ירידה בהגעה למיון ילדים

מומחי המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים שניידר לילדים מתריעים: עיכוב במתן טיפול עלול להסתיים באסון

במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת הכללית, נרשמה ירידה חדה במספר הפונים למחלקה לרפואה דחופה (מיון), זאת בהשוואה לתקופה זהה בשנים קודמות. ההימנעות מההגעה למיון נובעת מחשש של הורים ומטופלים מפני הדבקה בנגיף הקורונה, חשש אולי מובן אך אינו מוצדק, שכן בית החולים והצוות המטפל ממוגנים והילדים חולי הקורונה מופרדים הפרדה מלאה משאר החולים.

מומחי המחלקה לרפואה דחופה מדגישים כי במצבים הבאים יש לפנות מידית לקבלת אבחון וטיפול במיון (רשימה חלקית): שינוי במצב ההכרה של הילד, חוסר תגובה לקריאה בשמו או לכאב, קשיי נשימה, נשימה רועשת, כיחלון בפנים או על פני הגוף, חום גוף גבוה, הקאות מרובות וחוזרות בשילוב של אי מתן שתן במשך שעות רבות, חום גוף מעל 38 מעלות אצל תינוקות עד גיל 8 שבועות, שילוב של חום ופריחה שאינה נעלמת בלחיצה או במתיחת העור, כאב ראש חד וחזק המלווה בשינוי התנהגותי או הקאות, כאב פתאומי וחזק באשך הנמשך מעל חצי שעה ועוד.

כמו כן יש לפנות למיון לאחר חבלה עם חשד לשבר או פריקה של גפה, חבלה או גוף זר בעין; חבלת ראש המלווה באיבוד הכרה, כאב ראש גובר או הקאות; דימום מפציעה שאינו נעצר לאחר לחיצה מקומית במשך מספר דקות ועוד. מקרים דחופים נוספים שמחייבים הגעה מידית למיון הם בליעה או שאיפה של גוף זר או חומרים מסוכנים כגון תרופות, או חומרי ניקיון, הכשת נחש או עקרב ותגובה אלרגית פתאומית המלווה בקשיי נשימה או קשיי בליעה.

ד"ר רון ברנט, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים: "החשש בתקופה זו מובן, אך חשוב לזכור כי גם בעת זו מתרחשות פציעות או מחלות המחייבות טיפול מהיר והזנחתן עלולה להוביל לסיבוך ואף לסכנת חיים. בתקופה האחרונה היינו עדים למקרה של ילדה בת 11, שהגיעה למיון עם תוספתן מנוקב, זאת לאחר שחיכתה בבית כעשרה ימים, בשל החשש להגיע למיון. עיכוב מתן טיפול במקרה כזה יכול להוביל לתוצאות הרות אסון. חשוב להדגיש, כי במיון ישנה הפרדה בין חולים עם תסמינים נשימתיים או חולים החשודים לקורונה, וכי מטופלים עם תחלואה מנגיף הקורונה שוהים במחלקה ייעודית המופרדת משאר המטופלים בבית החולים. אני מפציר בהורים ומטופלים להגיע לקבל טיפול לו הם נדרשים גם בשגרה וגם בחירום".