הפריה חוץ גופית
מופנים לטיפולי הפריה נשים וגברים עם בעיה חסימתית בחצוצרות, זרע חלש, כישלון טיפולי הפריה מקובלים וגיל מתקדם. מה הקריטריונים לעבור טיפול וכיצד מבצעים אותו
ההפריה החוץ גופית, היא אחת מהפתרונות השכיחים כיום לטיפול בנשים שאינן מצליחות להרות באופן טבעי. במקור פותחה ההפריה החוץ גופית עבור נשים שסבלו מחסימה בחצוצרות או היעדר שלהן, בעקבות זיהומים או ניתוחים קודמים. לנשים אלו לא היה כל סיכוי להרות ללא טיפול המאפשר את הוצאת הביציות מהשחלות ויצירת מפגש מלאכותי עם הזרע בתנאי מעבדה.
בהמשך, נמצא כי הפריה חוץ גופית מציעה פתרון לבעיות פריון, שטיפולים אחרים לא הצליחו לפתור וכן לזוגות שאצלם כלל לא זוהתה הסיבה לבעיית הפריון. כיום מופנים לטיפולי הפריה נשים וגברים מארבע סיבות עיקריות: בעיה חסימתית בחצוצרות, זרע חלש, כישלון של טיפולי הפריה מקובלים, כמו הזרעה עם השראת ביוץ, וגיל מתקדם, שלושים ותשע שנים ויותר. לשם הצלחת הטיפול דרושים ביציות תקינות, זרע פורה ורחם תקין המסוגל לשמור על הריון. הפריה חוץ גופית מהווה מוצא לזוגות, לאחר שנוסו שיטות אחרות לטיפול באי פוריות.
מהלך הטיפול: בתחילת הטיפול הרופא המטפל מכין למטופלת פרוטוקול טיפולי לפי נתוניה האישיים, ולאחר סדרת בדיקות שעליה לעבור כבדיקות דם, א.ק.ג, צילום חזה, בדיקות הורמונאליות, ועוד. בפרוטוקול נקבעים סוג ההורמונים והכמות אותם תקבל המטופלת. לאחר שהמטופלת סיימה את הפרוטוקול הטיפולי, בו בדרך כלל היא מקבלת זריקות, מבוצעת שאיבת הביציות. הביציות נלקחות למעבדה, שם מחדירים אליהם באופן מלכותי את הזרע, כך בעצם נוצר העובד. לאחר מספר ימים מבצעים את ההחזרה של העוברים התקינים לאחר שהם עוברים בדיקות מעבדה. כשנים עשר ימים לאחר החזרת העוברים, תבצע האישה בדיקת הריון כדי לבדוק אם ההיריון נקלט.
מקור מידע – "אתר קופת חולים כללית", בעיות פוריות אצל גברים, מאמר מאת ד"ר רות גופן, ד"ר יובל אור