בלוף ושמו: "המדינה הבטוחה בעולם"

פורום של מומחים מתחומים שונים, "הקבינט האזרחי", השווה את נתוני ההידבקות, התחלואה והתמותה בישראל מול מדינות העולם וגילה: 1. מספר הנדבקים למיליון איש בישראל חצה את מספר הנדבקים בשיא ההתפרצות במחוז חוביי בסין. 2. בישראל יש יותר חולים קשים למיליון איש, מאשר במרבית המדינות המפותחות. 3. גם בשיעורי התמותה מקורונה למיליון איש, ישראל נמצאת רק במרכז הטבלה של מדינות ה-OECD

עם פרוץ מגפת הקורונה התארגנו מומחים אזרחים, ממספר תחומים, והקימו פורום בשם "הקבינט האזרחי" שמטרתו לקדם החלטות שיחלצו את ישראל ממגפת הקורונה. מדובר בהתארגנות אזרחית, המשלבת מומחים מתחומים שונים, סטודנטים ותובנות מן הציבור הרחב. יחד הם מנסים לשפוך אור על סוגיות מהותיות בסדר היום הלאומי בריאותי.

בראש הקבינט האזרחי עומד ד"ר גל אלון, אשר הקים את מערך התכנון והשיתוף בממשלה, כשעבד במשרד ראש הממשלה. על חברי "הקבינט האזרחי" נמנים: פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית .פרופ' תמי שוחט, לשעבר ראש המרכז הלאומי הישראלי לבקרת מחלות שהייתה גם בין מקימות המרכז. ד"ר צבי פישל, יו״ר איגוד הפסיכיאטריה של ההסתדרות הרפואית בישראל. ד"ר גלעד מלאך, ראש התוכנית "חרדים בישראל" במכון הישראלי לדמוקרטיה. סיגל מורן, לשעבר ראש המועצה האזורית בני שמעון. ועוד מומחים ממגוון תחומים בהם תקשורת, רווחה, ניהול משברים, חינוך, מנהל ציבורי, החברה הערבית ועוד.

לאורך כל התקופה האחרונה עסקו חברי "הקבינט האזרחי" באיסוף נתונים על התפשטות נגיף הקורונה בארץ ובעולם וביצעו השוואות נתונים וניתוחם. לאור ניתוח המספרים המעודכן, מפרסמים כעת חברי הקבינט ממצאים, שעל פיהם ישראל בפירוש לא אחת המדינות הבטוחות בתקופת הקורונה. רחוק מכך.

על פי הנתונים שמציגים הד"ר למדיניות ציבורית ענבל הקמן, המנהלת המקצועית של "הקבינט האזרחי", ועורך הדין עדן דרוקמן רפאלי, מרצה למתמטיקה ומחברם של ספרי לימוד במתמטיקה, מספר הנדבקים למיליון איש בישראל חצה את מספר הנדבקים בשיא ההתפרצות של מחוז חוביי בסין, בו פרצה המגיפה. בישראל יש גם יותר חולים קשים, למיליון איש, מאשר במרבית מדינות ה-OECD. בכל הנוגע לשיעורי התמוה מקורונה, למיליון איש, ישראל נמצאת במרכז הטבלה של מדינות ה-OECD.

נדבקים למיליון איש: כמו אנגליה, גרוע מחוביי בסין

נכון ל-16 באפריל 2020, בצהריים, בישראל היו 12,591 נדבקים מאומתים, שהם 1,455 נדבקים לכול מיליון איש בישראל. בהשוואה לעולם, ישראל נמצאת בקטגוריה זו בחלק העליון של רשימת המדינות, שלא הצליחו לעצור את ההתפרצות. כלומר בדירוג העולמי, המתבסס על מספר הנדבקים למיליון איש, ישראל נמצאת במקום ה-13, הן ביחס ל-157 מדינות מכול רחבי העולם והן ביחס ל-34 המדינות המפותחות (OECD). בכל ההשוואות נבחנו רק המדינות בהן יש מעל מיליון תושבים.

ישנן 144 מדינות בעולם, ובהן 21 מדינות מפותחות, שמצבן טוב משלנו. בשלב הנוכחי בישראל (שטרם הגיע לנקודת השיא), מספר הנדבקים למיליון איש חצה את מספר הנדבקים למיליון איש, שנרשם בשיא ההתפרצות בסין, במחוז חוביי, המחוז שבו פרצה המגיפה בסין. שם מספר הנדבקים מנקודת השיא ועד עמד על 1,149 נדבקים למיליון איש (מספר הנמוך במעל 20%, מזה של ישראל).

היקף ההדבקה בישראל, ביחס למיליון תושבים, זהה להיקף באנגליה, דבר המציב את שתי המדינות בחלק העליון של דירוג הנדבקים למיליון במדינות המפותחות. יובהר כי מספר הנדבקים, משקף רק את מספר הנדבקים המאומתים, ולא את מספר הנדבקים האמיתי, ולכן נתון זה רגיש מאוד למדיניות הבדיקות (כמות הבדיקות ומתכונת הבדיקות). מדד זה לבדו נחשב ככלי בעייתי לצורך השוואה, והוא יעיל רק כאשר מצרפים אליו נתונים נוספים, שאותםנסקור להלן.

