סרטן המעי הגס - נתונים חדשים

חודש המודעות לסרטן המעי הגס צילום: האגודה למלחמה בסרטן
חודש המודעות לסרטן המעי הגס צילום: האגודה למלחמה בסרטן

בשנת 2018 נפטרו 1,223 ישראלים מסרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת – הגורם השני הכי גבוה לתמותה מסרטן בישראל. סרטן זה הוא גם הסרטן השני בשכיחותו בישראל, בכלל האוכלוסייה (אחרי סרטן הערמונית בגברים יהודים, סרטן הריאה בגברים ערבים, וסרטן השד בנשים). בשנת 2018 אובחנו בישראל 3,095 מקרים חדשים של סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת. החל משנת 2005 מופעלת בישראל תכנית לאומית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת, המבוססת על בדיקות דם סמוי בצואה, אחת לשנה, מגיל 50 עד גיל 74, ועל קולונוסקופיה במי שנמצאים בסיכון מוגבר למחלה. באוקטובר 2020 הנחה משרד הבריאות לבצע גם בדיקה לנוכחות תסמונת לינץ’, בכל מי שנותח בשל ממאירות המעי הגס או הרחם, והינו מתחת לגיל שבעים, כדי להגן על בני המשפחה

לרגל חודש המודעות לקידום המאבק בסרטן המעי הגס והחלחולת (מרץ 2021), משרד הבריאות, בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן, מפרסמים נתונים חדשים: שיעור החולים שאובחנו בשלב מחלה מוקדם בשנת 2018 כמעט כפול (39.1%) משיעור המאובחנים בשלב מוקדם בשנת 2000 (19.1%). בשנת 2018 נפטרו 1,223 מתושבי ישראל מסרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת. ירידה מובהקת בתמותה במגזר היהודי ומגמה יציבה במגזר הערבי.

תזכורת: באוקטובר 2020 הנחה משרד הבריאות לבצע בדיקה לנוכחות תסמונת לינץ’, בכל מי שנותח בשל ממאירות המעי הגס או הרחם, והינו מתחת לגיל שבעים. הבדיקה חשובה במיוחד להגנת בני המשפחה. במקביל, מחקרים חדשים גילו, כי נטילת אספירין עשויה להפחית את הסיכון לסרטן מעי גס בבעלי תסמונת לינץ’, וכי דחיית ביצוע בדיקת קולונוסקופיה לאחר ממצא לא תקין בבדיקת דם סמוי בצואה, מעלה את הסיכון לסרטן המעי הגס ולתמותה מהמחלה.

נתוני תחלואה בישראל

לקראת חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן המעי הגס והחלחולת, המצוין בישראל ובעולם בחודש מרץ, משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן חושפים את הנתונים המעודכנים ביותר של סרטן המעי הגס בישראל. להלן עיקרי הנתונים המעודכנים לשנת 2018. הנתונים הלאומיים לגבי סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת, מוצגים להלן ביחד. בשל מורכבות האיסוף, המידע החדש ביותר המצוי ברישום הלאומי, מתייחס לשנת 2018, והוא העדכני ביותר נכון להיום(.

בשנת 2018 היה סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת ה- סרטן השני בשכיחותו בישראל בכלל האוכלוסייה, אחרי סרטן הערמונית בקרב גברים יהודים, סרטן הריאה בקרב גברים ערבים, וסרטן השד בנשים יהודיות, ערביות ואחרות. בשנה זו אובחנו בישראל 3,095 מקרים חדשים של סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת. מתוכם 1,606 (52%) גברים. 1,424 (89%) גברים הם יהודים ואחרים. 182 (11%) גברים ערבים. אצל הנשים, אובחנו 1,489 (49%) נשים. מהן 1,326 (89%) יהודיות ואחרות. 163 (11%) ערביות. בסך הכול, 2,314 (75%) מחולים אלה, אובחנו עם סרטן חודרני של המעי הגס. השאר עם סרטן חודרני של החלחולת.

סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת, הוא מחלה שאופיינית לגיל המבוגר. שיעורי ההיארעות עולים מאוד מגיל 50, והם הגבוהים ביותר מגיל 75 ומעלה. בשנת 2018 הגיל החציוני בעת האבחנה, היה 70 בגברים ובנשים, יהודים; 65 בגברים ערבים; ו-60 בנשים ערביות.

צילום אילוסטרציה: NCI, אנספלאש

בישראל הופעלה בשנת 2005 תוכנית לאומית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת, ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות. התוכנית מתבססת על בדיקות דם סמוי בצואה, אחת לשנה, מגיל 50 עד גיל 74 בבעלי סיכון ממוצע למחלה, ועל קולונוסקופיה במי שנמצאים בסיכון מוגבר למחלה. בדיקות אלה מאפשרות זיהוי והסרה של נגעים שפירים במעי הגס והחלחולת (שהם בעלי פוטנציאל להתמרה סרטנית) כמו גם גילוי מוקדם של נגעים סרטניים.

ואכן – שיעור המאובחנים בשלב מחלה מוקדם בשנת 2018 היה כפול מהשיעור בשנת 2000 (39.1% לעומת 19.9%), ושיעור החולים שאובחנו עם מחלה גרורתית ירד מ-14.6% בשנת 2000 ל-9.0% בשנת 2018. מגמות אלה משקפות, ככל הנראה, עלייה בשיעור השימוש בבדיקות הסריקה לגילוי סרטן המעי הגס והחלחולת במסגרת התוכנית הלאומית, וכן עלייה במודעות למחלה.

על פי התוכנית הלאומית למדדי איכות בקהילה, שיעור בני 74-50 בישראל שביצעו בדיקת דם סמוי בצואה אחת לפחות בשנה הקודמת או קולונוסקופיה ב-10 השנים האחרונות, היה 65% בשנת 2018 (64% בגברים ו-66% בנשים). שיעור זה גבוה מהמדווח לשנת 2014 (58%) או לשנת 2016 (59%), ומייצג עלייה בביצוע הבדיקות.

כאשר מתגלה דם סמוי בצואה, מקבל הנבדק הפניה לביצוע חיוני והכרחי של בדיקת קולונוסקופיה, ללא תשלום, במסגרת סל הבריאות. הבדיקה המיועדת גם לאנשים מגיל 40 שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שאובחן כחולה בסרטן המעי הגס, ולהם מומלץ לבצע אותה כל חמש שנים או על פי המלצת הרופא. אם במהלך בדיקת הקולונסקופיה מתגלה ממצא שפיר במעי הגס, ניתן להסירו עוד לפני שהתפתח לסרטן.

תמותה מסרטן המעי הגס

בשנת 2018 נפטרו 1,223 מתושבי ישראל מסרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת. מכלל התמותה מסרטן בישראל, סרטן המעי הגס והחלחולת הוא הגורם השני בשכיחותו לתמותה מסרטן בישראל, ואחראי למקרים הבאים: 11.2% מכלל התמותה מסרטן (השני הכי גבוה, אחרי סרטן הערמונית), בקרב גברים יהודים. 8.4% מכלל התמותה מסרטן (השני הכי גבוה, אחרי סרטן הריאה), בקרב גברים ערבים. 10.4% מכלל התמותה מסרטן (השלישי הכי גבוה, אחרי סרטן השד וסרטן הריאה) בקרב נשים יהודיות. 10.6% מכלל התמותה מסרטן (השני הכי גבוה, אחרי סרטן השד) בקרב נשים ערביות.

עיקר התמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת בשנת 2018 נצפתה בגיל המבוגר בכל קבוצות האוכלוסייה, כאשר שיעורי התמותה עולים מאוד מגיל 55, והם הגבוהים ביותר בקבוצת הגיל 75 ומעלה.

