפול האנטיביוטי עד 72 שעות מתחילת הדלקת בילדים מגיל חצי שנה, שאין להם גורמי סיכון למחלה קשה. הילדים האלה מקבלים משככי כאבים, טיפול להורדת חום, ורק אם אין שיפור או שיש החמרה במצב, מתחילים טיפול אנטיביוטי. השיטה הזו הפחיתה את השימוש באנטיביוטיקה ב 30% ובנוסף, הורידה את שכיחות עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה. בישראל, שיטה זו, לא כל כך מקובלת מסיבות שונות.

ד”ר סלים מזאוי, מנהל מחלקת אף אוזן גרון וניתוחי ראש צוואר במרכז רפואי העמק בעפולה, ומטפל ברוזן מדיקל סנטר, מסביר.

אבחון המחלה

תחקיר נכון של המשפחה, יכול להוביל לאבחנה מדויקת. דלקת אוזן תיכונה בילדים, מתחילה בדרך כלל אחרי זיהום נגיפי של דרכי הנשימה העליונות. חום גבוה אינו בהכרח תוצאה של דלקת האוזן, הוא יכול להיות תוצאה של הזיהום הנגיפי של דרכי הנשימה. כשמגיעים לרופא חשוב להתייחס לנקודות הבאות: חום, אי שקט, וכאב אוזניים, בעיקר בשעות הלילה. נגיעה באוזניים איננה מהווה תסמין הכרחי.

גורמי סיכון ותסמינים להתפתחות דלקת אוזניים חריפה בילדים: נזלת כרונית, נחירות לילה, ילדים עם שקד שלישי מוגדל, ילדים עם מחלות דרכי נשימה כגון אסתמה וברונכיט, ילדים עם מחלות אלרגיה, וכן עישון סביבתי, שהייה במעונות עם צפיפות גבוה, תת תזונה, היסטוריה משפחתית של דלקות אוזניים בילדים, מומים מולדים של הפנים ודרכי הנשימה ועוד.

בדיקת אוזן נכונה, לרוב תגלה את המחלה. בדיקת האוזן נעשית באמצעות אוטוסקופ, ולפעמים דרושה בדיקת אוזן תחת מיקרוסקופ, במקרים של שעווה שמסתירה את התופית. בעיניים מנוסות של רופא מומחה, ניתן לזהות עור תוף מודלק, בולט בצבע צהוב-אדום, ללא אוויר מאחורי עור התוף. לפעמים המוגלה פורצת החוצה דרך נקב קטן בעור התוף, דבר אשר גורם להקלה בתסמינים של המחלה. בבדיקה אנחנו נראה הפרשה מוגלתית דמית בתעלה השמע החיצונית. חשוב לזכור שמדובר בתהליך עם התפתחות מהירה. לפעמים הילד נבדק אצל רופא, אשר לא מזהה דבר חריג, אך כעבור מספר שעות מתפתחת הדלקת החריפה.

טיפול במחלה

לדברי ד”ר מזאוי, במקרים של דלקת אוזן חריפה ללא תסמינים קשים, ובגיל מעל חצי שנה, ניתן להמתין עם הטיפול האנטיביוטי. כשאין חום גבוה, אין אי שקט, והילד מתפקד טוב, לעתים אפשר להשהות את הטיפול האנטיביוטי אפילו עד 72 שעות. יחד עם זאת, יש להבטיח מעקב הולם, הן מצד המשפחה, והן מצד הרופא המטפל, ויש להשתמש בתרופות נגד כאבים לפי הצורך.

מעל גיל 6 חודשים מומלץ לשקול טיפול אנטיביוטי מידי במצבים הבאים: בלט ניכר של עור התוף, חום מעל 39 מעלות, אי שקט ניכר, מומים באזור הפנים, וחסר חיסוני. הטיפול האנטיביוטי המקובל כקו ראשון הוא מוקסיפן. במקרים של רגישות למוקסיפן, יש תכשירים אחרים. בדרך כלל לא מומלץ להתחיל מיד טיפול עם אנטיביוטיקה מתקדמת. במקרים של כישלון טיפולי ראשוני, עוברים לקו שני של אנטיביוטיקה מתקדמת, דוגמת אוגמנטין.

לעיתים אנו עדים למצבים, שהמשפחות לוחצות על הרופא המטפל לתת אוגמנטין כטיפול ראשוני. על פי ד”ר מזאוי, עדיף לשמור את האנטיביוטיקה המתקדמת למקרים מורכבים, עם חיידקים שאינם רגישים למוקסיפן. במקרים של כישלון טיפולי עם אנטיביוטיקה, קיימים טיפולים נוספים, כגון דיקור אוזן לניקוז המוגלה, בדיקות מעבדה לזיהוי סוג החיידק והתאמת טיפול אנטיביוטי ספציפי, ועוד, הכול על פי המלצת רופא מומחה.

כתבה זו אינה מהווה, בשום אופן, תחליף להיוועצות ברופא מומחה בכל מקרה רלוונטי.