הורים, אתם המגדלור הנפשי של ילדיכם
הפסיכולוג הקליני ירון פלדמן מסביר, כי כלי מרכזי בהתמודדות עם חרדות וקשיים נפשיים של ילדים בתקופת הקורונה, הוא מה משדרים להם ההורים – לחץ ודאגה או רוגע ושליטה
ילדים ערים למה שקורה סביבם, הם חשופים לרשתות החברתיות והם מודעים למשבר הקורונה וסיכוניו. להורים תפקיד חשוב בוויסות רגשות הילדים וההתמודדות שלהם עם המידע. על פי ירון פלדמן, פסיכולוג קליני, אפשר וצריך לשוחח עם הילדים אודות המתרחש סביבנו, הכול בכפוף לגילו ולמצבו האישי של כול ילד. כלומר, חשוב לקחת בחשבון את השלב ההתפתחותי של כל ילד, ואת מצבו הנפשי בעת הספציפית הזו.
ישנם ילדים יותר פגיעים והם מועדים לתגובה רגשית לא קלה בימים אלה של בידוד, סגר ומגיפה. אלו הם פעמים רבות הילדים, שגם בשגרה סובלים מפחדים, חרדות וקושי להתמודד עם אי וודאות. מאידך, ישנם ילדים שמסתגלים טוב, מרגישים שהעולם הוא מקום בטוח ויש להם אמון וביטחון במבוגרים סביבם.
פלדמן הוא פסיכולוג קליני, בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, ובוגר תואר שני בפסיכולוגיה קלינית של הילד באוניברסיטת תל אביב. כיום הוא גם לומד פסיכותרפיה פסיכואנליטית בבית הספר ללימודי המשך רפואה באוניברסיטת תל אביב. בעבר עבד במרפאת החרדה של בית החולים לילדים שניידר, במכון טמיר לפסיכותרפיה ובבית החולים לבריאות הנפש בנס ציונה. הוא מטפל בהפרעות חרדה, דיכאונות, משברים בחיים ובתופעות נפשיות בקרב ילדים כמו חרדות, בעיות התנהגותיות, קשיים רגשיים וקשיים בהתפתחות נפשית. כיום הוא עובד עם נוער עולה במסגרת תוכנית נעל"ה.
"חשוב לשתף את הילדים במה שקורה עכשיו", הוא אומר, "ולהעביר להם את המסר כי זו תקופה שתחלוף, ובמוקדם או במאוחר, כולנו נחזור לשגרה. במקביל, אין צורך להעמיס עליהם יותר מדי מידע ואינפורמציות, ואגב, הדבר נכון גם לנו, המבוגרים".
אלו כלים להתמודדות יש להורים במסגרת הבידוד הביתי?
פלדמן: "מצבו הנפשי של ההורה הוא מרכיב קריטי ביכולת שלו לעזור לילדיו. תקופה זו מציפה אצל כולנו חוסר ודאות קיצוני, שמגביר חרדות קיומיות, חרדות כלכליות, ומערער את יסודות החיים כפי אנחנו מכירים. חוסר השליטה של האדם אל מול נגיף הקורונה, מביא כל אדם ואדם להתמודדות מאתגרת, מול קשיים רגשיים לא פשוטים. תחושות של חוסר אונים, חרדה, דיכאון ותסכול מתעוררות ביתר שאת בעת הזו. והילד מתבונן באימו או ובאביו כמגדלור – ועל פיהם עליו לנווט".
הורים רבים בעצמם מודאגים וחרדים בימים אלה, וילדיהם, באופן טבעי מבחינים בכך. מה עושים?
"החלק החשוב של סיוע ותמיכה בילד נמצא ביכולת של ההורה להרגיע את עצמו, ולהכיל את הסיטואציה הקשה. כלומר, בבואנו לתווך את המצב לילדינו, עלינו לבחון קודם כול עם עצמנו האם אנחנו במצב רגשי מתאים, כזה שיכול להעביר מסר מכיל ומרגיע לילד – ולא להציף ולערער אותו".
אילו תסמינים עשויים להתגלות אצל ילדים בבידוד ביתי?
"ניתן לצפות כי תתעורר חרדה סביב משבר הקורונה אצל ילדים. אל לנו להיבהל מכך. חשוב שילדים יהיו במגע עם מה שקורה כעת. היעדר חרדה, עלול להעיד על ניתוק רגשי, ועלול להוביל לביטוי פסיכוסומטי כמו כאבי בטן וכאבי ראש, וביטוי התנהגותי עד כדי אלימות. עלינו לשאוף למצב שבו הילד חווה חרדה במידה, שאותה הוא כן יכול להכיל, כלומר חרדה שלא תפרק אותו. כאשר ילד חווה חרדה גדולה מיכולתו להכיל אותה, עלולים להופיע סימנים פיזיולוגיים של חוסר שקט גופני, הזעה, דופק מואץ, מתח שרירי, קשיי שינה ועוד. סימנים נפשיים עשויים לבוא גם לידי ביטוי בדאגנות יתר, מחשבות אובססיביות, קושי להיות לבד וחוסר שקט".
יש טיפים להורים, כיצד עליהם להתנהל בשגרה היומיומית, בתקופת הבידוד הביתי עם הילדים?
"ישנן כמה פעולות שביכולתנו לעשות בכדי להתמודד טוב יותר עם הסגר הביתי. ראשית, חשוב לשמור על שגרה ועל עוגנים קבועים, גם במהלך היום וגם במהלך השבוע. למשל ארוחות בזמנים קבועים, או פעילויות מתוכננות מראש וקצובות בזמן. חרדה משגשגת במצבים של אי ודאות, וכדי שנוכל לצמצם אותה, חשוב לשמור על שגרת יום קבועה וצפויה עד כמה שניתן. שנית, זהו זמן יקר שיכול להוות נכס בהתפתחות של הילדים. בימי שגרה, מעטים הזמנים בהם הורים וילדים מבלים בצוותא ימים שלמים. דווקא עכשיו, בתקופת הסגר בבתים, חשוב לנצל את זמן האיכות עם הילדים ליצירה משותפת, ללמידה וחקירה, להיכרות יותר מעמיקה עם ילדינו ועם עולמם וגם כמובן להקצות זמן למנוחה ולצבירת כוחות".
מתי כדאי להורים לפנות ליעוץ מקצועי לגבי ילדיהם?
"ייתכן ויתעוררו אצל ילדים קשיים נפשיים לא פשוטים בתקופה זו, ועלינו להיות ערים לכך. כאשר אנו עדים לקשיי שינה, חוסר תיאבון, רגזנות, מצב רוח ירוד, פחדים וחרדות אצל ילדים, חשוב וחיוני לפנות לייעוץ ולתמיכה. במשבר הקורונה פנייה לעזרה ולייעוץ נעשית דרך האפליקציות השונות, כמו אפליקציית זום, המהוות תחליף למפגש פנים אל פנים. פגישות וידיאו בהחלט יכולות לתת מענה – בעיקר להורים, לבני נוער מתגברים ולילדים אשר חשים נוח בערוץ הוורבלי".
אתר "מדניוז" מדגיש כי כתבה זו אינה מהווה בשום אופן תחליף כלשהו לייעוץ רפואי ופסיכולוגי מקצועי.