כריתת כיס המרה

ניתוח להסרת כיס מרה, נעשה באמצעות לפרוסקופיה, ניתוח זעיר ללא צורך בפתיחת הבטן. במקרים חמורים, יאלצו הרופאים לבצע ניתוח פתוח מלא

כריתת כיס מרה, הוא ניתוח הנחשב לאחד השכיחים בישראל. כאשר מטופל סובל מאבנים בכיס המרה, ומדלקת בכיס המרה, מוציאים את האיבר כולו. כיס המרה הוא איבר האחראי על אגירת נוזל המרה. מחלות כיס המרה באות בדרך כלל לידי ביטוי בהיווצרות של אבני מרה. אלה עלולות לגרום לחסימה של מוצא הכיס, ולהתנפחותו, וכתוצאה מכך לכאבי בטן חזקים, הקאות, חום, ולעתים לדלקת ואף לצהבת, כתוצאה מחסימת דרכי המרה. הגורמים להיווצרות האבנים, כמו גם דרכים למניעתן, אינם ידועים, אולם כדי למנוע חסימה חוזרת ונשנית של כיס המרה על ידי אחת האבנים מומלץ לבצע כריתה שלו.

תפקידו של כיס המרה, הינו ריכוז המרה טרם הפרשתה למערכת העיכול בזמן ארוחה. המרה עוברת דרך צינורות מרה לתריסריון ומסייעת בספיגת שומנים. אבנים הנוצרות בכיס מרה והתגלו באופן אקראי, ולא גורמות לבעיות, אינן דורשות טיפול. מנגד, האבנים הנוצרות בכיס המרה ולעתים בצינורות המרה, עלולות לגרום לבעיות כמו דלקת כיס מרה, דלקת דרכי מרה, חסימת דרכי מרה, צהבת חסימתית, ודלקת לבלב. כריתת כיס המרה בניתוח, הוכחה במשך השנים כדרך הבטוחה והיעילה ביותר לטפל במחלות שנגרמות עלי ידי אבני המרה. במהלך הניתוח נכרת כיס המרה בשלמותו, עם האבנים שבתוכו.

קיימות שתי גישות ניתוחיות:

הניתוח הפתוח הוא הניתוח המסורתי להוצאת כיס המרה שבו מבוצע חתך בדופן הבטן העליונה, ודרכו כורתים את כיס המרה. החסרונות של גישה זו הם חתך גדול שדורש אשפוז ממושך, וטיפול בשיכוך כאבים בטווח המידי, וסיבוכים אחרים הקשורים בביצוע חתך גדול בטווח הארוך.

הניתוח הלפרוסקופי היא שיטה להסרת כיס המרה ללא חתך גדול ופתיחת הבטן. בניתוח הלפרוסקופי מנפחים את חלל הבטן עם גז הנספג בהמשך, ומכניסים מצלמת וידאו. דרך החתכים הנוספים מעבירים מכשירי ניתוח, ובעזרתם כיס המרה מופרד מרקמת הכבד, כלי דם וצינור מרה ומוצא דרך אחד הפתחים. בניגוד לניתוח פתוח, ההחלמה לאחר ניתוח בגישה לפרוסקופית היא מהירה, ובדרך כלל מדובר באשפוז של יום אחד. רמת הכאבים נמוכה מאחר שאין חתך גדול בדופן הבטן, והצלקות הן קטנות מאוד בהשוואה לניתוח רגיל. רוב המנותחים יכולים לחזור לעבודה לאחר מספר ימים של מנוחה בבית.

מקור המידע – אתר בית החולים "שערי צדק", אתר "בית החולים רמב"ם".