יתר לחץ דם המכונה גם "הרוצח השקט"

Hypertension
Hypertension
צילום: שטרסטוק

יתר לחץ דם היא אחת המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר. בישראל לוקים בה למעלה ממיליון איש, רבע מהם כלל לא מודעים לכך. עד גיל שישים המחלה שכיחה יותר בקרב גברים ומעל לגיל זה שכיחות המחלה זהה בקרב נשים וגברים

יתר לחץ דם היא אחת המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר. בישראל לוקים בה למעלה ממיליון איש, רבע מהם כלל לא מודעים לכך. עד גיל 60 המחלה שכיחה יותר בקרב גברים ומעל לגיל זה שכיחות המחלה זהה בקרב נשים וגברים.

לחץ דם מוגדר כלחץ המופעל על ידי הדם הזורם בעורקים על דפנותיהם. לחץ הדם נמדד בעזרת שני מדדים, לחץ סיסטולי ולחץ דיאסטולי ומבוטא במילימטרים של כספית. לחץ דם גבוה הוא כזה העולה על 140/90 מילימטר של כספית, ומשמעותו לחץ סיסטולי של 140 ולחץ דיאסטולי של 90. ערכים של לחץ דם הנעים בין 120/80 ועד 130/85 מוגדרים כתקינים.

לחץ סיסטולי ולחץ דיאסטולי

הלב הוא שריר המהווה משאבת דם שפועלת באופן תמידי, לפי כללים מסוימים. הלב מזרים דם דל בחמצן לעבר הריאות, מקום שם ייטען בחמצן, ומקבל מהריאות דם עשיר בחמצן אותו הוא מזרים לרקמות ולתאי הגוף.

לחץ סיסטולי- זהו לחץ הדם הנמדד כאשר שריר הלב מתכווץ במטרה להזרים דם לרקמות הגוף. זהו המספר הגבוה מבין שני מספרים שאתם רואים בעת מדידת לחץ דם.

הלחץ הדיאסטולי – הוא לחץ הדם הנמדד כאשר שריר הלב נמצא במצב מנוחה, בין ההתכווצויות. זהו המספר הנמוך מבין שני מספרים שאתם רואים בעת מדידת לחץ דם.

לחץ הדם תלוי במספר גורמים ובעיקר:

  • בעוצמת הכיווץ של שריר החדר השמאלי של הלב.
  • גמישות כלי הדם העורקיים.
  • נפח הדם בעורקים.

כאשר שריר הלב אינו מתפקד כיאות, או כאשר נפח הדם בעורקים נמוך, יורד לחץ הדם וכאשר נפח הדם בעורקים גבוה, עולה לחץ הדם.

הבעייתיות בלחץ דם גבוה

לחץ דם גבוה גורם ללב לעמול קשה יותר כדי להזרים דם וכדי לשאוב דם. כאשר הוא גבוה לאורך זמן ייחלש שריר הלב וכך אף דפנות העורקים. מצב זה יכול להוביל מחד לאי ספיקת הלב ומאידך להתפוצצות עורק ולשבץ.

ראוי להעיר שמצב בו המספר הנמוך (הלחץ הדיאסטולי) גבוה מהתקין (עולה על 90) הוא המסוכן יותר, כי מעיד שאף במצב מנוחה של שריר הלב, עדיין מופעל לחץ גבוה על דפנות העורקים.

לחץ דם גבוה מהווה גורם סיכון עיקרי להתפתחות מחלות לב וכלי דם דוגמת מחלת העורקים הכליליים, היצרות של העורקים המובילים דם ללב, שבץ, פגיעה חמורה באספקת הדם למוח, חסימת אספקת דם ללב והתקף לב. יתר לחץ דם אינו גורם לסימפטומים שיביאו את הסובל ממנו לפנות לסיוע רפואי, ובמקרים רבים הנזקקים לסיוע עקב לחץ דם גבוה מגיעים לטיפול מאוחר מידיי. לפיכך מכונה יתר לחץ דם “הרוצח השקט”.