ביהודים (גברים ונשים), נצפית ירידה מובהקת בתמותה במשך כל התקופה של 2018-1996. בערבים (גברים ונשים), המגמה יציבה במשך כל התקופה. בהשוואה מול מדינות העולם, שיעור ההיארעות של סרטן המעי הגס והחלחולת בישראל גבוה מעט מהשיעור העולמי הממוצע, ונמצא במקום ה-56. בהשוואה עולמית של שיעורי התמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת, שיעור התמותה בישראל היה מקום 69 בעולם, וזהה לשיעור התמותה העולמי הממוצע.

צילום אילוסטרציה: NCן, אנספלאש

הנחיות לגילוי מוקדם

להלן הנחיות האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס:

• אנשים בסיכון רגיל (ללא תלונות על תסמינים וללא סיפור משפחתי) – מגיל 50 יש לבצע בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה, על פי הסוג הנהוג בקופת החולים של המבוטח.
• אנשים בעלי סיפור משפחתי של סרטן במעי הגס (קרוב מדרגה ראשונה או שני קרובים מדרגה שנייה) – ביצוע קולונוסקופיה מגיל 40, או 10 שנים לפני גיל אבחון המחלה אצל קרוב המשפחה. אם הבדיקה תקינה, יתבצעו בדיקות מעקב אחת ל-5 שנים, או על פי המלצות הרופא.
• אנשים בעלי סיפור משפחתי מוגבר, כלומר ריבוי מקרי ממאירות במשפחה במעי הגס או ברחם, בגיל צעיר, או כשידוע על תסמונת לינץ’ או פוליפוזיס משפחתי או חשד למקרים אלו – יש לפנות בכל גיל אל אחת מהמרפאות לגילוי מוקדם בהקדם האפשרי לצורך בירור.
• אנשים בעלי גורמי סיכון אחרים, כגון מחלת מעי דלקתית, פוליפים במעי בעבר או פוליפים אצל קרובי משפחה – יש להתייעץ עם רופא לגבי הגיל שבו יש לבצע קולונוסקופיה ותדירות הבדיקות.
• אנשים שאובחנו כחולים בסרטן המעי הגס – מומלץ שייבדקו לאיתור אפשרי של תסמונת לינץ’, תסמונת סרטן תורשתית שכיחה הגורמת לסרטן המעי הגס. מידע זה במיוחד חשוב לבני משפחתם בדרגת קרבה ראשונה. (פרטים בהרחבה להלן).

בדיקת נוכחות תסמונת לינץ’

חשוב להזכיר: באוקטובר 2020 הנחה משרד הבריאות לבצע בדיקה לנוכחות תסמונת לינץ’, בכל מי שנותח בשל ממאירות המעי הגס או הרחם והינו מתחת לגיל 70. בכך קיבל משרד הבריאות את עמדת האיגודים המקצועיים: גסטרואנטרולוגיה, אונקולוגיה, גנטיקה והאגודה למלחמה בסרטן, והנחה לבדוק את הימצאות התסמונת בכל מנותח בשל ממאירות במעי או ברחם מתחת לגיל 70.

להחלטה זאת משמעות עצומה עבור המטופלים ובני משפחתם. אחד מכל 30 בני אדם עם ממאירות במעי, או ברחם, יימצא נשא של תסמונת לינץ’. לרוב יש סיפור משפחתי של ריבוי ממאירויות של המעי הגס או הרחם, עם מעורבות של בני משפחה רבים ובגילים צעירים, אבל ייתכנו גם מקרים שלא היה ידוע על סיפור משפחתי.

לבדיקה לנוכחות תסמונת לינץ’ במטופל עם ממאירות, חשיבות עצומה, שכן גידולים במטופלים עם תסמונת לינץ’ רגישים לטיפולים אימונולוגיים, ולכן אבחון התסמונות יכול לשנות את מהלך המחלה ולא פחות חשוב – האבחון מאפשר איתור קרובי המשפחה עם נשאות הנמצאים בסיכון לסרטן מגיל צעיר. האבחון מאפשר מעקב מתאים אחר המטופל ובני משפחתו, ומניעת תחלואה ומוות מסרטן.

