ניתוח קיסרי - סקירה

קיסרי-שש
קיסרי-שש
צילום: שטרסטוק

ניתוחים קיסריים מבוצעים כשיש סכנה ליולדת או לעובר. ניתן לבצע ניתוחים קיסריים גם מבחירה

ניתוחים קיסריים הם ניתוחים שרובם נקבעים מראש. הסיבות להחלטה על ניתוח קיסרי הן רבות. שיעור הניתוחים הקיסריים בארץ, בדומה לארצות מערביות אחרות, עולה בהתמדה ומגיע לכעשרים אחוז מכלל הלידות. בעת העתיקה, נערכו ניתוחים קיסריים לצורך חילוץ העובר המת מרחם אמו המתה. בעידן המודרני מבוצע ניתוח קיסרי במטרה להציל ממוות, או למנוע נזק בלתי הפיך אצל האם והעובר.

 ישנם כמה גורמים אשר הביאו לעלייה בשיעור הניתוחים הקיסריים: בטיחות רבה יותר בניתוח, עלייה בגיל היולדות והריונות בסיכון גבוה, שימוש בניטור וזיהוי מצוקה עוברית במהלך הלידה, עלייה במספרן של תביעות משפטיות במיילדות ודרישת הנשים לניתוח קיסרי אלקטיבי (באופן מתוכנן). העלייה באחוז הנשים שילדו בניתוח קיסרי בעבר מביאה אף היא לעלייה בשיעור המנותחות כיום, בהריונן השני והשלישי. הבחירה בניתוח קיסרי מתקבלת במהלך הלידה או מראש לפני הלידה.

צילום: שטרסטוק

מהלך הניתוח: ניתוח קיסרי נעשה בדרך כלל בהרדמה אזורית – אפידורל או ספינלית, ולעתים נדירות בהרדמה כללית. עדיף שהיולדת תהיה בצום, שמא תקיא במהלך הניתוח. האישה המנותחת מקבלת נוזלים, כיוון שהרדמה אפידוראלית עשויה לגרום לירידה בלחץ הדם. ההרדמה נעשית כמה דקות לפני ביצוע הניתוח. בניתוח עצמו מבצעים חתך רוחבי בשיפולי הבטן ומבוצעת הפרדת השכבות השונות. חלק זה של הניתוח אורך זמן קצר, בדרך כלל כמה דקות. בעבר היה מקובל לבצע חתך אנכי, אולם כיום מנסים להתחשב בגורמים אסתטיים, ולכן מבצעים כמעט תמיד חתך רוחבי.

במהלך הניתוח, פותחים את דופן הבטן ומגיעים לרחם. בדרך כלל גם בחלקו התחתון של הרחם עושים חתך רוחבי. משנחתך הרחם מחלצים את העובר ואת השליה ומנתקים את חבל הטבור. עורכים ביקורת של הרחם, תופרים את החתך ברחם ואת החתך בבטן, והעור נסגר באמצעות סיכות או תפרים. תוך כדי הניתוח היולדת מקבלת, בדרך כלל, מכווצי רחם, תכשיר אנטיביוטי ומסיכת חמצן המשפרים את תוצאות הניתוח.

ניתוח קיסרי במהלך הלידה: החלטה על ניתוח קיסרי בלידה מתקבלת כאשר מתפתחים סיבוכים במהלכה ומתגלים סימני מצוקה של העובר. בדרך כלל מתקבלת ההחלטה במקרים הבאים – לידה המתקדמת בקצב אטי מדי, היולדת מותשת, וכוחות הלידה שלה אינם מספיקים לקיום לידה רגילה; במצבים בהם מנסים לסיים את ההיריון על ידי השראת לידה, הלידה אינה מתקדמת טוב; כישלון בלידה מכשירנית; קרע ברחם; עובר הנמצא בסיכון; סבל עוברי הנגרם בשל הפרעות בחמצון. הסימן לכך הוא שינויים משמעותיים בדופק הלב של העובר; צניחה של חבל הטבור. חבל הטבור יוצא מתעלת הלידה וקיימת סכנה שהעובר ייחנק וימות או שייגרם לו נזק בלתי הפיך; היפרדות שליה קשה, שאינה מאפשרת להמשיך בלידה רגילה; ומצגים פתולוגיים של העובר (למשל מצג עכוז).

ההחלטה לבצע ניתוח קיסרי מבחירה מתקבלת כאשר יודעים מראש שהלידה עתידה לסכן את האישה או העובר. המקרים הללו מעדיפים הרופאים לא להגיע כלל ללידה, ואם לא נוצר קודם צורך בניתוח דחוף, מבצעים אותו בשבוע השלושים ותשעה, כדי להיות בטוחים כי התינוק שייוולד אינו פג ושריאותיו בשלות. בתום הניתוח הקיסרי מועברת היולדת לחדר התאוששות, כאשר היא עדיין תחת השפעת ההרדמה האפידוראלית (למעט מקרים בהם הניתוח התבצע בהרדמה מלאה), שם היא שוהה כמה שעות ונבדקת לעתים קרובות: לחץ דם, דופק, כמות דימום וכיווץ רחם. היולדת נשארת מחוברת לעירוי ולצנתר יממה לאחר הניתוח.

מקור מידע – "אתר בית חולים ליס ליולדות ונשים"