הזעת יתר

הזעת-יתר
הזעת-יתר
צילום: שטרסטוק

שיטות טיפול נפוצות להזעה שאינה פרופורציונלית לפעילות הגופנית או לטמפרטורת הסביבה

הזעת יתר מוגדרת כמצב שבו ההזעה אינה פרופורציונלית לפעילות הגופנית או לטמפרטורת הסביבה. כאחוז אחד מכלל אוכלוסיית העולם המערבי ומאות אלפי ישראלים סובלים מהזעת יתר, בעיה הפוגעת באיכות החיים. מרבית החולים אינם מטופלים ואינם במעקב מסודר. הזעת היתר יכולה להיות משנית להשמנת יתר, להפרעות הורמונאליות, למחלות עור, למצבים נוירולוגיים ועוד. הזעה שלא ניתן לאתר את הגורמים לה, מכונה הזעת יתר ראשונית והיא מערבת בדרך כלל אזורי גוף מסוימים, בעיקר בתי שחי (כחמישים אחוז מהמקרים), כפות ידיים ורגליים (שלושים וחמישה מהמקרים) או פנים (חמישה עשר אחוז מהמקרים).

קיימות מספר שיטות טיפול נפוצות: תכשירים המכילים אלומיניום כלוריד – יעילים בעיקר למצבים קלים מאוד. כדורים אנטיכולינרגיים (בבליעה) מפחיתים את הפרשת הזיעה אולם כרוכים בתופעות לוואי רבות הכוללות יובש בפה, הפרעה בקצב הלב ועוד. מכשיר יונטופורזיס – המעביר זרם חשמלי לעור כפות ידיים ורגלים וגורם להפחתה זמנית בפעילות בלוטות הזיעה באזורים המטופלים. מחייב טיפול מתמשך של מספר פעמים בשבוע על מנת להשיג תוצאה. מרבית המטופלים לא מצליחים להתמיד בטיפול זה. ניתוח – חסרונה העיקרי של הפרוצדורה הניתוחית, מעבר לסיבוכים הכרוכים בכל ניתוח, הוא בשכיחות הגבוהה של הזעת יתר מפצה, כלומר הזעת יתר באזורים בהם המטופל לא הזיע טרם ביצוע הניתוח.

טיפול של הזרקת בוטולינום טוקסין: טיפול זה נחשב להליך בטוח, ללא סיבוכים משמעותיים. הבוטולינום טוקסין הינו חומר ידוע, בטוח ויעיל לטיפול בהזעת יתר מקומית. החומר מביא לחסימת מעברו של הגירוי העצבי מן העצב אל בלוטת ההזעה ובכך למעשה מונע את הזעת היתר. מהלך הטיפול: סדרת דקירות באמצעות מחט עדינה, בעזרתה מוחדר הבוטולינום טוקסין לאזור המזיע (בתי שחי, כפות ידיים ורגליים).

תופעות לוואי אפשריות: בחלק קטן מהמקרים עלולה להופיע חולשה בשרירי כפות הידיים והיא חולפת זמן קצר אחרי ביצוע הפעולה. יתכנו שטפי דם זעירים או תחושת צריבה קלה בסמוך למועד ההזרקה. אסור לטפל בנשים הרות או מניקות ובאנשים הסובלים ממחלות נוירולוגיות כמו חולשת שרירים. בתוצאות הטיפול ניתן להבחין מספר ימים לאחר ההזרקה, אולם כעבור שבועיים ניתן לאמוד את התוצאה הסופית אשר נמשכת כשישה עד שמונה חודשים. יש לחזור על הטיפול פעמיים בשנה.

מקור מידע – "אתר בית החולים איכילוב"