הסיכון לפתח לחץ דם גבוה עולה עם הגיל ואף סוכרת ומחלות כליה קשורות ללחץ דם גבוה. בדרך כלל אין סיבה יחידה להתהוות לחץ דם גבוה, וכפי הנראה מכלול גורמים הקשורים לסגנון החיים משפיעים עליו, לרבות תזונה לקויה, היעדר פעילות גופנית, משקל יתר וצריכת אלכוהול מוגזמת.

מדידה תקופתית של לחץ הדם, לפחות פעם בשנה עד שנתיים, היא חשובה ביותר. כאשר מישהו מאובחן כבעל לחץ דם גבוה עליו להקפיד במיוחד על ביצוע מעקב תקופתי סדיר אחר לחץ הדם. בעת הריון יש להקפיד על ביצוע בדיקות לחץ דם באופן סדיר, גם אם האישה אינה סובלת מיתר לחץ דם. מעקב שכזה מפחית את הסיכון להתפתחות יתר לחץ דם העלול להוביל לרעלת הריון. מדידת לחץ דם מתבצעת בעזרת מד לחץ דם שהוא מכשיר ייעודי, דיגיטאלי או אנלוגי. מכשירים כאלו ניתנים גם לרכישה ולשימוש ביתי.

הסיבוכים שעלולים להיווצר כתוצאה מלחץ דם גבוה שאינו מטופל לאורך שנים כוללים: מחלות לב והתקף לב, מחלות כלי דם, מחלות כליות, אירועים מוחיים, מחלות עיניים ועוד. אבחון מוקדם וטיפול הולם עשויים להפחית במידה ניכרת את הנזקים הנגרמים על ידי לחץ דם גבוה.

דרגות לחץ הדם מסווגות באופן הבא:

  • תקין: עד 130/85
  • תקין גבוה: 130-139/90
  • יתר לחץ דם קל: 140-159/90-99
  • יתר לחץ דם בינוני: 160-179/100-109
  • יתר לחץ דם חמור: 180-209/110-119
  • יתר לחץ דם חמור ביותר: מעל 210/120

טיפול: ניתן להפחית את לחץ הדם באמצעות שינויים באורח החיים ונטילת טיפול תרופתי, בהתאם לצורך. סוג הטיפול יקבע בהתאם לחומרת יתר לחץ הדם ולסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם, לרבות התקף לב ושבץ.

שינויים באורח החיים: כמעט בכול מצב של יתר לחץ דם יש להתחיל בשיפור אורח החיים. במצב של יתר לחץ דם קל ייתכן שניתן להימנע מטיפול תרופתי במידה שננקטים צעדים לשיפור אורח החיים.

מספר צעדים להפחתת לחץ דם:

  • פעילות גופנית אירובית, לפחות 30 דקות ביום, חמש פעמים בשבוע.
  • הפחתת משקל (כאשר קיים עודף משקל).
  • דיאטה להורדת רמת הכולסטרול והשומנים בדם, לרבות על ידי הפחתת כמות השומנים הרווים (מן החי) במזון.
  • הגדלת כמות האשלגן במזון (קישוא, בננה, תפוזים, עגבניות, דלעת, קולרבי, מלון, קיווי).
  • הגדלת כמות הסידן במזון (מוצרי חלב, חלבה, טחינה גולמית, שקדים, כרוב).
  • צמצום צריכת האלכוהול והקפאין.
  • טיפולי הרפיה דוגמת יוגה ומדיטציה.
  • הפחתת כמות המלח (נתרן כלורי) במזון.
  • הימנעות מעישון.


טיפול תרופתי: במקרים קשים ניתן טיפול תרופתי בנוסף על המלצות לבצע שינויים באורח החיים. תרופות להורדת לחץ הדם נבדלות על פי מנגנון הפעולה שלהן. את התרופות יש ליטול בהתאם להוראת הרופא וכן יש לדווח לו על תופעות לוואי כמו ישנוניות, סחרחורות, כאב באזור הכליה (הצד של הגב התחתון) שיעול יבש או פריחה עורית. חשוב להתמיד בנטילת התרופות. ברוב המקרים השפעתן אינה מידית ויחלפו מספר שבועות או אף חודשים עד שלחץ הדם יגיע לערכים תקינים. אין לשנות את מינון התרופה ללא אישור הרופא.

מקור המידע -“אתר קופת חולים מכבי