סיירת מטכ"ל של איכילוב

טכנולוגיית-תלת-מימד-איכילוב
טכנולוגיית-תלת-מימד-איכילוב
טכנולוגיית תלת המימד צילומים: איכילוב

בביה”ח בתל אביב התקיים אחד הניתוחים המורכבים ביותר: אורתופד אונקולוגי, מנתח ראש וצוואר, מנתח חזה, מנתח כלי דם ומנתחת פלסטית עבדו יחד כדי להוציא גידול סרטני ענק בעצם הבריח שהתפשט לעצמות, לכלי הדם ולקנה הנשימה באזור בית החזה

ד”ר אמיר שטרנהיים ויצחק הילר צילום: איכילוב

השבוע השתחרר מהמרכז הרפואי איכילוב בתל אביב מטופל בן 79, יצחק הילר מבאר שבע, לאחר שעבר את אחד הניתוחים המורכבים ביותר שבוצעו בישראל מזה זמן. מדובר בניתוח להסרת גידול סרטני ענק בעצם הבריח, שהגיע עד לבית החזה, והיה צמוד לכלי הדם הגדולים של בית החזה, הצוואר והיד. המבצע המורכב להצלת יצחק הילר, התקיים בהשתתפות מספר רב של מומחים, מתחומים שונים, והתאפשר בזכות טכנולוגיה מתקדמת של מודלים תלת מימדיים.

באמצעות הטכנולוגיה, הורכב מודל מדויק של הגידול, והמודל התל מימדי אפשר לתאם בין כל המומחים ולהתאמן על הניתוח המורכב, לפני הביצוע בפועל. ד״ר אמיר שטרנהיים, מנהל המחלקה הארצית לאורתופדיה אונקולוגית, שמטפלת בגידולים של העצמות והשרירים, ניהל את המבצע להצלת יצחק הילר. ד״ר שטרנהיים גיבש תכנית ניתוח ראשונית, בהתבסס על בדיקת MRI והמודל התלת מימדי, וגייס צוות מנתחים מיומן עם עשרות רבות של שנות ניסיון כירורגי.

המודל התלת מימדי צילום: איכילוב

הצוות כלל את ד״ר נידל מוהנא, מנתח ראש צוואר; ד״ר יוסי פז, מנתח חזה; ד״ר יפים רבינוביץ, מנתח כלי דם; ד״ר רוית ינקו, מנתחת פלסטית; וד״ר שלמה דדיה, אורתופד אונקולוג ומנהל חדשנות כירורגית. ד״ר שטרנהיים: “מדובר בניתוח נדיר, וזה מה שהופך אותו למעניין. בתחום של אורתופדיה אונקולוגית, אנחנו לעיתים קרובות משתפים פעולה עם לפחות תחום אחד נוסף. אם יש לנו גידול, שמעורב בו כלי דם גדול, וצריך לשחזר אותו, אז משתפים פעולה עם מנתחי כלי דם. אם מוציאים ביתוח כמות גדולה של ריקמה, אז משתפים פעולה עם פלסטיקאים, שמעבירים ריקמה ממקום אחר. אבל שיתוף פעולה כזה, שדרש התערבות של חמישה תחומים שונים, הוא נדיר”.

ד”ר אמיר שטרנהיים צילום: איכילוב

המורכבות, שעליה מדבר ד”ר שטרנהיים, נובעת בעיקר מן התיאום הנדרש בין כל המומחים מהדיסציפלינות השונות. לכל אחד שיטות עבודה שונות, וההסכמה על תהליך הניתוח, ועל חלקו של כל אחד ואחד מהם בו, חייבת להתבצע מראש. כאמור, על מנת לתכנן ולתאם מראש את מהלך הניתוח ואת חלקו של כול מומחה באופרציה, השתמש הצוות בכלים טכנולוגיים שקיימים במעבדת חדשנות ותלת מימד של איכילוב.

המרכז לטכנולוגיות תלת מימד בכירורגיה, הוקם במרכז הרפואי איכילוב, במטרה לקדם כירורגיה מתקדמת ומדויקת יותר, מותאמת חולה דרך כלים של תכנון וביצוע בתלת מימד. המרכז להדפסות תלת מימד בכירורגיה, הוקם ב-2016 והנו ראשון ויחיד מסוגו בארץ, בהובלת ד”ר שלמה דדיה. הוא כולל שלוש מדפסות תלת מימד, תחנת עבודה של מציאות מדומה (Virtual Reality) וסורק תלת מימדי ידני. עד היום טופלו במרכז מעל ל-350 מקרים, בשיתוף פעולה עם 16 מחלקות בבית החולים.

