נגיף (וירוס) הקורונה - כללי יסוד שצריך לדעת

מסיכות-ששש
מסיכות-ששש
צילום: שטרסטוק

קצב ההדבקה גבוה. שיעור התמותה מסוכן. ועדיין אין חיסון ואין תרופה יעילה למחלה. למה חשוב כל כך להתגונן בצורה נכונה מפני הנגיף החדש

נגיף קורונה החדש, SARS-CoV-2, התפרץ בסין והתפשט בינתיים לכול העולם, כולל ישראל. שיעור התמותה ממנו עומד על כשני אחוזים. עם זאת, בקבוצות הסיכון, כגון אנשים זקנים עם מחלות רקע, התמותה גבוהה יותר באופן משמעותי. לשם ההשוואה, שיעור התמותה מהתפרצות נגיף הסארס בשנת 2003 עמד על כמעט עשרה אחוזים ואילו התפרצות נגיף ה-MERS בשנת 2012 קטלה 34 אחוזים מן הנדבקים, אך למרבה המזל לא הייתה מדבקת כמעט.

נראה כי תקופת הדגירה של SARS-CoV-2, כלומר הזמן שחולף מרגע ההדבקה ועד להופעת התסמינים, ארוכה יחסית ומשתנה מאוד מאדם לאדם. תסמיני המחלה עלולים להופיע תוך יומיים בלבד או רק אחרי שבועיים. במהלך חלק מתקופת הדגירה הנגיף ככל הנראה כבר עלול להדביק אנשים אחרים, עוד לפני שהחולה מראה תסמין כלשהו. כשמשווים למחלות אחרות שפוגעות בדרכי הנשימה, רואים שתקופת הדגירה של שפעת עונתית נמשכת בדרך כלל יומיים, בעוד נגיפי סארס דוגרים יומיים עד עשרה ימים.

קצב ההדבקה, או המהירות בה המחלה מתפשטת, מייצג את מספר האנשים הממוצע שכל נשא או חולה מעביר אליהם את הנגיף. קצב ההדבקה בשפעת עונתית עומד על 1.3 ובסארס הוא היה 2. התפרצות עם קצב הדבקה הנמוך מ-1 תיעלם בהדרגה. ב-23 בינואר השנה העריך ארגון הבריאות העולמי שקצב ההדבקה בנגיף החדש הוא בין 1.4 לבין 2.5. מחקר אחר העריך שקצב ההדבקה גבוה יותר ונע בין 2.24 לבין 3.58. כך או כך, ברור שהוא מדבק למדי.

התגוננות מפני הדבקה

עדיין לא ברור בדיוק איך הנגיף עובר מאדם לאדם. עם זאת, ידוע שנגיפים דומים מופצים באמצעות טיפות רוק וחלקיקים קטנים אחרים שנפלטים ממערכת הנשימה, למשל כשאנו משתעלים או מתעטשים, אך לא עוברים באופן חופשי באוויר. לכן יש כמה פעולות יעילות יחסית שכל אחד יכול לעשות כדי לצמצם את סכנת ההידבקות.

מומלץ לשטוף ידיים היטב ובתדירות גבוהה במים ובסבון, או לפחות לחטא אותן בג’ל אלכוהול. אם אנחנו משתעלים או מתעטשים, יש לעשות את זה לתוך ממחטה או לשרוול החולצה. שיעול או התעטשות לאוויר הפתוח יפזרו את הנגיף בכל הסביבה, ושיעול או התעטשות לכף היד אינם רצויים גם כן, כיוון שכך נשאיר נגיפים על כל משטח שניגע בו באותה יד. חשוב לא לגעת באף, בפה או בעיניים בידיים לא נקיות, ולא להתקרב לחולים ובטח לא לגעת בהם.

אבחון וטיפול בחולה קורונה

התסמינים השכיחים ביותר הם חום, עייפות ושיעול יבש. חלק מהמטופלים עשויים לסבול מכאבי שרירים, גודש באף, נזלת, כאבי גרון ושלשולים. בערך אחד מכל שישה חולים מפתח גרסה חמורה יותר של המחלה, כולל קשיי נשימה.

אנשים בגילאים מבוגרים, ובמיוחד אלה שסובלים מפגיעה במערכת החיסון או מבעיות רפואיות כרוניות כמו יתר לחץ דם, בעיות לב או סוכרת, נוטים לפתח מחלה קשה יותר. אם אתם סובלים מחום, שיעול וקשיי נשימה, ויתכן שנחשפתם לחולה, התקשרו למוקד מגן דוד אדום (101), כדי לקבוע את רמת הסיכון בהדבקה ואת הצורך בבדיקה בבית המטופל. אין להגיע למרפאות קופת החולים או לחדר המיון.

בדיקה אבחנתית של נגיף הקורונה עושים למי שיש חשש שנחשפו לנגיף או היו בקרבה הדוקה לחולה מאובחן. האבחון נעשה בבדיקת מעבדה של הפרשות מדרכי הנשימה. אם הבדיקה יצאה חיובית – איך מטפלים? נכון למרץ 2020 אין טיפול ספציפי למחלה הנגיפית, אך חולים קשים יקבלו טיפול תומך להקלת התסמינים בזמן שגופם נלחם במחלה. מרבית החולים (כשמונים אחוז) מחלימים ללא צורך בטיפול מיוחד.