לפי ההנחיה החדשה, מחודש אוקטובר 2020 כל מטופל שנותח בשל ממאירות המעי או הרחם מתחת לגיל 70, ללא קשר לסיפור המשפחתי, ייבדק לחשד לתסמונת לינץ’, בהתבסס על החומר הניתוחי. מטופלים אשר יימצאו חשודים בבדיקה של הפתולוג, יתבקשו להשלים את הבירור הגנטי להימצאות תסמונת לינץ’.

מחקרים חדשים בתחום

מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן מציג שני מחקרים חדשים בתחום.

מחקר ראשון: נטילת אספירין עשויה להפחית את הסיכון לסרטן מעי גס בבעלי תסמונת לינץ’.

כידוע, תסמונת לינץ’ היא תסמונת גנטית הקשורה לסיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הגס ובסוגי סרטן אחרים, כגון סרטן הרחם. במחקר, שפרסמו חוקרים בינלאומיים בכתב העת The Lancet ביוני 2020נבדק אם צריכה קבועה וממושכת של אספירין מפחיתה את הסיכון, ארוך הטווח, לפתח סרטן מעי גס בקרב בעלי תסמונת לינץ’.

במחקר השתתפו 861 בעלי תסמונת לינץ’ בגיל 42 בממוצע מ-43 מדינות (אירופה, אוסטרליה-אסיה, אפריקה ואמריקה). הם חולקו אקראית לשתי קבוצות: 427 משתתפים נטלו מדי יום 600 מ”ג אספירין (2 כמוסות) ו-434 קיבלו תרופת פלצבו בתקופה שבין ינואר 1999 למרץ 2005. המעקב אחריהם נמשך 10 שנים בממוצע.

מהמחקר עולה כי 40 משתתפים שנטלו אספירין (9%) חלו בסרטן המעי הגס לעומת 59 שקיבלו פלצבו (13%). בקרב החולים שפיתחו סרטן מעי גס לא הייתה עדות להבדל בשלב המחלה בין נוטלי אספירין לנוטלי פלצבו. ואולם – נטילת אספירין בקרב בעלי תסמונת לינץ’ למשך שנתיים לפחות, הייתה כרוכה בהפחתה של 44% בסיכון לפתח סרטן מעי גס לעומת אי נטילתו. הסיכון המופחת הכרוך בנטילת אספירין נותר למשך כל תקופת המעקב, אך החל להתברר רק בחמש שנים לאחר תחילת נטילתו. נטילת אספירין לא נמצאה קשורה להפחתת הסיכון לחלות בסוגי סרטן אחרים הקשורים בתסמונת לינץ’.

החוקרים מציינים כי תוצאות המחקר תומכות בצריכת אספירין בקרב בעלי תסמונת לינץ’, אם כי טרם נקבע המינון המיטבי מבחינת סיכון מול תועלת. לקריאת המאמר המלא הקליקו כאן.

מחקר שני: דחייה בביצוע קולונוסקופיה לאחר ממצא לא תקין בבדיקת דם סמוי בצואה, מעלה את הסיכון לסרטן המעי הגס ולתמותה מהמחלה.

כידוע, סרטן המעי הגס הוא מן הסרטנים השכיחים בעולם המערבי. בארץ ובעולם קיימת תכנית סריקה לגילוי מוקדם של המחלה באמצעות בדיקה תקופתית לגילוי דם סמוי בצואה. ממצא חריג המתגלה בבדיקה מחייב בירור באמצעות בדיקת קולונוסקופיה.

במחקר חדש שפורסם בכתב העת Gastroenterology ב-2 בפברואר 2021, חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בדקו את הקשר בין פרק הזמן החולף מקבלת התוצאה החריגה בבדיקת דם סמוי, ועד לביצוע קולונוסקופיה – לבין תחלואה ותמותה מסרטן המעי הגס.

