רפורמה או קטסטרופה
פורום ארגוני הפסיכולוגיה הציבורית במתקפה חריפה נגד תוכנית משרד הבריאות לסיוע נפשי בעקבות משבר הקורונה: "התוכנית היא קטסטרופה. מטרתה להפריט את השירותים הפסיכולוגיים, כך שבסופו של דבר האזרחים ישלמו מכיסם לטיפולים פרטיים"
התוכנית של האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, אשר התפרסמה לפני יומיים, כוללת טיפול נפשי מרחוק באמצעות שיחת טלפון או על ידי תמיכה מרחוק בפלטפורמות מאושרות לאבטחת מידע דוגמת זום,, Teams Webex. השירות יינתן בחינם, וללא אבחון ראשוני, לשלושה המפגשים הראשונים. התוכנית מיועדת ל-1% עד 3% מהאוכלוסייה בישראל, ועל פי הערכות היא צפויה לתת מענה לכ-200 אלף איש, שיזדקקו לייעוץ בעיקר על רקע משבר הקורונה. עלות התוכנית מוערכת בסכומים של בין 56 מיליון שקלים ל-168 מיליון שקלים. בשלב זה התוכנית נמצאת על שולחנו של מנכ"ל המשרד, משה בר סינמטוב, וטרם אושרה, אך מעוררת התנגדות קשה מצד פסיכולוגים בשירות הציבורי.
פורום ארגוני הפסיכולוגיה הציבורית בישראל תוקף: "התוכנית של אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות זנחה לחלוטין את מערך הפסיכולוגיה הציבורית, וממשיכה בהפרטת מערך הטיפול הנפשי הציבורי, בכך שהיא מציעה שעמותות סיוע נפשיות שונות ינהלו את השיחות. במקום לעבות את מערך הפסיכולוגיה הציבורית, באופן שיוכל להעניק טיפול הולם, משרד הבריאות עושה ההיפך. ומתי? דווקא בתקופה שכלל אזרחי ישראל כה זקוקים לסיוע נפשי. התוכנית הזו היא לעג לרש ".
במהלך דיון בנושא זה, שהתקיים השבוע (יום חמישי 16 באפריל 2020) בוועדת הרווחה של הכנסת, התריעו חברי הפורום על חוסר ההיערכות, ועל המענה הלקוי של משרד הבריאות, בכל הנוגע לטיפול הנפשי של אזרחי ישראל בעקבות משבר הקורונה וקראו למשרד הבריאות לזנוח את התוכנית המוצעת ולהתמקד בדברים הבאים:
- לאפשר לכל אזרח לקבל טיפול בכל מרפאה ציבורית (כלומר בקופת חולים, במרפאה ממשלתית, בבית חולים כללי ובבית חולים פסיכיאטרי).
- הקופות יחויבו להנפיק טפסי 17 בדיעבד.
- הטיפול לא יותנה במתן אבחנה פסיכיאטרית.
- לתת חבילת טיפול ממוקדת של שישה מפגשים לאזרחים החפצים בכך, לצורך התמודדות עם המצב, תוך אפשרות לבקשת המשך טיפול למטופלים הזקוקים לכך.
נציגי הפורום הוסיפו כי יש להוציא קריאה מיידית לפסיכולוגים הקליניים לשוב לשירות הציבורי. לדבריהם, קריאה זו תיפול כיום על אוזניים קשובות, לאור המשבר הכלכלי. גיוס חירום של מאות פסיכולוגים, והחזרת פסיכולוגים לשירות הציבורי מחל"ת, יאפשרו מתן מענה מיטבי בחירום ובשגרה.
