בקע מפשעתי בילדים

ד"ר דני ירדני, כירורג ילדים בבית החולים שיבא, מעדכן לאן התקדמה הרפואה בתחום זה מאז ניתוח הקילה הראשון ביוון העתיקה לפני 3,520 שנה

בקע מפשעתי, המכונה 'קילה' בשפת היומיום, מוכר לאנושות כבר למעלה מ-3,000 שנה. התיאור הראשון של בקע מפשעתי נמצא ביוון כבר בסביבות שנת 1,500 לפנה"ס, וכעבור 500 שנה תואר הניתוח הראשון, המיוחס לרופא הרומאי סלזיוס. בקע בקרב ילדים, הוא תופעה שכיחה. ד"ר דני ירדני, כירורג ילדים בבית החולים שיבא, ומטפל ברוזן מדיקל סנטר, מסביר על בקע בקרב ילדים והטיפול בו.

מהו בקע מפשעתי?

ד"ר דני ירדני: "בניגוד למבוגרים, שאצלם הבקע לרוב נרכש ונובע מחולשה של דופן הבטן, אצל ילדים בריאים, הבקע הוא לרוב מולד. הבקע מתפתח כאשר הקרום העוטף את חלל הבטן, הפריטונאום בלעז, צפק בעברית, חודר למפשעה במהלך החיים העובריים ויוצר פתח בין הבטן למפשעה. הפתח אמור להיסגר לפני הלידה, ואם אינו נסגר, נוצר בקע שכבר לא ייסגר, מה שמאפשר גלישה של נוזל, שומן, או איברים מהבטן אל המפשעה. אצל בנים, הגלישה היא גם לשק האשכים".

מהי שכיחות התופעה בילדים?

"בקעים מפשעתיים מהווים את הסיבה השכיחה ביותר לניתוחים בתינוקות וילדים. ביילודים בריאים, השכיחות מגיעה ל- 4.4%, ובפגים עד 25%. הבקעים שכיחים אצל בנים יותר מאשר אצל בנות (בערך פי שלושה). ב-60% מהמקרים מופיעים הבקעים בצד ימין וב-10% התופעה דו צדדית".

מהם סימני הבקע?

"לרוב הבקע נראה כנפיחות במפשעה או בשק האשכים, שבולטת יותר בעת עליית הלחץ התוך בטני, כמו בזמן בכי או מאמץ. הבליטה יכולה כמעט להיעלם לחלוטין בזמן מנוחה. קיימת סכנה שהבקע המפשעתי ייכלא. במצב כזה, התוכן שיצא מחלל הבטן לשק נלחץ, ועקב כך אספקת הדם אליו נפגעת והוא עלול לעבור נמק. אצל בנים אספקת הדם לאשך נפגעת אף היא, ויש סכנה של נמק ופגיעה בפוריות. בנוסף לנפיחות, התינוק יסבול מאי שקט, הילד יתלונן על כאבים ויכולה להופיע הקאה הנובעת מחסימת המעי. ניתן לרוב לראות גוש נפוח ורגיש במפשעה, וזה מצב שמחייב בדיקה דחופה של רופא. במהלך הבדיקה, אם ניתן, מנסים להחזיר את התוכן הכלוא לחלל הבטן. אם זה לא מתאפשר, מנתחים בדחיפות. ניתוח דחוף כרוך בסיבוכים ולכן רצוי לטפל בבקע לפני שתתפתח כליאה".

האם בדיקות הדמיה יעילות בתחום זה?

"היעילות של כל בדיקות ההדמיה עדיין אינה חד משמעית. לדוגמה, בדיקת אולטרסאונד. היא מדגימה ממצאים מתאימים לבקע, ללא ממצאים מחשידים אחרים, ואינה מחייבת ניתוח".

מהו הטיפול?

"הטיפול בבקע מפשעתי הוא ניתוח, המבוצע תחת הרדמה כללית, ולפי הצורך לעתים מספיקה גם הרדמה אזורית והרדמה מקומית. הניתוח מתבצע תוך פתיחה של המפשעה בחתך רוחבי, חשיפה של שק הבקע, החזרת התוכן שבתוכו לחלל הבטן ותפירת בסיס השק, תוך הקפדה על שמירת שלמותם של צינור הזרע וכלי הדם של האשך. התפרים לרוב נמסים, והחתך בעור נסגר בדבק, שכעבור שבוע מתחיל להתקלף".

מהי שיטת הניתוח בילדים?

"אצל מבוגרים, ידוע על מספר יתרונות בניתוח לפרוסקופי, כלומר חדירה לבטנו של המנותח דרך מספר חתכים קטנים בדופן הבטן, וביצוע הניתוח בפיקוח מצלמה, שכוללים פחות כאב, חזרה מהירה יותר לעבודה ותיקון בקע דו צדדי, אם נמצא כזה. לעומת זאת בילדים, ישנן מספר שיטות שנחקרות, אך מכיוון שהחתך הפתוח קטן, רמת הכאב נמוכה, ורובם משתחררים לביתם כעבור שעות ספורות – היתרונות לניתוח לפרוסקופי עדיין לא הוכחו".

כאשר מנתחים את הצד הימני, האם מתקנים בהזדמנות זו גם את הצד השני?

"חשיפה של הצד השני הייתה מקובלת מאוד בעבר, והיום פחות. גיל הילד, המין והצד שבו קיים הבקע, הם גורמים שמשפיעים על הסיכון להופעת בקע בצד השני, והם מהווים שיקול בקבלת ההחלטה".

מה הסיכוי שייפגעו איברים נוספים בגלל הבקע?

"פגיעה באיברים שנמצאים בשק, נדירה, אך שכיחותה עולה בעת כליאה. אשך טמיר הוא סיבוך מאד נדיר, שלפעמים מחייב ניתוח חוזר. הישנות של הבקע היא בסיכון של פחות מ-1% בילדים בריאים, ויכולה להגיע עד 15% בפגים ו- 20% לאחר ניתוח עקב כליאה. פגיעה בצינור הזרע נדירה, ולא הוכח קשר בין ניתוח בקע לבין אי פוריות בגברים. יחד עם זאת, חשוב לציין שכל הסיבוכים הניתוחיים בבקע, פחותים בהרבה מן הסיכון שקיים בהימנעות מניתוח".

מה קורה אחרי הניתוח?

"בגמר הניתוח, הילד מועבר לחדר התאוששות, שם הוא נמצא בהשגחת האחות ופוגש את הוריו. כשהילד ערני, ניתן להתחיל שתיה וכלכלה בהדרגה, ולתת משככי כאב לפי צורך. שלוש שעות לאחר הניתוח, מרבית הילדים הבריאים משוחררים הביתה".

יש המשך טיפול לאחר השחרור מבית החולים?

"לאחר הניתוח, מומלץ לשמור על הילד בבית כשלושה ימים. את אזור החתך הניתוחי ניתן לשטוף במי סבון ביום הניתוח. מתן משככי כאב, לפי צורך. אם החום עולה מעל 38 מעלות, או אם מופיעים אודם או נפיחות באזור הניתוח, יש לפנות לרופא המנתח או לרופא המשפחה ולפי צורך להגיע לחדר מיון. מומלץ להגיע לביקורת כשבועיים לאחר הניתוח.

כתבה זו אינה מהווה, בשום אופן, תחליף להיוועצות ברופא/ה מומחה.