המחקר בחן נתונים של 204,733 יוצא צבא בני 50-75, (גיל חציוני 61, רובם המכריע גברים), שקיבלו תוצאה חריגה בבדיקת דם סמוי לגילוי מקודם של סרטן המעי הגס בין השנים 2015-1999. מתוך הנבדקים 6,906 אובחנו עם סרטן מעי גס ו-1,709 נפטרו מן המחלה. נמצא, כי בהשוואה לביצוע קולונוסקופיה בתוך חודש עד שלושה חודשים מקבלת הממצא החריג, דחיית הבדיקה ב-15-13 חודשים הייתה קשורה בסיכון מוגבר של 13% לחלות בסרטן המעי הגס. דחייה ב-18-16 חודשים, הייתה קשורה בסיכון מוגבר של 25%. דחייה ב-21-19 חודשים, הייתה קשורה בסיכון מוגבר של 28%.

הסיכון לתמותה בדחיית הקולונוסקופיה, היה גבוה ב-52% בנבדקים, שביצעו קולונוסקופיה רק כעבור 21-19 חודשים. כמו כן, דחיית הקולונוסקופיה הייתה קשורה לסיכון מוגבר לגילוי המחלה בשלב מתקדם: דחייה של 18-16 חודשים העלתה את הסיכון ב-33%, דחייה של 21-19 חודשים ב-51% ודחייה של 24-22 חודשים ב-66%.

החוקרים מציינים כי גילוי סרטן מעי גס בשלב מוקדם, קשור לטיפולים פחות פולשניים ולסיכויי הישרדות גבוהים של למעלה מ-90%, בעוד שבשלב מתקדם וגרורתי של המחלה הטיפולים מורכבים יותר וסיכויי ההישרדות הם פחות מ-15%. מכאן החשיבות המכרעת שבביצוע קולונוסקופיה במועד. החוקרים ממליצים לבצע את הבדיקה עד שישה חודשים ממועד קבלת התוצאה החריגה של בדיקת הדם הסמוי.

קמפיין האגודה למלחמה בסרטן

לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס והחלחולת הפיקה האגודה למלחמה בסרטן תשדיר רדיו וכן סרט המיועד להפצה בערוצי הדיגיטל: “תירוצים”. הקמפיין מעודד ביצוע בדיקות סריקה של אבחון מוקדם לסרטן המעי הגס, והופק בהתנדבות על ידי חברת הפרסום גיתם BBDO. בתשדיר נשמעים תירוצים שונים של אנשים שאינם רוצים לבצע את הבדיקה. בנוסף הקמפיין קורא לנשים וגברים מגיל 50 לבצע בדיקת דם סמוי בצואה פעם בשנה, כדי למנוע התפתחות של סרטן המעי הגס או לגלות אותו בשלב מוקדם.

משה בר-חיים, מנכ”ל האגודה למלחמה בסרטן: “תוכנית הסריקה הלאומית שיזמה האגודה למלחמה בסרטן יחד עם משרד הבריאות, והמופעלת על ידי קופות החולים, מצליחה להעלות בצורה משמעותית את הגילוי המוקדם של המחלה בקרב קבוצת הגיל הייעודית, ובשל כך משפרת את סיכויי ההחלמה והריפוי, העומדים כיום על כ- 90%.
שנה אחר שנה הנתונים מוכיחים שמניעה וגילוי מוקדם הם הצעדים היעילים ביותר על מנת להפחית את הסיכון לסרטן, ולהגביר את סיכויי הריפוי. מסיבה זו, היענות הציבור לנושא האבחון מוקדם יחד עם אימוץ אורח חיים בריא, שהוכח כמפחית סיכון לתחלואה ותמותה, היא חשובה מאין כמותה”.

פרופ’ ליטל קינן-בוקר, מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות, מסכמת: “סרטן המעי הגס והחלחולת הוא המחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בישראל. גורמי הסיכון העיקריים למחלה הם גיל, היסטוריה משפחתית של המחלה, גידול שפיר קודם במעי, מחלת מעי דלקתית, מוטציות גנטיות וגם אורח חיים המעלה את הסיכון לחלות, כגון השמנה, יושבנות, תזונה עתירת שומן ודלת סיבים, עישון וצריכת אלכוהול. עיקר התמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת בשנת 2018 נצפתה בגיל המבוגר, ובשיעורים הגבוהים ביותר בקבוצת הגיל של בני 75 ומעלה”.