הדסה: יולדת חולת הנגיף צפתה בברית בזום

פוקוס-1
פוקוס-1
טקס הברית צילום: הדסה

“לא אשכח איך האחיות בהדסה החליפו אותי, והגישו את הילד למוהל”. יולדת חולת קורונה צפתה בטקס ברית, שארגן ביה”ח לתינוק שלה, באפליקציית זום

יולדת ירושלמית, שאובחנה כחולת קורונה וילדה באגף היולדות המבודד של הדסה עין כרם, צפתה בטקס ברית המילה של התינוק הבריא שנולד לה מבית החולים באמצעות אפליקציית זום. “היה מרגש וגם קשה”, תיארה האם את תחושתה.

היולדת אותרה מראש כחיובית לנגיף, עוד לפני הגעתה לבית החולים. למזלה, צוות בית חולים הדסה עין כרם נרתם לסייע למשפחתה ולה. בית החולים דאג להפיק את טקס ברית מילה בהשתתפות הרב הראשי הספרדי של ירושלים, הרב שלמה משה עמאר ורב בית החולים הדסה, משה קליין.

בשלב ראשון, מיד עם הגעתה של היולדת החולה בקורונה לבית החולים, רופאי הדסה עין כרם והמיילדות הקפידו לטפל בה בחדר לידה ובחדר ניתוח מבודד, בבניין נפרד ומרוחק משאר מטופלי בית החולים, כאשר צוות המיילדות התמגן כנדרש. בזכות הלידה האחראית נמנעה הדבקת התינוק.

בסיום ההליך, ולאחר שצפתה באפליקציית זום בטקס ברית המילה, היולדת נפרדה בהתרגשות מהצוות שטיפל בה במתחם המחלות המתפרצות בעשרת הימים האחרונים. מאז היא שוחררה לביתה, להמשך טיפול בית בינתיים, עד להחלמתה המלאה. בינתיים בני משפחתה הקרובים מטפלים בתינוק בבית אחר. בעזרת מד״א ירושלים ייבדקו דגימות דם שלה, ורק כשהבדיקות יצאו שליליות בוודאות, התינוק יוכל להגיע לחיק אמו בביתם.

דורית שורקה, האחות האחראית במתחם המחלות המתפרצות בהדסה עין כרם, תיארה את הסיטואציה ככזו שתיחקק בזיכרונה לכל החיים: ״התקופה היא תקופה מורכבת, ולכל המטופלים פה ביחידה קשה להיות רחוקים מהבית. אבל ליולדת הזו היה קשה שבעתיים, להיות רחוקה ומופרדת מהתינוק שלה ומכול משפחתה, רגע אחרי לידה. היא ידעה שזה לטובת התינוק, כמובן, והשתדלה להיות חזקה עבורם. עודדנו אותה ותמכנו בה, דאגנו שתתאושש, והיה חשוב להרים את מצב רוחה בכל מה שרק אפשר. התמונות, הווידאו, השידור לייב באפליקציית זום, הכול עשינו במטרה להעניק ליולדת מצב רוח טוב”.

היולדת שביקשה להישאר בעילום שם אמרה: ״בזכות הצוות במחלקת הקורונה של הדסה עין כרם, אני מצליחה לצלוח את הימים הקשים האלה, עם כול הקושי הנפשי בלהיות רחוקה מהתינוק שלי והקושי הפיזי בהיותי חולה בקורונה. היה חשוב שנשהה בנפרד כדי שלא אדביק אותו. למזלי זכיתי לתמיכת אנשי הדסה וידעתי ששומרים עליו בריא ובטוח מכל משמר”.

“לא אשכח לעולם”, סיכמה היולדת, “איך האחות בתינוקייה הגיעה למשמרת לילה וטרחה לשלוח לי עוד ועוד תמונות שלו. האחות הראשית במחלקה, אירינה שיבלין, דאגה לקשר שלי איתם. זה ממש החזיק אותי, הידיעה שכולן טיפלו בו באהבה ושמרו שיהיה בריא ללא כל הדבקה, כאילו היה הילד שלהן. אחת האחיות, נועה בן יאיר, אפילו החליפה אותי בטקס הברית והגישה את הילד למוהל”.