ירדן מנדלסון מפורום ארגוני הפסיכולוגיה הציבורית, מתמחה בפסיכולוגיה קלינית ודוקטורנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, השתתפה בדיון: "משרד הבריאות מקבל החלטות בלי להתייעץ עם מטפלים מהשטח. אנחנו רואים את זה בקמפיין ההפחדה. לא מביאים בחשבון את הבריאות הנפשית של הציבור. אנחנו רואים את זה גם בתוכנית הקטסטרופלית של משרד הבריאות, שפורסמה אתמול, ומהווה פלסטר שיגרום להעברה של אזרחים לשירות פרטי במקום להשתמש במערך הציבורי. אנשים יקבלו שלוש פגישות ואז מה? המערך הציבורי לא יוכל לקלוט אותם אם לא תעבו אותו וככה הם יחזרו לשוק הפרטי".
ד"ר שי איתמר, מומחה לפסיכולוגיה קלינית וחבר בוועד המנהל של הסתדרות הפסיכולוגים, מוסיף: "התוכנית שהוצגה על ידי משרד הבריאות, מוכיחה כי האגף לבריאות הנפש, שאחראי על מגוון רחב של שירותים פסיכולוגיים הניתנים המגזר הציבורי והקהילתי, החליט להרים ידיים ולהתחיל תהליך של הפרטה. אזרח שיפנה לשירות, יקבל מענה באאוטסורסינג, מעמותה כזו או אחרת, והאגף לבריאות הנפש יבחר אותן. שלוש שיחות חינם ואחר כך האזרח יתבקש לפתוח את הכיס ולהתחיל לשלם לפסיכולוג פרטי כדי להמשיך לקבל טיפול. העמותות האלה, הן בעצם גופים פרטיים, גם אם לא פועלות למטרות רווח. אין שם סטנדרטיזציה, אין עבודה רב מערכתית כמו שיש בשירות הציבורי שכפוף לתקשי"ר ולפיקוח משרד מבקר המדינה. בעמותות חיצוניות לא תמיד אפשר לפקח מי המטפלים. בכך האגף לבריאות הנפש ניפטר מהתיק הזה, שניקרא טיפול פסיכולוגי לאחר משבר, ומטיל את המימון בסופו של דבר על כיסם הפרטי של האזרחים".
אולי מדובר בפתרון נקודתי הגיוני לתקופת מגפת הקורונה?
ד"ר שי איתמר: "השירות הזה לא נועד לאנשים, שכרגע צריכים טיפול ולא מקבלים אותו, ויש גם רבים כאלו. זה הוצג כפתרון רחב היקף לביקושים, שהמערכת הציבורית לא יכולה להתמודד איתם. במילים אחרות, שכחנו שיש לנו בשירות הממשלתי פסיכולוגים תחת האחריות שלנו, ואנחנו מרימים ידיים ואומרים לאזרחי ישראל: 'לכו לעמותות, ואנחנו ניתן לכם שובר לשלושה מפגשים, ואחר כך תסדרו לבד'. הרפורמה במערך בריאות הנפש הציבורי, שנעשתה בשנת 2015, לא הביאה את השיפור המיוחל בשירותי בריאות הנפש לציבור. ההיפך הוא הנכון".
הרפורמה בבריאות הנפש לא הועילה?
"השירות הפסיכולגי הציבורי, ששייך לאגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, היה במצב רע עוד לפני הרפורמה משום שייבשו אותו במשך שלושים שנה. חוסר האפקטיביות הזאת משך עשרות שנים הייתה אחת הסיבות, שמשרד הבריאות דחף את הרפורמה, ויישם אותה בשנת 2015. אבל במקום לשנות ולשפר את המצב – בפועל הרפורמה רק החמירה אותו. עובדה – מאז הרפורמה כמות המפגשים הממוצעת למטופל בישראל, ירדה בהשוואה, לתקופה שלפני הרפורמה, וזמן ההמתנה נשאר אותו דבר. כלומר, הרפורמה הביאה להרעה נוספת של בשירותי בריאות הנפש הציבוריים, ובפועל המערך של קופות החולים ומשרד הבריאות אינו נותן מענה הולם לצרכי בריאות הנפש של אזרחי ישראל".
מדוע זה קרה?
