מחלות כליה ודרכי שתן אצל ילדים
להלן מצבים רפואיים במטופלים בתחום הנפרולוגיה לילדים
להלן מצבים רפואיים להם ניתן מענה במסגרת תחום הנפרולוגיה לילדים.
מומים מולדים במבנה דרכי השתן: בכחצי אחוז מכל הילודים, יתכנו מומים במערכת השתן. תחום הנפרולוגיה לילדים, מציע אבחון וייעוץ במקרים בהם הבדיקה הסונוגרפית של העובר, מעלה חשד להפרעה במבנה מערכת השתן.
זיהומים חוזרים בדרכי השתן: כחמישה אחוזים מהילדים סובלים מזיהום בדרכי שתן. הגורמים שהביאו להיווצרות הזיהום, יכולים להיות הפרעות מבניות במערכת השתן והפרעות התנהגותיות, כגון התאפקות בהטלת שתן, הרטבה, עצירות ועוד. אם הברור מעלה אבחנות שדורשות תיקון כירורגי, מופנים הילדים לטיפול במרפאה לאורולוגיה ילדים.
יתר לחץ דם: במסגרת תחום נפרולוגיה ילדים, מתבצעים בירור של יתר לחץ דם, אפיון סוג לחץ הדם ואיזון תרופתי, תוך מתן הנחיות תזונתיות מתאימות ומעקב אחר הצלחתן.
אבנים בדרכי השתן: אבנים בדרכי השתן עלולות להיווצר גם בקרב ילדים. במקרה הצורך, ניתן לבצע התערבות להוצאת האבן ממערכת השתן.
מחלות דלקתיות של הכליות – גלומרולונפירטיס: מדובר במחלות נרכשות, לרוב לא זיהומיות, בהן האבחנה המדויקת דורשת בירור מקיף ולעיתים ביופסיה כליה, לאפיון עוצמת התהליך הדלקתי ומתן הטיפול המתאים, במטרה למנוע הידרדרות של התפקוד הכלייתי.
תסמונת נפרוטית: אלו הן מחלות כליה מסוגים שונים, הגורמות לאבדן חלבון בכמות גדולה בשתן, ובאופן משני לירידת חלבונים בדם, עליה של רמת השומנים והיווצרות בצקות. לחלק מהמחלות הללו, יש יכולת לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בתפקוד הכלייתי, ולכן קיימת חשיבות רבה לאבחנה מוקדמת ולטיפול מתאים.
מחלות כליה שמתלוות למחלות כרוניות: מחלות פרקים, מחלות כרוניות של דרכי העיכול, הפרעות אנדוקריניות מולדות ועוד. לדוגמה ילדים העלולים לפתח בעיות כלייתיות משניות, כתוצאה מדיאטה מיוחדת, או למשל ילדים שנזקקים לטיפול בסטרואידים ומפתחים יתר לחץ דם ועוד.
מעקב אחר ילדים שהחלימו מסרטן או עברו כריתת אחת הכליות כחלק מהטיפול בסרטן: ידוע, שלחלק לא מבוטל מהתרופות שמחסלות את התאים הסרטניים, יש השלכות כלייתיות (לעיתים מאוחרות), המתבטאות ביתר לחץ דם, בהפרשה מוגברת של חלבון בשתן, או אפילו בהפרעה בתפקוד הכליות. ילדים אלה, מוזמנים למעקב משותף של המרפאה להמטו-אונקולוגיה ילדים ומרפאת נפרולוגיה ילדים.
אי ספיקת כליות כרונית: מדובר בילדים, אשר יש אצלם כשל חלקי בשלבים שונים של התפקוד הכלייתי, וזקוקים לאיזון ההפרעות הנובעות מההפרעה בתפקוד הכלייתי, כמו גם להתייחסות לבעיה הראשונית – לרוב מבנית מולדת – במערכת השתן, אשר גרמה להפרעה בתפקוד הכלייתי. לעתים ניתן להאט את המשך ההידרדרות בתפקוד הכלייתי. במקרים אחרים מתבצעת הכנה לקראת השתלת כליה או דיאליזה, תוך התייחסות משולבת למומים במערכת השתן או למומים נוירולוגיים.
אי ספיקת כליות חריפה: ילדים אלה, מטופלים בדרך כלל בשלב החריף של מחלתם בבית חולים לילדים, או בפגיה. גם לאחר התאוששות התפקוד הכלייתי הראשוני, חשוב לבצע מעקב ארוך טווח (במשך שנים) בכל הילדים הללו, ולבצע ניטור של שרידים מהנזק הראשוני, כגון יתר לחץ דם או הופעת הפרשת חלבון מוגברת בשתן.
מקור המידע – "אתר בית החולים איכילוב"