לא לחכות 5 שנים בין לידה ללידה

פרופ' אייל שיינר צילום: סורוקה
פרופ' אייל שיינר צילום: סורוקה

מחקר המבוסס על 145,000 לידות בבית החולים סורוקה, בחן מהו הפער האופטימלי בין לידות – הן מבחינת סיבוכי ההיריון קצרי טווח, והן לגבי סיבוכים נשימתיים ארוכי טווח לילודים

מחקר חדש שנערך במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון, שילב רופאי נשים, רופאי ילדים, ואפידמיולוגים. המחקר בחן מהו הפער האופטימלי בין לידות – הן מבחינת סיבוכי ההיריון קיצרי הטווח, ובעיקר לגבי סיבוכים נשימתיים ארוכי טווח לילודים. המחקר פורסם לאחרונה בכתב עת בינלאומי לרפואת ילדים – Pediatric Pulmonology.

קיימות תפיסות רבות בנוגע לפער המייטבי בין לידות. יש יולדות הדוגלות בלגמור עם זה מהר, גם על חשבון שעות השינה, כלומר לצופף הריונות; בעוד שיש יולדות הדוגלות בדחיית ההיריון הבא. נושא המרווח האופטימלי בין ההריונות נדון בניירות עמדה מקצועיים שונים, שעל פיהם מרווח של 6-18 חודשים בין לידה אחת ללידה שנייה הוגדר כמרווח קצר, ואילו מרווח של מעל 5 שנים בין לידה אחת ללידה שנייה הוגדר כמרווח ארוך.

במחקר החדש ההגדרות שונות: מרווח בין הריוני קצר הוגדר כנמוך מחצי שנה; מרווח ארוך הוגדר כמעל 5 שנים בין ההריונות; ומרווח בינוני הוגדר כול מה שבין חצי שנה לבין חמש שנים. צוות המחקר עקב אחר נשים וילדיהן אשר ילדו בבית החולים סורוקה. ההשוואה בוצעה בין כ- 19,000 ילודים שנולדו במרווח קצר, לבין 114,000 ילודים שנולדו במרווח ביניים, ולעומתם 11,500 ילודים אשר נולדו במרווח ארוך של מעל 5 שנים בין שני ההריונות.

שיעור הלידות המוקדמות היה גבוה יותר בקרב ילודים, שנולדו הן במרווח קצר והן במרווח ארוך. כאשר נבחנו סיבוכים נשימתיים חסימתיים ארוכי טווח לתינוקות, נמצא שאלה שנולדו במרווח גדול של מעל 5 שנים היו בסיכון מוגבר (של פי 1.5) לסיבוך זה. יש לציין כי מחקר אחר של הצוות הראה, שמרווח ארוך נמצא גם כגורם סיכון לסיבוכים עיצביים ארוכי טווח לילודים.

צוות החוקרים הרב מערכתי מהמרכז הרפואי סורוקה ומאוניברסיטת בן גוריון כלל את ד”ר תמר ויינשטוק מהמחלקה לבריאות הציבור; הילה רפפורט-פסטרנק מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון; פרופ’ אייל שיינר מנהל מחלקת נשים ויולדות ב’ בסורוקה; ופרופ’ אביב גולדברט, רופא ריאות ילדים ומנהל מחלקת ילדים ב’ בסורוקה.

פרופ’ אייל שיינר, מנהל מחלקת נשים ויולדות ב’ בסורוקה ומעורכי המחקר: “מרווח קצר נחשב בספרות כגורם סיכון לסיבוכי היריון. ואכן המחקר הנוכחי הדגים עלייה בשיעור הלידות המוקדמות. יחד עם זאת, דווקא מרווח ארוך של מעל 5 שנים נמצא כגורם סיכון לסיבוכים נשימתיים חסימתיים ארוכי טווח לילוד. לא הכל נמצא בידיים שלנו, אבל כדאי לזכור שדחיית הלידה הבאה לפער של מעל 5 שנים, היא פחות מומלצת”.

פרופ’ אייל שיינר צילום: סורוקה

בשורה התחתונה, יש לכם המלצה מהו המרווח האופטימלי בין לידה ללידה?

פרופ’ שיינר: “המחקר הנוכחי מדבר על כך שגם מרווח בין לידות מהווה גורם סיכון לתחלואה, וכמו תמיד נראה שכדאי לבחור בדרך האמצע, לא קרוב מידי ולא רחוק מידי. דבר נוסף שחשוב לזכור, בייחוד כאשר קיימת מחשבה על מרווח קצר, הוא נטילת חומצה פולית שהוכחה כמפחיתת מומים בכלל ומומים בצינור העיצבי בפרט”.

פרופ’ אביב גולדברט, מנהל מחלקת ילדים ב’ ומעורכי המחקר, מסכם: ” מרווח שמעל 5 שנים בין ההריונות, כרוך בסיבוך נשימתי והן בסיבוך עצבי בתינוקות. האפשרות לתכנן נכון ולהקטין סיכוי שהילדים יזדקקו בהמשך לטיפול רפואי, יכולה וצריכה להיכנס לשיקול דעת ההורים”.