"בין היתר מפני שבכל הארץ יש פחות מאשר 1,200 פסיכולוגים קליניים בשירות הציבורי, ורובם עובדים בחצי משרה. גם אני עובד באיכילוב בחצי משרה. במצב כזה אין פלא, שבפועל, צרכי בריאות הנפש של הציבור אינם מטופלים והמצוקה גדולה".
כלומר מה שקורה עכשיו, אחרי שמשרד הבריאות שפך הון עתק על הרפורמה, זה שמוציאים את שירותי בריאות הנפש החוצה מקופות החולים, לעמותות?
"זה שיעור מבוא בבית הספר לאיך מפריטים מערכות ציבוריות. תחילה מייבשים את המערכת. אחר כך טוענים שהיא לא יעילה. לבסוף מפריטים אותה. הצעד הראשון נעשה בזמן הרפורמה, בשנת 2015, כאשר מערך בריאות הנפש הועבר ממרפאות בריאות נפש ממשלתיות, כלומר של משרד הבריאות, לטיפול האמבולטורי הקהילתי באמצעות קופות החולים. אבל לא הציבו סטנדרטים. לא תוך כמה זמן צריך להיענות לבקשת הטיפול. לא מי צריך לתת טיפול. לא באיזה מרחק צריך לתת את הטיפול. וברגע שלקופות החולים אין סטנדרטים, הן לא נותנות את הטיפול המיטבי. הקופות קיבלו מיליארדים עבור שירותי בריאות נפש. אבל רק מחצית מהתקציב, שיועד למתן טיפולים פסיכולוגיים לציבור, נוצל על ידיהן. יתר הכסף עבר לצרכים אחרים של קופות החולים".
הרפורמה לא הייתה אמורה לחולל שינוי לטובה?
"המיליארדים שהוזרמו לקופות החולים במסגרת הרפורמה בשירותי בריאות הנפש, היו אמורים להחיות את מערך השירות הפסיכולוגי הציבורי, אך במקום זה בינתיים קוברים אותו. אנחנו אחת המדינות המובילות בעולם במספר הפסיכולוגים לנפש, אבל רק אחוז קטן מהם נשארים בשירות הציבורי, כי הוא לא יודע לשמור עלינו. אין תקינה, השכר מביך – 4000 שקל לחצי משרה עבור פסיכולוגית קלינית מומחית, עם תואר שני מינימום ועשר שנות וותק – ואין אופק ניהולי. אגף בריאות הנפש, שבקושי מסוגל לתת מענה בימי שיגרה, לא יוכל לתת מענה בזמן חירום. המתנה לתור לטיפול בקופת חולים היום יכולה להגיע עד כדי 150 ימים, בעוד נציגי קופות החולים טוענים שאין בעיה. המון אנשים מוותרים ופונים למגזר הפרטי. מגפת הקורונה והסגר חשפו את המחסור במערכת מתפקדת לבריאות הנפש. המדינה אמרה וקרצה לקופות החולים, קחו 2.5 מיליארד שקל וניקרא לזה 'בריאות הנפש', אבל אף אחד לא יבדוק אתכם. אז הקופות הפנו את המשאבים למקומות נוספים, למשל לרפואת שיניים. הרפורמה היא כישלון מוחלט".
מה יקרה לבריאות הנפש שלנו כאשר נצא ממשבר הקורונה?
"חיים של אנשים רבים יימחקו כלכלית. רבים ייאבדו בטחון תעסוקתי. זה יפגע במקרים רבים גם בזוגיות. אנשים הולכים לצאת מזה שבורים. הפתרון של לזרוק כסף, ולתת לעמותות חיצוניות לטפל במשבר כה גדול, הוא פתרון לא מושכל. תשקיעו את הכסף הזה בלהחזיר לשירות הממשלתי פסיכולוגים שיושבים בקליניקות פרטיות. זה פשוט חלם, לזרוק את הכסף מחוץ למערכת, ולהתנער מאחריות המדינה לציבור. זה גם יסיר את הפיקוח על איכות הטיפול, כי בעמותות יושבים כל מיני מטפלים, לאו דווקא פסיכולוגים".