קשר בין חיסון קורונה לאובאיטיס

פרופ׳ חבוט-וילנר. צילום: מירי גטניו
פרופ׳ חבוט-וילנר. צילום: מירי גטניו

במערך העיניים של בית החולים איכילוב בוצע מחקר, ראשון מסוגו בעולם, על הקשר בין קבלת חיסון פייזר לבין הופעת מחלת העיניים אובאיטיס

מחקר ישראלי בתחום רפואת עיניים באיכילוב מצא, כי יתכן קשר בין חיסון הקורונה לבין הופעת אובאיטיס, לרוב כמחלה קלה. בעקבות תוצאות המחקר, ממליצים החוקרים במקרה של הופעת תלונות עיניות לאחר החיסון, לגשת לבדיקת עיניים.

פרופ׳ זוהר חבוט-וילנר, מנהלת השירות לאובאיטיס, מחלות דלקתיות של העין והמפרקים ורופאת רשתית בכירה במערך העיניים של בית החולים בתל אביב, היא זו שיזמה מחקר ישראלי רב מרכזי אודות הופעת אובאיטיס לאחר קבלת החיסון לקורונה של חברת פייזר. פרופ' זוהר חבוט-וילנר מסבירה: ״אובאיטיס הינה מחלה דלקתית תוך עינית שעשויה לערב את מקטעי העין השונים. הסיבות לאובאיטיס מגוונות ובעבר תוארו מקרים לאחר קבלת חיסונים שונים. בעבודה זו נכללו 21 מטופלים (23 עיניים) שפיתחו אובאיטיס קדמית (21 עיניים) ואובאיטיס אחורית מסוג (MEWDS) Multiple Evanescent White Dot Syndrome (2 עיניים). כל החולים שנכללו במחקר קיבלו את שתי מנות החיסון וכולם עמדו בקרטריוני WHO והקריטריון על שם Naranjo הקושרים בין הופעת אובאיטיס לתרופות".

מה הם ממצאי המחקר?

פרופ׳ זוהר חבוט-וילנר: "הממצא החשוב ביותר, שקשר בין החיסון של פייזר לבין הופעת האובאיטיס, הינו הזמן הקצר להופעת מחלת העיניים לאחר החיסון. שמונה עיניים פיתחו אובאיטיס קדמית בטווח זמן של בין יום אחד לבין 14 ימים לאחר החיסון הראשון. ייתר העיניים פיתחו את המחלה בטווח זמן של בין יום אחד לבין חודש ימים לאחר החיסון השני. טווח זמנים זה מתאים לדיווחים אחרים אודות אובאיטיס לאחר חיסונים שונים".

על פי ממצאי המחקר, האם יש הבדל בהקשר זה, בין מחוסנים שיש להם היסטוריה של מחלות עיניים, לבין מחוסנים שאין להם רקע רפואי בתחום העיניים?

פרופ׳ זוהר חבוט-וילנר: "ב-8 מתוך 21 מקרי האובאיטיס הקדמית, מדובר היה באובאיטיס קדמית חוזרת, אשר לא הייתה פעילה זמן רב והתלקחה לאחר החיסון. בחולים אשר היו להם מחלות רקע אחרות, הקשורות באובאיטיס, הן לא היו פעילות וכן לא חל שינוי בטיפול התרופתי של החולים לפחות חצי שנה טרם החיסון. מרבית המקרים היו קלים והגיבו מצוין לטיפול התרופתי המקובל באובאיטיס קדמית, שכלל טיפות ומשחת עיניים המכילות סטרואידים, וטיפות עיניים להרחבת האישון. מקרי ה MEWDS כמקובל לא טופלו. רק מקרה אחד החמיר לאחר קבלת החיסון השני, ותחת טיפול מתאים המחלה חלפה. בבדיקה בסוף תקופת המעקב, נמצא שבכל העיניים המחלה חלפה וחדות הראייה השתפרה״.

אובאיטיס הינה קבוצת מחלות דלקתיות, המערבות את אחד מחלקי הענביה (אובאה) – כלומר, החלק הפנימי של העין, המצוי בין הלובן (סקלרה) לרשתית ומורכב מהקשתית (צבע העין), הגוף הציליארי (שריר מאחורי הקשתית), והדמית (כורואיד – רקמה התומכת ברשתית). אובאיטיס עלולה לגרום לפגיעה קשה בראייה ואף לעיוורון. מחקרים אפידמיולוגים מעריכים כי 10% ממקרי העיוורון בארה"ב, נגרמו מאובאיטיס. מחלות דלקתיות של העין וביניהן אובאיטיס, עלולות להופיע כאחד הסימנים של מחלה כללית או כמחלה המתבטאת בעיניים בלבד. לפרק הזמן שחולף בין הופעת המחלה, לבין אבחונה והטיפול בה, חשיבות מכרעת.

מדובר במחקר רב מרכזי, שהתנהל במקביל במספר בתי חולים, והוא ראשון מסוגו בעולם. העבודה התקבלה לפרסום בכתב העת היוקרתי ברפואת עיניים RETINA. פרופ׳ חבוט-וילנר מסכמת: ״למחקר חשיבות רבה מאוד, כי הוא מספק, לראשונה, מידע רב ערך בדבר בטיחות החיסון בקרב חולים עם או ללא רקע של אובאיטיס ומעודד את קבלת שתי מנות החיסון גם במחוסנים שהופיעה להם אובאיטיס לאחר מנת החיסון הראשונה. הדגש הוא על פנייה לבדיקת עיניים, במידה וחלות תופעות עיניות לאחר החיסון״.