בשלב הראשון מסווגים את החולים לפי חומרת התסמינים: קלים, בינוניים או מחלה קשה הכוללת דלקת ריאות חמורה (ARDS). במהלך הטיפול הרפואי יש לנקוט באמצעי זהירות ומניעה רבים, ובכלל זה שמירה קפדנית על היגיינה וחיטוי משטחים שהחולה נגע בהם, מניעת מגע ישיר עם דם, נוזלי גוף, הפרשות וחתכים בעור המטופלים, השמדת פסולת וחיטוי הציוד הרפואי.


הטיפול הרפואי במי שזקוקים לכך כולל טיפול תומך כגון מתן חמצן לחולים שסובלים מקשיים בנשימה, מעקב צמוד, ותרופות אנטיביוטיות נגד חיידקים שעלולים ליצור דלקת ריאות וקשיים חריפים בנשימה. פעם ביומיים עד ארבעה ימים יש לבצע בדיקות מעבדה של ליחה מדרכי הנשימה ובדיקות דם לזיהוי חיידקים הגורמים לדלקת ריאות ואלח דם. הבדיקות יימשכו עד שיתקבלו שתי תוצאות שליליות רצופות בהפרש של יממה לפחות זו מזו.
הצוות הרפואי נדרש לעקוב בקפידה אחרי סימנים להתפתחות הלם זיהומי (שוק ספטי): מצב מסכן חיים המתרחש כשלחץ הדם צונח בעקבות זיהום חמור, ועלול לגרום לאלחי דם שיכולים לפגוע במנגנונים חיוניים בגוף ולסכן את חיי החולה. נכון לעכשיו לא ידוע על טיפול ספציפי מומלץ לחולים. טיפולים ניסיוניים ניתן לקבל רק במסגרת ניסויים קליניים מאושרים ומפוקחים.

עדיין אין חיסון לנגיף הקורונה החדש. מרבית החיסונים הקיימים בעולם פועלים על ידי הכנסת גרסה מומתת, או מוחלשת, של הנגיף או החיידק מחולל המחלה, או חלקים מהם, לגוף האדם. כך מערכת החיסון לומדת לזהות את הפולש ומפתחת אמצעי הגנה נגדו. אם הגוף ייחשף לאחר מכן למחולל המחלה האמתי, בצורתו הפראית, הוא כבר יידע איך להילחם בו. העבודה על פיתוח חיסון נגד SARS-CoV-2, כמו גם טיפולים תרופתיים אחרים, נמצאת בעיצומה בשלל מכוני מחקר וחברות תרופות ברחבי העולם.

מכיוון שאנו יודעים כבר את הקוד הגנטי של הנגיף אפשר להשתמש במקטעים ממנו בניסיון לפתח חיסון. חברת הביוטכנולוגיה האמריקאית Moderna כבר דיווחה על פיתוח חיסון אפשרי ראשון כזה. החיסון נשלח למכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות של ארצות הברית (NIAID) לצורך בקרה וביצוע ניסויים קליניים בבני אדם. אם יתברר שהחיסון יעיל ושאינו מסוכן, הוא יוכל להיכנס לשימוש רק בעוד כשנה, אחרי שגם תימצא חברת תרופות גדולה שתייצר את החיסונים. חיסון פוטנציאלי נוסף עשוי להגיע ממדעני מכון המחקר הישראלי מִיגָל בגליל, שדיווחו כי הם נמצאים בעיצומה של העבודה על פיתוח חיסון חדש. אם הכול יתנהל כמתוכנן, החיסון יהיה מוכן לניסויים בתוך כמה שבועות.

טיפול תרופתי במחלה: תרופה טיפולית, בשם רמדסיביר (Remdesivir), פותחה על ידי חברת Gilead מארצות הברית וכבר החלו לבצע בה ניסויים קליניים בבני אדם בסין ובארצות הברית. תוצאותיהם יתקבלו בחודש אפריל 2020. בימים האחרונים הודיעה החברה שבחודש מרץ היא תחל בשני ניסויים קליניים נוספים שיכללו כאלף מטופלים במדינות נוספות.
טיפול תומך: מתן חמצן לחולים שסובלים ממצוקה נשימתית, ואנטיביוטיקה נגד חיידקים מחוללי מחלות. בדיקות מעבדה: בדיקות דם ובדיקות של דגימות מדרכי הנשימה באופן שוטף. מעקב אחרי הלם זיהומי וזיהוי מוקדם וטיפול מידי בכל התפתחות של מצב מסכן חיים שעלול להוביל להידרדרות מהירה של מערכות הגוף ולמוות. טיפולים ספציפיים נגד הנגיף: אין עדיין טיפול ספציפי מומלץ לחולים. יש להימנע משימוש בתרופות שלא נבדקו או בטיפולים ניסיוניים לא מפוקחים.

מקור המידע – אתר “מכון דוידסון”, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן.