סכנת אבחון שגוי בימי קורונה

ד
ד"ר ערן קלמנוביץ צילום: אסף הרופא

ההשלכות הטיפוסיות של נגיף הקורונה על הריאות והלב, עלולות להטעות את הצוותים הרפואיים, במקרים “דומים” שבהם מקור המחלה הוא חיידק או נגיף אחר. בכירי המומחים בבית החולים אסף הרופא, מנהל המלר”ד ד”ר דניאל טרוצקי ומנהל טיפול נמרץ לב ד”ר ערן קלמנוביץ, מסבירים ומזהירים

בחור צעיר בשנות ה-30 לחייו מאזור השפלה, הגיע למחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי שמיר אסף הרופא, לאחר שפיתח קוצר נשימה והרגשה כללית לא טובה. באבחון מהיר שנעשה במלר”ד בבית החולים בצריפין, נשללה מחלת קורונה והתגלתה בעיה לבבית מורכבת, שכללה דלקת חריפה בשריר הלב, מיוקרדיטיס, כתוצאה ממחלה נגיפית שהובילה לאי ספיקת לב וסתימת עורקי לב. המטופל הובהל לצנתור מיידי.

ד”ר דניאל טרוצקי, מנהל המלר”ד בבית החולים אסף הרופא: “המטופל נראה חולה מאוד. עם הגעתו נמדדו רמת סוכר מאוד גבוהה, שעשוייה להעיד על סטרס של זיהום, שעלול להיווצר מנגיף הקורונה. ניתן לו טיפול ראשוני לאיזון רמות הסוכר הגבוהות, ובמקביל בוצעו בדיקת קורונה מהירה וצילום חזה. הצילום הדגים ממצאים ריאתיים שנחשדו להיות פגיעה ריאתית בשל קורונה”.

ואולם תוצאות בדיקת הקורונה המהירה, שבוצעה במלר”ד, הגיעו שליליות. הצוות הרפואי המשיך בבירור. בעקבות הדופק הגבוה בוצע אולטרסאונד ריאות, שהדגים כי הממצאים הרייאתיים שנחשדו בצילום החזה לקורונה, עלולים להתאים גם לגודש ריאתי משני להפרעה לבבית. על כן בוצע אקו-לב כבר בחדר המיון עצמו.

מדובר במיומנות חדשה יחסית בקרב רופאי הרפואה הדחופה. הכשרה זו נעשית בכחמישה מרכזים ברחבי הארץ, במה שמכונה POCUS- Point Of Care Ultra-sound. מיומנות שימוש באולטרסאונד בחדר המיון ליד מיטת החולה הוכחה במחקרים רבים כמסייעת בקיצור זמן לאבחון נכון של מצבי חולי ומסייעת בקבלת החלטות.

ד”ר דניאל טרוצקי צילום: אסף הרופא

ד”ר דניאל טרוצקי מתאר: “באולטרסאונד שנעשה כאבחון ראשוני ומהיר במלר”ד, הודגמה פגיעה לבבית על ידי תפוקה ירודה והפרעה אזורית בהתכווצות שריר הלב. ממצאים אלה יכולים להעיד על אירוע לבבי וזאת אף על פי שהמטופל לא התלונן על כאבים בחזה והוא אדם צעיר”.

בעקבות זאת הועבר החולה ליחידה לטיפול נמרץ לב בראשות ד”ר ערן קלמנוביץ. במהלך אשפוזו ביחידת טיפול נמרץ לב, עבר המטופל בירור מלא שכלל צנתור כלילי וכן בדיקת MRI לב, אשר אוששה את האבחנה כי מדובר בדלקת חריפה בשריר הלב. בדיקות סרולוגיה בהמשך אכן העידו על פגיעה בשריר הלב כתוצאה ממחלה ויראלית אחרת שאינה קורונה.

ד״ר ערן קלמנוביץ מסכם: “מדובר במטופל שהתקבל ביחידה לטיפול נמרץ לב, בתמונה של אי ספיקת לב חדה, שנבעה מדלקת חריפה בשריר הלב. בימים אלו אנו נמצאים בסיטואציה בה השלכות מחלת הקורונה על המערכת הקרדיו-וסקולרית גם בקרב מחלימים מתגלות ומתבהרות. יחד עם זאת, , יש לזכור כי מחלות שהיו עוד לפני עידן הקורונה לא נעלמו, וכי החשש מפני הידבקות או לחלופין שיוך מוקצן של תסמינים למחלת הקורונה, מוביל לעיתים לעיכוב באבחון ובטיפול”.