מגע אנושי בחולים בחליפות של חייזרים

רררוחב
רררוחב

הצוותי הרפואיים, שמטפלים בחולי קורונה, ממוגנים מכף רגל ועד ראש, ולא ניתן לזהותם. סטודנטים לרפואה הגו רעיון: לייצר מדבקות עם צילום פנים ושם של איש הצוות הרפואי, ולהדביקן על חליפת המגן. שיבא, הדסה, מאיר, פוריה, ברזילי ואסף הרופא כבר משתמשים במדבקות של מתנדבי פרויקט "מאיר פנים"

הצוות הרפואי בשיבא עם המדבקות

בימי הקורונה, כשהצוותים הרפואיים נאלצים לטפל בחולי הקורונה כשהם עטופים בחליפות מגן ומסכות, לא ניתן לזהות אותם. הדבר משפיע רגשית הן על המטפלים והן על המטופלים. באופן טבעי, הקשר האישי שנוצר במהלך הטיפול בין איש הצוות הרפואי לבין חולי הקורונה המבודדים, אינו אותו הדבר כמו בתקופות "רגילות" במהלכן החולים רואים בלבוש שגרתי את הרופאות והרופאים, האחיות והאחים.

בני זוג, שניהם סטודנטים לרפואה באוניברסיטת תל אביב, הבינו כי מדובר בבעיה, ומצאו לה פתרון פשוט, חכם ויצירתי. יחד עם כמה חברים, כולם מתנדבים, הם יצרו קשר עם בתי החולים ברחבי הארץ, אספו תרומות והצליחו להפוך רעיון מבריק שצץ במוחם בימי הבידוד בבית – למציאות מעשית המיטיבה עם מאות אנשי צוות רפואי וחולי קורונה בבתי החולים ברחבי הארץ. לא בכדי שמו של המיזם היפה והמרגש הזה הוא "מאיר פנים".

הסטודנט לרפואה ניסים אסייג ובת זוגו, הסטודנטית לרפואה ענת סקליאר, שהו בדירתם המשותפת בתל אביב, כשלפתע נתקלו באקראי בפוסט בפייסבוק של מכרה שלהם, שתיארה את הקושי הרב של החולים והמטפלים ליצור מגע אישי להתחבר אלה לאלה רגשית מאחורי מסך המיגון והריחוק הפיזי בעידן הקורונה. "ענת חשפה אותי לעניין הזה", משחזר ניסים. "הרי דרך החליפות והמסכות, הצוות נראה למטופל כמו חייזרים. חליפת המיגון מסורבלת, חם בה והיא מקשה על יצירת קשר אישי עם המטופל, כמו שצריך. הרי ידוע שחלק גדול מהצלחת הטיפול הרפואי, מבוססת על אמפטיה ורגש אנושי, ובמצב החדש שנוצר, עם כל הסרבול הזה, זה כמעט בלתי אפשרי".

ענת סקליאר
ניסים אסייג

ניסים וענת ישבו וחשבו כיצד ניתן לפתור את הבעיה. "עלה לנו בראש הרעיון, שהחולים ייראו את פניהם של אנשי הצוות הרפואי, על גבי מדבקות חד פעמיות שיכללו את שמו של איש הצוות הרפואי, תפקידו ותמונתו. המדבקה תודבק על גבי חליפת המגן, ובכל פעם שאנשי הצוות הרפואי ייצרו קשר עין עם אחד החולים – החולה יוכל לראות את פניו, שמו ותפקידו של מי שמטפל בו".

כך נולד מיזם "מאיר פנים", שמאחוריו עומד גרעין מייסדים, ומתנדבים. לדברי ענת וניסים, לעתים גם אנשי הצוות בינם לבין עצמם, לא מזהים זה את זה עם כל שכבות המיגון, והמסכות. "וישנה בעיה נוספת", אומר ניסים. "יש הרבה קשישים, המגיעים לאשפוז במחלקות הקורונה, ובשל גילם הם סובלים גם מבעיות זיכרון והתמצאות, קל וחומר כאשר הם בעיצומם של תסמיני המחלה, כגון קשיי נשימה וחום גבוה. כשהם רואים אנשים לא מוכרים, זה מגביר אצלם את המצוקה".

הצוות הרפואי בשיבא עם המדבקות

מי הם המתנדבים שגייסתם לפרויקט?

ניסים אסייג: "אני בוגר קורס חובלים, ונמצא בקשר עם עמותת מגדלור, שהם בוגרי הקורס. העמותה התגייסה מיד לסייע למיזם שלנו. חוץ ממני ומענת, שהיא אחראית על גיוס בתי חולים וקשר שוטף מול המחלקות, יש את מתן רוז, סטודנט תואר שני במנהל עסקים ומנהל בחברת הייטק, שאחראי גיוס תרומות וניהול פיננסי. גם מתן הוא בוגר קורס חובלים. ירדן גיל, מועמדת ללימודי רפואה, אחראית על מדיה דיגיטלית. דייגו רוסמן מטפל בכל נושא העיצוב והצילום. ד"ר ליאור רוזנטל, מתמחה במחלקה לרפואה דחופה בבית החולים אסף הרופא, אחראית על ייעוץ רפואי. איתמר ישראלית, סטודנט למחשבים, אחראי על ניהול מתנדבים וקישור לבתי דפוס. כולנו פה בהתנדבות. יש גם צוות מתנדבים רחב יותר, שמסייע בהדפסה ובשינוע של המדבקות אל בתי החולים".

