אי ספיקת כליות סופנית - השתלת כליה
השתלת כליה מתבצעת כבר שנים ארוכות בעולם ובארץ. בישראל חיים היום אלפי מושתלי כליה. מרבית המנותחים משתחררים לאחר חמישה ימים מיום הניתוח
הכליות הן זוג איברים השייכים למערכת השתן וממוקמים מאחורי חלל הבטן. תפקידי הכליות כוללים שמירת מאזן נוזלים בגוף, שמירת מאזן תקין של חומרים כימיים (מלחים, אשלגן, סידן וזרחן), פליטת חומרי פסולת ורעלים מהגוף אל השתן, ויסות פעולות הורמונליות בגוף, ויסות פרוק ובניית עצם דרך מאזן סידן וזרחן, יצירת ויטמין די, ויסות לחץ הדם והשפעה על יצירת כדוריות דם (באמצעות הורמון האריטרופואטין). מצב בו ישנו כשל כלייתי יתבטא בדרך כלל כשישנה פגיעה בשתי הכליות. מצב זה נקרא אי ספיקת כליות ומתחלק לשניים: אי ספיקת כליות חריפה ואי ספיקת כליות כרונית.
הגורמים לאי ספיקת כליות חריפה הם מצבים של אובדן דם ניכר או איבוד נוזלים (כגון לאחר תאונות דרכים, פציעה בשדה קרב, כוויות קשות, התייבשות מסיבות שונות), הרעלת חומרים רעילים (כולל תרופות), חסימות בדרכי השתן, רעלת הריון ועוד. מצבים אלו הינם ברובם הפיכים. הגורמים לאי ספיקת כליות כרונית כוללים: דלקות כליה, סוכרת, יתר לחץ דם, כליות פוליציסטיות (כליות עם ציסטות רבות במקום רקמת כליה בריאה) וכן מחלות אוטו-אימוניות.
גורמים נוספים הם פגם במבנה הכליה הפוגע בשתי הכליות, אבני כליה הגורמים לזיהומים קשים עד לפגיעה בתפקוד בשתי הכליות, שימוש בתרופות שונות שלהן השפעה רעילה על הכליה עד לנזק בלתי הפיך לכליות, גידולים בכליות וטרשת עורקים הפוגעת בכלי הדם בכליות (לרוב אצל מבוגרים).
אי ספיקת כליות כרונית הוא מצב בו בדרך כלל הפגיעה בתפקוד הכליות היא הדרגתית עד לחוסר תפקוד מוחלט. הפגיעה הנה בלתי הפיכה. משך התקדמות אי ספיקת הכליות תלוי בגורם לפגיעה הכלייתית, במצבו הבריאותי והגופני של המטופל ובהיענות המטופל לטיפול. הטיפולים המוצעים כיום לאי ספיקת כליות כרונית הם השתלת כליה או דיאליזה.
השתלת כליה היא הטיפול המועדף לאדם הסובל מאי ספיקת כליות סופנית ונמצא מתאים לניתוח זה. לאחר הצלחת השתלת הכליה, המושתל משתחרר מהתלות בדיאליזה.
כליה להשתלה יכולה להגיע משני סוגי מקורות: מתורם חי או מתורם שנפטר. התרומה מתקבלת בדרך כלל מבן משפחה, או מידיד מאוד קרוב לחולה. במקרה של תורם, שאיננו בן משפחה, מועמדותו להיות תורם צריכה לעבור אישור של ועדה עליונה. זאת על מנת להבטיח, בין השאר, שהתרומה איננה נובעת משיקולים הכרוכים בטובות הנאה לתורם. חשוב לציין, שלאדם בריא, בעל שתי כליות מתפקדות, יש אפשרות לתרום אחת מכליותיו לחולה נזקק, מבלי שהתורם ניזוק בהמשך תפקודו. יתרון מובהק בהשתלה ממקור חי הוא בכך, שאפשר לתכנן מראש את תאריך ההשתלה באופן בלתי תלוי ברשימת הממתינים.
בכדי שהשתלת כליה תצא אל הפועל, חייבת להיות התאמה מלאה בין סוגי הדם של התורם והמועמד. כמו כן, נבדקת מידת ההתאמה בין הרקמות של התורם והמועמד. התאמה טובה יותר תקטין את סיכויי הדחייה בעתיד. בנוסף, האיבר להשתלה צריך להתאים למועמד גם מבחינת איכותו הכללית, גיל התורם ועוד שורה של פרמטרים.
בתחילת הניתוח, יבוצע חתך בצד ימין או שמאל של הבטן מעט מעל המפשעה. במהלך הניתוח, הכליה של התורם תמוקם בחלל הבטן התחתונה שלך, כלי הדם של כלית התורם יחוברו אל העורקים והורידים של הגוף שלך, והצינור המוביל את השתן הנמצא בכלית התורם יחובר אל שלפוחית השתן שלך. אספקת הדם תעבור דרך הכליה החדשה, והכליה תתחיל לסנן ולסלק את הפסולת ותתחיל בייצור השתן. במרבית המקרים, הכליות החולות או הפגומות אינן מוסרות.
השתלת כליה מתבצעת כבר שנים רבות, יחסית, בעולם וגם בארץ. בארץ לבד, חיים היום אלפי מושתלי כליה, אשר רבים מאד מהם אף הושתלו בארץ. מרבית המנותחים משתחררים לביתם לאחר כחמישה ימים מיום הניתוח.
מקור המידע – "אתר בית החולים איכילוב"