חלק מהטיפול: לטעת בחולים אופטימיות

דר-עדי-נמרוד-מנהל-טיפול-נימרץ-איכילוב
דר-עדי-נמרוד-מנהל-טיפול-נימרץ-איכילוב

ד"ר עדי נמרוד, מנהל היחידה לטיפול נמרץ כללי באיכילוב, הפגיש שני מאושפזי קורונה קשים עם משפחותיהם באור השמש

בית חולים איכילוב ממשיך להוביל יוזמות חדשות לטיפול בחולי קורונה קשים. בתחילת התהליך היה זה בית החולים הראשון לאפשר למשפחות להגיע להיפרד מיקיריהם במצב אנוש. עתה החליטו בבית החולים גם להוציא את החולים להתאוורר בשמש. אפיק סויסה, בן 22, ושמעון לוי, בן 55, נשוי ואב ל-7 ילדים וסב ל-7 נכדים, הם שני החולים הקשים ביותר. השניים יצאו לראשונה מהיחידה לטיפול נמרץ קורונה באיכילוב, בה הם מאושפזים, לחצר בית החולים בליווי הצוות הרפואי – ונפגשו עם משפחתם לאור השמש.

ד״ר עדי נמרוד, מנהל היחידה לטיפול נמרץ כללי, שליווה את מבצע הביקור יחד עם איריס ברמן, האחות האחראית של היחידה, מסביר: ״לעיתים נפשם של המטופלים שפופה, וזה תהליך שמרחש בהדרגה לאחר שהייה ממושכת במצב מסכן חיים בטיפול נמרץ, שמשול למעין בית כלא מנוטר, עמוס במכשירים מנוכרים וצפצופים מחרישי אוזניים, והכול במצב של דמדומים וחוסר ודאות קיום. בשלב זה, אנו, הצוות המטפל, חשים חובה לטעת במטופלים תחושת אופטימיות ושיש אור בקצה המנהרה ולכן מטעינים אותם באנרגיה חיובית ואופטימית. לצורך כך הוצאתי אותם מהאווירה הדחוסה של טיפול נמרץ, אל האוויר הפתוח, להיחשף לאור השמש וציוץ הציפורים – מעין לגימת חיים ואנרגיה להמשך הדרך. תהליך זה הוא חיוני למטופלים, ובוודאי למשפחותיהם, שחיות בדאגה וחוסר וודאות וקל וחומר בשעה שנאסר עליהם לבוא במגע פיזי עם יקיריהם חולי הקורונה. אנו מקווים שמנת חיים זו, תקל את משא המחלה של המטופלים ומשפחותיהם, במסע הקורונה שנפל עלינו כרעם ביום בהיר״.

אסתר לוי, רעייתו של שמעון, שביקרה אותו לראשונה: ״זה היה מרגש מאוד. תמיד הלב שלי היה איתו והייתה לי תקווה שעוד נצחק על הימים האלה ושבורא עולם ישמור עליו והוא שמע את תפילתנו. תודה לצוות הנפלא שמסר את נפשו והפך למשפחה שלנו. כולם, ללא יוצא מן הכלל, בעזרת ה׳ נזכה לעשות סעודת הודיה להצלחתו״.

אירית סויסה, אימא של אפיק: ״התרגשנו מאוד. זו הפעם הראשונה שנפגשנו, עם המסכות, ובחוץ. זה היה שוק. אין לי מילים כדי להביע את השליחות של הרופאים והאחיות, שמצליחים להישאר ממוגנים שעות עם ציוד מגן כזה. אני מודה מאוד על כל התפילות של עם ישראל, והנס הגדול שקרה לנו כאן, באיכילוב. בעזרת ה׳ בקרוב כבר נראה אותו עומד על רגליו בריא ושלם״.