ירדן גיל
דר' ליאור רוזנטל
מתן רוז

כיצד מתבצע תהליך ההפקה עד שהמדבקה מוצאת את מקומה על חליפת המיגון של איש צוות רפואי בבית חולים?

"אנחנו עדיין פועלים כל הזמן לייעל את התהליך. בהתחלה אנחנו מבקשים מבתי החולים את הרשימות של אנשים הצוות, כולל אנשי ניקיון ומנהלה, שהם האנשים השקופים בדרך כלל בבתי החולים. אנחנו לא מוותרים על אף אחד. הם שולחים אלינו את השמות, התפקידים והתמונות. אנחנו עורכים גרפית את החומר, ומעבירים את הקבצים המעוצבים אל בתי הדפוס, שאיתם אנחנו עובדים. כשהכול מוכן, אנו משנעים את המדבקות אל בתי החולים. חשוב לנו לציין כי מדובר במדבקה חד פעמית. המשמעות היא שכל איש צוות צריך מספר מדבקות. לאחר שהוא זורק את חליפת המיגון החד פעמית, ולוקח חדשה, הוא יצטרך גם מדבקה חדשה בשל עניין הסטריליות".

יש כבר תגובות בשטח?

"כן, תגובות יוצאות מן הכלל. צוותים מבתי החולים בארץ, שכבר עובדים עם המדבקות שלנו, מאוד מרוצים, ושלחו אלינו סרטונים מהמחלקות. לדבריהם השימוש קל ונוח ומוכיח את עצמו. בעקבות זאת פנו אלינו אפילו מסינגפור, לאחר ששמעו על המיזם. הם רוצים לממש אותו שם, וביקשו טיפים. גם בטורונטו אימצו את הרעיון וקיבלנו תגובות גם מאיטליה, ספרד ופורטוגל".

מיזם "מאיר פנים" פועל כבר במחלקות הקורונה של בתי החולים שיבא, הדסה, אסף הרופא, פוריה, ברזילי, ומאיר. בתי חולים נוספים ברחבי הארץ כבר הגישו בקשה לקבל גם הם מדבקות. בשל הצורך לייצר כמות גדולה של מדבקות חד פעמיות, לכל בית חולים, ניסים וענת מבקשים לגייס את עזרת הציבור. כיום עמותת מגדלור מסייעת באיסוף תרומות ובמתנדבים, אבל זה לא מספיק כדי לעמוד בביקוש, שזורם מרוב בתי החולים בישראל. העלות הישירה של הפקת ושינוע מדבקות חד פעמיות, בכמות מספקת, היא 1,000 שקלים לכל מחלקה בבית חולים. למעשה, המגבלה הכספית הינה המכשול העיקרי, שמונע כרגע אספקת מדבקות לכל בתי החולים בישראל.

ניסים אסייג: "אנחנו מגייסים תרומות, ויש היענות, אבל זה לא מספיק לנו כי הדרישה הולכת וגוברת, וכל הזמן מצטרפים בתי חולים נוספים. עד עתה כשבעים אחוז מבתי החולים ביקשו מדבקות. הבקשה שלנו מהציבור היא, שכל תורם ייקח על עצמו מחלקה אחת, למשך שבוע ימים – ויתרום אלף שקלים".

לדבריו, ניתן לתרום כל סכום באמצעות עמותת מגדלור, ואפשר לעשות זאת בקלות ובמהירות על ידי כניסה ללינק הבא: תרומה עבור הפקת מדבקות אישיות לצוותים הרפואיים במחלקות הקורונה.

הכנת מדבקות צילומים: מאיר פנים
העלות: אלף שקלים למחלקה לשבוע

ניסים אסייג מתאר את החוויות והתחושות של המתנדבים והיזמים בפרויקט כה 'מאיר פנים' בימים אלה: "אנחנו יושבים בבית, כי אנחנו סטודנטים והפקולטה לרפואה מושבתת, וליבנו יוצא אל המטופלים. על אחת כמה וכמה מפני שאין שום חיסון ואין שום תרופה למחלה, ועל כן הצוותים הרפואיים מטפלים בעיקר בתסמינים. אז מה שנותר לנו לעשות, זה לחזק את החלק האנושי של הטיפול הרפואי. זה חלק שקשה לתת, כאשר אתה מטפל בחולים עם כל המיגון עליך. אנחנו משתדלים להחזיר באמצעות המיזם את הקשר האישי, ובכך להעניק למטופלים עוד כוחות כדי שינצחו את המחלה. זו תחושה נהדרת".

דייגו רוסמן
איתמר ישראלית

"אין תחושה טובה יותר מאשר לדעת שתרמת את חלקך", מסכם אסייג. "זו גאוותנו כסטודנטים לרפואה, והמטרה שלנו היא שהמיזם יהיה בינלאומי, שיגיע לכל העולם. אנחנו לא מחפשים פה שום רווח אישי. רק להתנדב ולתרום".

איש צוות רפואי בשיבא