גילוי סרטן השד
כחמשת אלפים נשים מאובחנות מדי שנה כחולות בסרטן השד בישראל. ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים עולים סיכויי הריפוי עד כדי תשעים אחוזים. זה יכול לקרות לכל אחת: כשמונים אחוז מהנשים שחלו בסרטן השד אינן משתייכות לקבוצת סיכון
סרטן השד הינה המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל בפרט ובעולם המערבי בכלל. כ- 5,000 נשים, מאובחנות מדי שנה כחולות בסרטן השד בישראל. ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים עולים סיכויי הריפוי עד כדי 90%. מסתמן כי מספר הנשים אשר מחלימות מסרטן השד עולה בהתמדה בזכות הגילוי המוקדם ובזכות שיפור דרכי הטיפול והגברת המודעות.
סרטן השד הוא צמיחה א-נורמלית של תא אונות השד או צינוריות החלב בשד. תאים אלו גדלים באופן לא מבוקר ועלולים להתפשט אל אזורים אחרים בגוף. שד האישה מורכב מאונות, בלוטות חלב וצינוריות חלב, רקמה שומנית ורקמת חיבור. בכל שד 10-12 אונות. כל אונה מכילה בלוטות חלב שמייצרות את החלב במהלך ההיריון ובתקופת ההנקה. האונות ובלוטות החלב מחוברות באמצעות צינוריות החלב, המובילות את החלב אל הפטמה. השרירים הנמצאים על גבי הצלעות והצלעות עצמן נקראים דופן החזה.
בכתשעים אחוז מהמקרים הסימן הראשון לגידול סרטני בשד הוא נוכחותו של גוש בשד. אישה המכירה את שדיה יכולה באופן שגרתי לעקוב אחר שינויים במבנה שלהם ולגלות גושים או תופעות אחרות. כשבעים אחוז מהגידולים מופיעים בחלק החיצוני העליון של השד, הכולל גם את אזור בית השחי, אך מובן שיש לבדוק ביסודיות את כל אזור השדיים.
תסמינים שצריכים לעורר חשד: גוש בשד או בפטמה; שינוי בצורה או בגודל השד; שקע או בליטה בעור; גירוד עקשני שאינו חולף; אי נוחות, או כאבים (תופעה שאינה שכיחה); הופעת אודם וחום בשד, ללא קשר להנקה, או לזיהום; פטמה ששקעה פנימה לאחרונה; פצע שלא מחלים או אקזמה (פריחה) שאינה חולפת בפטמה; הפרשה מהפטמה (שאינה קשורה להנקה); גוש בבית השחי; נפיחות בבית השחי.
מגיל 30 לערך ניתן להיבדק אחת לשנה על ידי כירורגית שד. הכירורגית בודקת את השדיים ואת בלוטות (קשריות) הלימפה בבית השחי ובצוואר בבדיקה ידנית. מגיל 40 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה, המשתמשת בקרינת רנטגן בעוצמה נמוכה במטרה לאתר גידול סרטני בשד, לשלול את קיומו, או לאתר את מיקומו, אם אינו ניתן למישוש. התהליך פשוט ונמשך מספר דקות. לעיתים קרובות ניתן לזהות בבדיקת ממוגרפיה גידול עוד לפני שניתן להרגישו בבדיקה ידנית על ידי רופאה. רוב מכשירי הממוגרפיה בישראל עומדים בתקנים הבינלאומיים.
לנשים ברמת סיכון גבוה, מומלץ לבצע בדיקת אמ.אר.איי של השד. הגישה היא שהאבחון המוקדם של סרטן השד, כמו גם המעקב אחר נשים הנמצאות בסיכון, צריכים להיות מותאמים לסיכון האישי של כל אישה לחלות, ולמבנה השד שלה כפי שנראה בבדיקת הממוגרפיה, תוך שימוש בשילוב מספר אמצעי הדמיה (דימות). כגון אולטרה סאונד ובמקרה הצורך גם אמ.אר.איי. בנשים מעל גיל 50, שמבנה השד שלהן אינו צפוף, השימוש בבדיקת ממוגרפיה כבדיקת סריקה יחידה מספק.
חשוב לזכור: כשמונים אחוז מהנשים שחלו בסרטן השד אינן משתייכות לקבוצת סיכון. לכן על כל אישה להיות מודעת לגופה ולהיבדק על פי ההמלצות. נשים הנמצאות בקבוצת סיכון גבוה, צריכות להקפיד על הבדיקות התקופתיות בתדירות המומלצת להן.
מקור מידע – "אתר האגודה למלחמה בסרטן"
להצטרפות לקבוצת הווצאפ MedNews – חדשות אונקולוגיה, המטולוגיה ודימות >> לחצו כאן
להצטרפות לקבוצת הווצאפ MedNews – חדשות רפואה >> לחצו כאן