מחלות כליה - סקירה

Kidney-Diseases
Kidney-Diseases
צילום: שטרסטוק

מחלות כליה עלולות להתפתח בצורה חריפה או כרונית ולגרום לירידה בתפקוד הכליות. לעתים מחלות כליה מתקדמות לאט וניתן, באמצעות טיפול בתרופות ואורח חיים נכון, לעכב או למנוע צורך בדיאליזה ובהשתלת כליה

מחלות כליה עלולות להתפתח בצורה חריפה או כרונית ולגרום לירידה בתפקוד הכליות. במקרים הקשים מחייבת המחלה טיפול בדיאליזה או השתלת כליה. מחלות כליה מתקדמות לעיתים באופן איטי, וניתן, באמצעות טיפול בתרופות ואורח חיים נכון – לעכב ובמקרים רבים אף למנוע את הצורך בדיאליזה או בהשתלת כליה. מחלות כליה הן גורם מרכזי להתפתחות מחלות לב וכלי דם שגורמות לתמותה בטרם עת.

הסיבה השכיחה ביותר למחלות כליה היא סוכרת. בעבר כשלושים אחוז מחולי הסוכרת לקו במחלות כליה, וכמחצית מאותם החולים (זאת אומרת כחמישה עשר אחוז מכלל חולי הסוכרת) נזקקו לטיפולי דיאליזה או להשתלת כליה. כיום, בעקבות ההתקדמות הרבה שהושגה בטיפולים בסוכרת, ניכרת ירידה משמעותית במספר החולים במחלות כליה. עם זאת, סוכרת היא עדיין הסיבה השכיחה ביותר לאי ספיקת כליות בקרב חולי הדיאליזה ומושתלי הכליה. בשלביה הראשונים לא גורמת סוכרת למחלות כליה. בממוצע חולפות כעשר שנים מרגע גילוי הסוכרת ועד הופעת התסמינים הראשונים של מחלת הכליה.

סיבה שכיחה נוספת למחלות כליה היא לחץ דם גבוה. חמישה עשר אחוז מחולי הדיאליזה סובלים ממחלת כליה בעקבות לחץ דם גבוה. סיבות נוספות – זיהומים; נזקי תרופות (את הנזק הגדול ביותר לכליות גורמים מינונים גדולים של משככי כאבים); מחלות מבניות ותורשתיות של הכליה עצמה; חסימות באיברים שנמצאים מתחת לכליה (שופכנים, שלפוחית השתן, השופכה, בלוטת הערמונית בגברים ומערכת הרבייה הנשית);  פגיעה בהספקת הדם לכליה (לפגיעה כזאת יכולות להיות סיבות שונות כמו איבוד דם מסיבי, התייבשות או אי ספיקת לב).

תסמינים: מחלת כליה בשלביה המוקדמים יכולה שלא לבוא כלל לידי ביטוי, אבל ככל שהיא מתקדמת, עלולה להתפתח אי־ ספיקת כליות, ואז התסמינים מתחילים להופיע, מאחר שחומרי פסולת מצטברים בגוף, מאזן הנוזלים והמלחים משתבש, ונוצר חסר בהורמונים שאותם מייצרת הכליה. התסמינים כוללים בצקות (לרוב יופיעו לראשונה סביב העיניים), לחץ דם גבוה, עייפות, אנמיה ובמקרים קיצוניים חולשת שרירים, קוצר נשימה, אובדן חלקי של ההכרה והפרעת קצב.

ניתן להחלים ממחלות כליה, אך הן גם עלולות להפוך לכרוניות. מה שקובע לאיזה כיוון תתפתח מחלת כליה הוא הסיבה לפריצתה. למשל, מחלת כליה שנוצרת בעקבות סוכרת או לחץ דם גבוה, היא בדרך כלל כרונית. לעומת זאת מחלת כליה שנוצרה מהתייבשות או מחסימה של דרכי השתן יכולה לחלוף. מה שחשוב הוא לגלות את מחלת הכליה בזמן כדי לעצור את המשך ההידרדרות ובכך לשמר את תפקוד הכליות.

טיפול: הדבר החשוב ביותר למי שחולים במחלות כליה בעקבות סוכרת הוא לאזן את רמות הסוכר בדם. אצל חולים שערכי הסוכר שלהם בדם קרובים לערכים התקינים, פוחתת הפרשת החלבון בשתן, ומואט קצב ההידרדרות של תפקודי הכליה. ערכי המטרה של לחץ הדם אצל חולה בסוכרת שונים מאלה של כלל האוכלוסייה. אין להסתפק בהורדת לחץ הדם לערכים שמתחת ל־140/90, אלא יש לשאוף לרדת אל מתחת ל־130/80. אם הפרשת החלבון בשתן עולה על גרם ביממה, ייתכן שיש צורך לרדת אל מתחת ל־120/70.

הטיפול להורדת לחץ הדם הוא בדרך כלל באמצעות תרופות. קבוצת התרופות שמקובל לתת לחולי כליה שסובלים מיתר לחץ דם לא רק מקטינה את ערכי לחץ הדם, אלא גם מגינה על הכליות מפני הידרדרות נוספת. מדובר בתרופות שמעכבות את פעילות אנגיוטנסין – הורמון שבין היתר מעלה את לחץ דם.

תרופות להורדת הכולסטרול. לחולי סוכרת שסובלים מפגיעה בכליות חשוב במיוחד להוריד את רמת הכולסטרול בדמם כיוון שהם מצויים בסיכון גבוה לפתח מחלת לב. נוסף על כך רמה גבוהה של כולסטרול פוגעת ישירות בכליות. שמירה על דיאטה דלה במלח ובחלבונים, הקפדה על פעילות גופנית ושמירה על משקל תקין. במקרים קיצוניים יש צורך בדיאליזה או בהשתלת כליה מתורם חי או מת.

כשהכליה לא מתפקדת, ייתכנו סיבוכים רבים, והם יופיעו בדרך כלל במצב שבו הכליה כבר כמעט אינה מסוגלת לתפקד. סימני האזהרה נובעים מהאפשרות להיווצרות הסיבוכים הם בצקת שהולכת ומחריפה, כאבים בחזה, דימום פתאומי, חולשה קיצונית של השרירים, התכווצויות שרירים והכרה מעורפלת.

מקור מידע – “אתר קופת חולים כללית”, מאמר מאת ד”ר דנה פלורנטין מומחית ברפואת משפחה , ד”ר יורם דקל מומחה בכירורגיה אורולוגית ומנהל המחלקה האורולוגית במרכז הרפואי כרמל בחיפה