ד”ר אמיר שטרנהיים: “גם כשמייצרים תכנית ניתוח מדויקת, וכל אחד מבין את חלקו, עדיין כל אחד מבין את זה קצת אחרת. זה הטבע האנושי. הפעם, מה שהיה ייחודי, זה שהיה צורך לבצע ניתוח שאף אחד מאיתנו לא מסוגל לבצע לבד. הבאנו תוצאה טובה, בזכות האפשרות לתכנון מוקדם ותיאום מדויק בין כל המומחים. מדובר בגידול סרטני של עצם הבריח, שמערב את עצמות קידמת בית החזה העליון. כלומר, עצם הבריח, עצם החזה והצלע הראשונה. זה יצר סיטואציה מורכבת, שדרשה שילוב של חמש דיסציפלינות: אורתופדיה אונקולוגית לניתוח גידולים גדולים בעצמות; מנתח ראש צוואר, כי היה צריך לעשות חשיפה של כלי הדם הגדולים והעצבים הבאים מן הצוואר התחתון; מנתח חזה, בשל קירבה גדולה לכלי דם גדולים בתוך בית החזה, הסמוכים ללב; כירורג כלי דם, כי צפינו שוורידים גדולים צמודים ממש לגידול, ויכול להיות מצב שייפגעו – מה שאגב אכן קרה, וניתן לזה פתרון מיידי; והיינו צריכים גם מנתח פלסטי, כי מוציאים כמות גדולה של עצם ושרירים, שכוללת את עצם הבריח וצלע ראשונה וחלק מעצם בית חזה, וצריך לשים שם כמות ריקמה חליפית טובה, שתגן על כלי הדם הגדולים שנמצאת בחלק הזה, ולא ניתן להשאיר שם רק עור, אלא נדרש להזיז את שריר בית החזה כדי שייתן כיסוי טוב”.

המודל התלת מימדי צילום: איכילוב

איך התכוננתם לניתוח כל כך מורכב?

“לפני הניתוח ניבנה דגם אנטומי מדויק ומתפרק של הניתוח, שכלל גם את הגידול, וגם את המבנים שיהיו מעורבים בניתוח, וגם את התוכנית הניתוחית הכוללת את מקום חיתוך העצמות להוצאת הגידול. הדגם איפשר לנו לדון על תהליך הניתוח, לחזות את המקומות הבעייתיים, ולמעשה לתכנן במדויק כל מהלך. הבנו שיש שתי נקודות קריטיות. האחת, זה קירבת הגידול לקנה הנשימה, והשנייה, קרבתו לוורידי בית החזה הגדולים. סיכמנו כל שלב מראש”.

מה היו השלבים שסוכמו מראש?

“סוכם שאני מתחיל בחשיפת הגידול. אחריי ניכנס מנתח ראש צוואר, ועושה את החשיפה וההפרדה של כלי הדם הגדולים בצוואר. כאן החלטנו על צומת קריטית – אם הגידול חדר לקנה הנשימה, ונצטרך לכרות חלק ניכר מקנה הנשימה, אז נפסיק. בהמשך תכננו הפרדה של כלי הדם הגדולים בבית השחי, שנכנסים לבית החזה, ואת מקום חיתוך העצמות, עם הכנה מראש לכלי הדם שצריך לשמור על מנת שיזינו את השרירים, שבסוף הפלסטיקאית תצטרך להזיז על מנת לכסות על האזור. ממש יכולנו לצפות שלושה צעדים קדימה, כך שבמקרה והיה נוצר מצב חירום כלשהו, היינו הרבה יותר פנויים להגיב עליו”.

בזכות ההכנה, התכנון והתאום ועל בסיס ניסיון הצוות, הניתוח התנהל כמו קונצרט מתוזמן היטב והסתיים ללא תקלות. במהלך הניתוח הייתה התמודדות מורכבת עם נקודות קושי, שנצפו מראש, כמו למשל שחרור הגידול מאחד הוורידים הגדולים ביותר בבית החזה בצורה בטוחה. כבר בזמן הכריתה של הגידול, עבדה המנתחת הפלסטית לשימור כלי הדם הקטנים, המזינים את שריר בית החזה, מה שאפשר שחזור מהיר ופשוט יותר של איזור החסר רקמה בבית החזה, בזכות שימור זרם הדם. המנותח היה יציב לאורך כל הניתוח, ועבר בסופו ישירות ליחידה לטיפול נמרץ, להתאוששות של מספר ימים. לאחר מכן עבר למחלקה, שם המשיך בשיקום מהיר מהצפוי.

ד”ר שלמה דדיה צילום: איכילוב

ד״ר שטרנהיים מסכם: “כאשר ניתוח מורכב מתוכנן ומתואם מראש לפרטי פרטים, ולגבי כל התרחישים, יש פחות הפתעות במהלך הניתוח ויותר קשב וריכוז לתת לבעיות את הפתרון הנכון. הניתוח עבור בהצלחה רבה, והשבוע יצחק הילר השתחרר לביתו ולחיק משפחתו, להמשך חייו בבריאות טוב”.