אבחון סוכרת נעורים
בדיקת שתן לנוכחות סוכר ואצטון היא בדיקה פשוטה. אם תוצאת הבדיקה אינה תקינה, יש לפנות מיד לחדר מיון. כול עיכוב עלול להוביל להתפתחות חמצת מטבולית – העלולה לסכן את חיי הילד
סוכרת נעורים (סוכרת מסוג 1) נגרמת עקב הרס התאים בלבלב (תאי בתא) המייצרים אינסולין. סוכרת זו, המאופיינת בחסר מוחלט של אינסולין, היא הסוג השכיח בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים, אולם היא יכולה להופיע בכל גיל. סוכרת נעורים היא מחלה אוטואימונית, שבה מערכת החיסון העצמית של הגוף – שבדרך כלל מגינה עליו מזיהומים חיצוניים – פועלת נגד תאי הגוף עצמם. בסוכרת זו נוצר תהליך דלקתי כרוני, הגורם להרס תאי בתא שמייצרים את האינסולין בלבלב, עד להיווצרות חסר באינסולין ותלות מוחלטת באספקתו ממקור חיצוני לגוף.
כשלושים אחוזים מהילדים החולים בסוכרת נעורים מאובחנים לראשונה רק כאשר הם במצב של חמצת מטבולית. מדובר בסיבוך אופייני וזהו מצב מסכן חיים, המחייב טיפול מידי. איך לאבחן סוכרת נעורים לפני הופעתה של חמצת מטבולית? מודעותד גבוהה של ההורים לקיומם של התסמינים הבולטים של סוכרת נעורים - השתנה מרובה ושתייה מרובה - עוזרת מאוד לאבחן את המחלה עוד בטרם הופעתה של חמצת מטבולית, המכונה גם קטו־אצידוזיס.
בדיקת שתן לנוכחות סוכר ואצטון היא בדיקה פשוטה, והיא יכולה להיעשות במרפאה בעזרת מקלונים (סטיקים), שאותם טובלים בדגימת השתן. התוצאה היא מידית ואין צורך לשלוח בדיקת דם למעבדה. אפשר לזהות בקלות ערכים גבוהים של סוכר בדגימת השתן אצל רוב הילדים עם סוכרת חדשה, ובמיוחד בילדים עם תסמינים אופייניים לסוכרת נעורים.
ניתן גם לאבחן סוכרת בעזרת מכשיר המודד את רמת הסוכר בדם. לצורך הבדיקה דוקרים את אחת האצבעות, נוטלים את הדגימה ותוך פחות מדקה הרופא יודע מהי רמת הסוכר בדמו של הילד הנבדק. אם מזהים תסמינים אופייניים במרפאה, ואם בדיקת סוכר בשתן או במד סוכר אינה תקינה, יש לפנות מיד לחדר מיון ולא לחכות לאישור הבדיקה במעבדה. עיכוב כזה עלול להוביל להתפתחות חמצת מטבולית, שעלולה לסכן את הילד.
למרות העלייה בשכיחותה של סוכרת נעורים, עדיין מספר הגילויים החדשים בשנה הינו כ־13 מקרים לכל 100 אלף ילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18. מנתונים אילו ברור כי אין טעם בבדיקת סקר שגרתית, אולם בד בבד חשוב להגביר את המודעות למחלה ולתסמינים שלה. הופעתם של אלה מחייבת בדיקה מהירה כדי לשלול או לאבחן את קיומה של סוכרת נעורים.
מקור מידע – "אתר בית החולים לילדים שניידר" מאמר מאת פרופ' משה פיליפ ופרופ' שלומית שליטין