אבחון חולה קורונה
כיצד יודעים מי נדבק? דוגמים נוזלים מדרכי הנשימה העליונות של המטופל באמצעות מָטוֹש סטרילי. טווח הטעות הוא כשלושה אחוזים. במקרים אלו, הבדיקה במעבדה תניב תוצאה שלילית, למרות שהנבדק כן מודבק בנגיף
כיצד יודעים אם מי שנחשף לנגיף אכן נדבק בו? בעיקר על סמך בדיקה של החומר הגנטי של נגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2. בזכות קביעת הרצף הגנטי כבר יש בידי רופאים וצוותים רפואיים כלים לבצע אבחנה מהירה של חולים שנדבקו בנגיף. במקרה של חשד להדבקה בנגיף זה, בעקבות תסמיני מחלה אופייניים או חשיפה לחולה, נוטלים דגימה מהמטופל, לצורך זיהוי הנגיף. הדגימה יכולה להיות נוזלים שנאספים ממערכת הנשימה (כגון ליחה) או דגימות מדרכי הנשימה העליונות (ריריות האף והגרון) שנאספות באמצעות מָטוֹש סטרילי.
הדוגמא מועברת למעבדה שם מפיקים ממנה חומצות גרעין. לנגיף הקורונה חומר גנטי מסוג RNA שמתפרק במהירות, לכן בשלב ראשוני יש לבצע תעתוק הפוך באמצעות אנזים מיוחד, אשר הופך את ה-RNA ל-DNA. לאחר מכן חומצות הגרעין שהופקו מהמטופל, יועברו לבדיקה במכונת RRTPCR. בבדיקה זו משתמשים ברצפי פריימר (תחל) קצרים, אשר מזהים באופן ספציפי מקטע מסוים מה-DNA שנוצר בשלב הקודם, על פי הגנום של הנגיף. אנזים שמוסיפים לחומר הנבדק משכפל עותקים רבים של המקטע הזה, מה שמגביר את רגישות הבדיקה גם אם הכמות ההתחלתית של הנגיף נמוכה. הבדיקה מתבצעת בנוכחות צבען מיוחד שנקשר לעותקים המשתכפלים ומאפשר זיהוי של הצבע בזמן אמת.
יתרונות וחסרונות
לבדיקה זו יתרונות רבים: היא מהירה יחסית ותוך שעות אחדות מהפקת חומצות הגרעין, אפשר לקבל תשובה ממכשיר ה-RRTPCR. מדובר בשיטה מהימנה המיושמת לאבחנה של זיהומים נגיפיים רבים, כגון HIV, חזרת, חצבת ועוד. עם זאת, הבדיקה אינה מושלמת. לכל בדיקה יש טווח טעות, ונראה כי עבור נגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, טווח הטעות הוא כשלושה אחוזים. במקרים אלו, הבדיקה תניב תוצאה שלילית למרות שהנבדק אכן מודבק בנגיף.
למרות החסרונות, בדיקת ה-RRTPCR היא עדיין אחד הכלים הטובים ביותר לאבחנה של נדבקים בנגיף. ייתכן שיש צורך לחזור על הבדיקה כמה פעמים כדי לצמצם את האפשרות לתוצאה שלילית שגויה. בנוסף, ייתכן שאפשר יהיה להתבסס על דימות של הריאות לביצוע אבחנה, שיטה שיישמו צוותים רפואיים בחוביי שבסין, מוקד ההתפרצות. בשיטה זו מתבססים על ממצאים רדיולוגיים אופייניים שנמצאים בריאות של מודבקים בנגיף הקורונה. עם זאת, לגישה זו מספר חסרונות והיא מצריכה ציוד דימות יקר ופענוח של התוצאות על ידי מומחה.
מקור המידע – אתר "מכון דוידסון", הזרוע החינוכית של מכון ויצמן.