נשאים פעילים למיליון איש: בשליש העליון של מדינות OECD

מספר הנדבקים משקף את היקף התפרצות המחלה בכל מדינה בשיא ההתפרצות. ירידה בכמות הנשאים, או סיום כליל של המגיפה, לא יבואו לידי ביטוי במדד זה, שכן הוא נעצר על מספרם בנקודת השיא. לכן מספר הנשאים הפעילים הוא הנתון החשוב ביותר, כאשר בוחנים את פוטנציאל ההדבקה. המספר משקף את מספר הנשאים (הידועים) של הנגיף, בזמן נתון, לאחר הפחתה של מחלימים ומתים, שאינם יכולים להדביק יותר.

בישראל נכון ל-16 באפריל 2020 היו 9,827 נשאים פעילים, שהם 1,135 נשאים לכל מיליון תושבים. כאן מצבה של ישראל מחריף ומטפס למקום ה-11 בקרב המדינות המפותחות, וה-12 בעולם. כלומר מבחינת נשאים פעילים, מצבן של 145 מדינות בעולם, ובהן 22 מדינות מפותחות, טוב יותר מישראל. גם כאן, מדובר בנתון הרגיש למדיניות הבדיקות, ולכן יש לצרף לו נתונים נוספים כדי שיהא מהימן.

חולים קשה למיליון איש: ישראל לצד אנגליה וטורקיה

המדד הבוחן את מספר ושיעור החולים קשה, והחולים אנוש, פחות רגיש למדיניות הבדיקות ולכמות הבדיקות, ולכן נחשב למהימן יותר. מנגד, המדד אינו משקף תחלואה עדכנית, אלא כזו שהחלה לפני כשבוע עד שבועיים (הזמן שחולף מהדבקה ועד התדרדרות). מדד זה עשוי להקצין בשל מערכות בריאות המתקשות לעמוד בעומס.

בישראל 174 חולים במצב קשה ואנוש. מבחינת מספר החולים קשה ואנוש, ישראל במקום ה-18 מבין המדינות המפותחות, ובמקום ה-21 בעולם. כלומר מצבן של 137 מדינות בעולם, ובהן 17 מדינות מפותחות, טוב יותר מאשר מצבה של ישראל.

מבחינת מספר החולים קשה ואנוש למיליון איש, ישראל עם 20 חולים למיליון איש, כמעט כמו באנגליה (23) וטורקיה (22). מבחינה זו ישראל נמצאת במקום ה-15 מתוך 34 מדינות ה-OECD. מצבה של יוון, לשם השוואה, טוב בהרבה (7 חולים קשה למיליון איש), כמו גם הונגריה (6), פולין (4), וסלובקיה (1). מדד זה של החולים הקשים יכול לשמש כדי להבין את היקף העומסים על מערכת הבריאות.

מתים למיליון איש: 13 מדינות מפותחות במצב טוב מישראל

שיעורי ההחלמה והתמותה מעניקים לנו אינדיקציה לא רק על חומרת המגיפה, אלא גם על הגיל הממוצע באוכלוסייה, היכולת לבודד את האוכלוסיות הנמצאות בסיכון, ויכולת ההתמודדות של מערכת הבריאות.

במספר המתים למיליון איש, מצבה של ישראל משתפר מעט, היא במקום ה-21 מבין המדינות המפותחות, ומקום 26 בעולם. כלומר גם בנתון ה"טוב יחסית" הזה, עדיין מצבן של 131 מדינות בעולם כולו, ומצבן של 13 מדינות מפותחות, טוב משלנו.

אחוז התמונה בישראל עומד על 1.1%. לכאורה מדובר באחוז נמוך ביחס לאחוז התמותה העולמי, העומד על 6.5%, וביחס לרבות ממדינות אירופה (ספרד, איטליה, צרפת, אנגליה, בלגיה, הולנד, ושוודיה), בהן הוא גבוה מ-10%. ברם, יש בנתונים אלו מצג שווא, שכן מצבה האמתי של התמותה בישראל ייוודע רק בתום המשבר.

במגיפה בשלבי התפרצות, יש משמעות למושג התיקים הרפואיים הסגורים, מול התיקים הרפואיים הפתוחים: למעשה, חישוב אחוזי התמותה עדיין אינו סופי. מרבית הנדבקים, עדיין לא סווגו בין שתי האפשרויות – החלמה או מוות. הם ואנחנו ממתינים לראות כיצד תתפתח אצלם המחלה. תופעה זו קיצונית בנגיף הקורונה, שכן משך הזמן מההדבקה ועד המוות או ההחלמה, יכול להיות ארוך. כפי שניתן לראות בגרפים, בישראל עדיין 78% מהתיקים הרפואיים פתוחים, בניגוד למשל לגרמניה, בה רק 40% מהתיקים פתוחים, ספרד (49%), וקוריאה הדרומית (73%).

השורה התחתונה

המספרים שמציפים אותנו מכל עבר מספקים תמונת מצב עדכנית על קצב התפשטות המחלה ותוצאותיה. יחד עם זאת, בחירת הנתונים שיוצגו, אופן הצגתם, והפרשנות המוענקת להם עשויות להציג פנים רבות של המציאות. ישראל אכן הציגה שיפור בחלק מהמדדים בשבועות האחרונים, אולם באחרים, לא פחות חשובים, המצב לא השתפר, ואף הוחמר. מבחינה יחסית, איננו בשליש "הטוב" של הטבלה במדינות OECD, וודאי שלא המדינה הבטוחה ביותר בעולם.