אוטם שריר הלב – התקף לב

אוטם בשריר הלב מאופיין בכאבים בחזה, המופיע בדרך כלל בפתאומיות בכל שעות היממה, ובמיוחד בבוקר. הטיפול: פתיחה פולשנית או בלתי פולשנית של העורק החסום לחידוש אספקת הדם

מחלת לב היא סיבת המוות השנייה בשכיחותה באוכלוסייה המבוגרת בישראל (מעל גיל 45). עשרות אלפי ישראלים סובלים מדי שנה מאירוע לבבי, ואלפים מהם מתים כתוצאה מכך. מאות אלפי ישראלים הנמצאים בסיכון לאירוע לבבי. גורמי הסיכון ההתנהגותיים הידועים למחלות לב הם השמנה, עישון, כולסטרול גבוה ולחץ דם גבוה. גם ההיסטוריה המשפחתית היא גורם סיכון.

אוטם בשריר הלב מאופיין בכאבים בחזה, המופיע בדרך כלל בפתאומיות. אוטם יכול להופיע בכל אחת משעות היממה, אך שכיחותו גבוהה יותר בשעות הבוקר. לאופי הכאב ומיקומו חשיבות עליונה באבחנת אוטם שריר הלב, יחד עם זאת לחלק מהחולים אין כאבים (חולי סוכרת, אלכוהוליסטים, צרכני סמים). לא כל כאב בבית החזה נובע מאוטם שריר הלב. הכאב של אוטם שריר הלב הוא בעל אופי תעוקתי, נמשך בדרך כלל יותר מחצי שעה, אינו מוקל במנוחה ולעתים קרובות מלווה בהרגשת חולשה רבה. לעתים הכאב ממוקם ברום הבטן ויוצר תחושה של קלקול קיבה.

הכאב, משמעותו היא מצוקה לשריר הלב. חידוש אספקת הדם לאזור הסובל יביא מיד להתפוגגות הכאב, ומכאן שכל זמן שקיים כאב, משמעות הדבר היא שרקמת השריר עדיין חיה ויש מה לנסות להציל. מבחינים בין שני סוגי אוטם: אוטם חודר, בו הנזק מערב את כל שלוש שכבות דופן השריר; ואוטם לא חודר, בו נפגעת רק השכבה הפנימית של הדופן וככל שמתרחקים מחלל הלב כלפי חוץ, הדופן שמורה יותר. היווצרות אוטם מסוג זה, יכולה לרמז על קיום חסימה לא שלמה של העורק.

הסיבות לאוטם לב

כדי שייווצר אוטם שריר הלב יש צורך בחסימה כמעט מוחלטת של חלל העורק הכלילי. כתוצאה מכך, לא יכול לזרום בו דם ולספק חמצן ללב. סיבות אפשריות לכך: קריש דם – ברוב המקרים חסימה פתאומית ואוטם שריר הלב נגרמים מקריש דם הנוצר באזור הדופן הפנימית של כלי הדם הכלילי, באזור מועד לפורענות כיוון שהיה מוצר מלכתחילה על ידי רובד טרשתי.

ישנם מקרים, שבהם גורמים מקומיים או סביבתיים קיצוניים עלולים לגרום לאוטם שריר הלב, ללא היצרות מקדימה בכלי הדם הכליליים. למשל, הופעת עווית פתאומית של כלי הדם הכלילי, הגורמת לירידה קיצונית פתאומית באספקת הדם, או מאמץ גופני קיצוני וחריג. תסחיפים הם חומרים שונים ומגוונים, שמקורם מחוץ לעורק הכלילי, הניתקים ממקומם ונסחפים לתוכו עם זרם הדם ועלולים לחולל סתימה. חומרים אלה, יכולים לכלול קרישי דם או חלקי רקמה פגועה.

תהליכי דלקת גורמים לבצקת (צבירת נוזלים) בדופן העורק הכלילי, וזו תביא להקטנת חלל העורק. תהליכים דלקתיים עלולים להיגרם על ידי וירוסים, חיידקים, או באמצעות מחלות אחרות שבהן מעורבת המערכת החיסונית של הגוף. בחלק קטן מהמקרים, כ-5% (במיוחד באלה המתחרשים בגיל צעיר מ-35), לא מוצאים סיבה ברורה שניתן לאבחן.

אבחון וטיפול באוטם לב

כדי לאבחן אוטם יש צורך בקיומם של שניים מתוך שלושת המרכיבים הבאים: התבטאות קלינית של מצב חולני שאינה מחייבת תלונה מצד החולה; תרשים א.ק.ג אבחנתי; ועלייה ברמת אנזימי שריר הלב בדם הנבדקת באמצעות בדיקת דם.

הטיפול מורכב מטיפול בו זמני בסימפטומים שמהם סובל החולה, בגורמים הישירים לאוטם, בסיבוכים המוקדמים של האוטם ובתחילת טיפול מונע לסיבוכים עתידיים אפשריים. מכיוון שלזמן החולף מרגע פרוץ האוטם, ועד לחידוש אספקת הדם לעורק החסום, קיימת חשיבות עליונה, יש להקטין פרק זמן זה למינימום ולהתחיל את הטיפול במהירות האפשרית.

הטיפול יכלול תרופות משככות כאבים, חמצן באמצעות מסיכה, שיקום אספקת הדם לאזור האוטם על ידי פתיחה פולשנית או בלתי פולשנית לחידוש אספקת הדם לאזור האוטם בעורק החסום, הקפדה על תזונה שלא תגרום לעצירות והשראת אווירה רגועה. לאווירה רגועה ושקטה יש חשיבות בהפחתת מהירות הדופק ובהורדת לחץ הדם, ובכך להקטנת העומס על הלב.

מקור מידע – "אתר בית החולים איכילוב"