בדיקת סי.טי - CT 

סי-טי-ששש
סי-טי-ששש
צילום: שטרסטוק

בדיקת סי.טי, היא בדיקת רנטגן בקרני איקס ממספר מקורות בו זמנית. הקרינה בבדיקת סי.טי גדולה מהקרינה בבדיקת רנטגן רגילה. התמונות המתקבלות מדויקות ומפורטות יותר

בדיקת סי.טי נעשית על ידי מכשיר המצלם על ידי קרינת רנטגן, קרינת איקס, הנפלטות מכמה מקורות באותה העת, ובשילוב עם תוכנת מחשב מתקדמת, המכשיר מייצר תמונות מדויקות של הגוף. סי.טי הוא ראשי התיבות של Computerized Tomography - טומוגרפיה ממוחשבת. בתמונות הנוצרות נראים האברים הפנימיים, כלי הדם, העצמות והרקמות בדיוק גדול.

ישנם סוגים רבים של בדיקות סי.טי, לפי האיבר הנבדק: מוח, צוואר, בסיס הגולגולת, עמוד שדרה, חזה, בטן, אגן, עורקי הלב, עורקי הצוואר, אף אוזן גרון, שרירים, עצמות, כליות, דרכי השתן והגפיים. מקובל לעשות סי.טי ראש במקרים של תאונות וחבלות ראש משמעותיות כדי לשלול דימום תוך-גולגולתי. סי.טי עמוד שדרה עושים כדי לברר את המקור לכאבי גב וכן חשד לגידולים או לשבר. סי.טי חזה עושים לבירור ממצאים בחלל החזה, למשל במקרה של מחלות ריאה, ולהמשך בירור ממצאים לא תקינים שנראים בצילום רנטגן רגיל של החזה.

כאשר בודקים איברים חלולים (כמו כלי דם, דרכי עיכול או דרכי שתן) או איברים שיש בהם כלי דם רבים (כמו הכבד והמוח) ניתן להיעזר בחומר ניגוד שמשפר את דיוק הבדיקה. את חומר הניגוד נותנים בשתייה, בהזרקה או באמצעות חוקן. מכשיר הסי.טי משמש גם ככלי חשוב ביותר לאבחון ולתכנון הטיפול במחלות כגון מחלות סרטן, מחלות זיהומיות, מחלות דלקתיות ומחלות מולדות. משתמשים גם בבדיקת סי.טי כתחליף לקולונוסקופיה של המעי הגס (קולונוסקופיה וירטואלית) או כתחליף לצנתור של עורקי הלב (צנתור וירטואלי).

חשיפה לקרינה: בבדיקת סי.טי נחשפים למשך זמן קצר לכמות קרינת רנטגן הגדולה מכמות הקרינה שלה נחשפים בצילום רנטגן רגיל. ישנה השערה שהחשיפה לקרינה הזאת עלולה להגדיל מעט את הסיכון לחלות בעתיד בסרטן. הסיכון משמעותי יותר כאשר מדובר במספר רב של בדיקות סי.טי בנבדקים צעירים. אולם רופאים ומדענים מעריכים שהתועלת שניתן להפיק מבדיקת סי.טי במקרה שיש בה צורך אמיתי עולה על הסיכון שכרוך בבדיקה.

בדיקות סריקת הסי.טי היא מהירה, לא כואבת ונמשכת ברוב המקרים מספר עשרות שניות בלבד. זמן השהיה בחדר הבדיקה הוא בין חמש לעשרים דקות לערך. בדיקת סי.טי שנעשית ללא חומר ניגוד אינה משפיעה בדרך כלל על ההרגשה. הנבדקים אינם חשים דבר במהלך הבדיקה ולאחריה. חומר ניגוד שמקבלים בשתייה מגביר את פעילות המעי ועלול לגרום לשלשול למשך זמן קצר. מתן חומר ניגוד באמצעות חוקן עלול לגרום לתחושת מלאות וכן לשלשול.

מקור מידע – "אתר קופת חולים כללית"