דיאליזה - סקירה

Dialysis
Dialysis
צילום: שטרסטוק

הכליות מסננות כאלף וחמש מאות ליטרים של דם מידי יום. הוצאת תוצרי פסולת מהדם חיונית לקיום חיים. מי שכליותיהם לא מתפקדות עלולים להזדקק לדיאליזה

דיאליזה היא תהליך מלאכותי שבו תוצרי פסולת ונוזלים עודפים מוצאים מהדם. במצב נורמלי מבצעות הכליות תפקידים אלה. מי שכליותיהם ניזוקו ואינן מסוגלות לעבוד באופן תקין עלולים להזדקק לדיאליזה. דיאליזה משמשת לעיתים להרחקה מהירה של סמים או רעלים מהדם.

הכליות מסננות כאלף וחמש מאות ליטרים של דם מידי יום. הוצאת תוצרי פסולת מהדם היא חיונית לקיום חיים. אם הכליות מתפקדות באורח לא תקין תהיה הצטברות של תוצרי פסולת בדם. ללא דיאליזה, כמות תוצרי הפסולת בדם תגדל באופן הדרגתי עד לרמה מסוכנת. הם יהפכו לרעילים ויגרמו תרדמת ומוות.

קיימים שני סוגים של דיאליזה – המודיאליזה; ודיאליזה ציפקית (פריטונאלית).

המודיאליזה

בהמודיאליזה, הדם מוזרם אל מחוץ לגוף דרך מכונה המכילה מסננים מיוחדים, דרך צינור דק וגמיש (קטטר) המוחדר אל תוך הווריד. המסננים מסירים את תוצרי הפסולת מהדם, המועבר דרך מכונת הדיאליזה, בטרם יוחזר לגוף דרך קטטר אחר. במילים אחרות, מכונת הדיאליזה היא כליה מלאכותית.

לפני שמתחילים המודיאליזה, צריך להגדיל את כלי הדם בפרוצדורה כירורגית קטנה. לאחר שהוגדלו כלי הדם ניתן להחדיר את הקטטרים. הזמן הנדרש לדיאליזה תלוי במידת תפקוד הכליות, במשקל הנוזל הנצבר בין טיפול דיאליזה למשנהו, בכמות תוצרי הפסולת בגוף ובמידות המטופל. המודיאליזה אורכת בדרך כלל שלוש עד ארבע שעות, ויש לבצעה שלוש פעמים בשבוע.

דיאליזה ציפקית

הבטן מכילה את הקיבה, המעיים, הכבד, כיס המרה, הלבלב והטחול. דיאליזה ציפקית (המכונה גם דיאליזה פריטונאלית או ביטנית) מבוססת על יכולת הסינון הטבעית של הציפוי הפנימי של הבטן (הפריטונאום). בדיאליזה ציפקית, הציפוי הפנימי של הבטן משמש כמסנן (פילטר), להרחקת תוצרי פסולת מהדם.

לפני שניתן להתחיל בביצוע דיאליזה ציפקית, יש לעבור פרוצדורה כירורגית קטנה על מנת להחדיר קטטר לתוך הבטן. הקטטר סגור בדרך כלל, חוץ מהזמן בו מתבצעת הדיאליזה, שאז נכנסים לבטן ומוצאים ממנה נוזלים. במהלך הטיפול, שקית עם נוזל מיוחד הנקרא דיאליזט מחוברת לקטטר ודרכו מוכנס הנוזל לבטן. הנוזל נשאר במקום למשך שש עד עשרים וארבע שעות, תלוי בסוג הדיאליזה הציפקית שבשימוש. במשך פרק זמן זה, רעלנים (טוקסינים), תוצרי פסולת ועודפי נוזלים עוברים מזרם הדם אל הדיאליזט, אשר מנוקז מהבטן החוצה דרך הקטטר.

מספר שקיות הדיאליזט שייעשה בהן שימוש (אחת אחר השנייה) במהלך כול טיפול, תלוי בסוג הדיאליזה, מידת התפקוד של הכליות, חומרת הבעיה הכלייתית, גילו וגודלו הפיזי של המטופל.

מקור המידע – “אתר קופת חולים מכבי