1,042 נשים נפטרו מסרטן השד

סרטן השד אחראי לכשליש ממקרי הסרטן החדשים בכל שנה, וזוהי המחלה הממאירה השכיחה ביותר, בייחוד בנשים מעל גיל 50. במקביל, ממשיכה מגמת העלייה בתחום הגילוי המוקדם

במסגרת חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן השד, משרד הבריאות בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן, מפרסמים את הנתונים המעודכנים בנושא סרטן השד בישראל. על פי הנתונים, סרטן השד אחראי לכשליש ממקרי הסרטן החדשים בכל שנה, בכלל הנשים, וזוהי המחלה הממאירה השכיחה ביותר בקרב נשים בכל קבוצות האוכלוסייה בישראל. עיקר התחלואה, הן בסרטן חודרני והן בסרטן ממוקד של השד, היא בנשים מעל גיל 50. במקביל, ממשיכה מגמת העלייה בתחום הגילוי המוקדם: 69% מהנשים אובחנו בשלב מוקדם.

סך הכול בשנת הדוח (2018) נפטרו מסרטן חודרני של השד 1,042 נשים בישראל. כאמור, זהו הגורם השכיח ביותר לתמותה מסרטן בקרב נשים, האחראי לכחמישית מכלל התמותה מסרטן בנשים ישראליות. יחד עם זאת, מגמת ירידה משמעותית בתמותה מסרטן שד, נמשכת בשיעור של כ-2% לשנה מאז 1996. בהשוואה למדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר בעולם, ישראל נמצאת במקום ה-26 במספר החולים החדשים לשנה (היארעות), אך במקום נמוך יחסית (69) מבחינת תמותה מסרטן השד.

מנתוני הרישום הלאומי לסרטן של משרד הבריאות, עולה כי כיום חיות בישראל 24,778 נשים שאובחנו עם סרטן השד בשנים 2014-2018 ושהחלימו, או שעדיין מתמודדות עם המחלה, מהן 21,831 שאובחנו עם מחלה חודרנית, ו-2,947 נשים שאובחנו עם מחלה ממוקדת.

משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "סרטן השד נחשב לגידול הסרטני השכיח ביותר בקרב נשים. בשנת הנתונים המדווחת (2018) אובחנו בישראל מעל 5,500 נשים חולות בסרטן השד. העלייה המתמדת במספר המקרים החדשים של המחלה המתגלים בשלב ממוקד והירידה בשיעורי התמותה, מצביעים על עלייה בשיעורי האבחון בשלבים הראשוניים, ועל שיפור באמצעי הטיפול. גילוי מוקדם הוכח כמפחית את התמותה מסרטן השד, מאפשר לשנות את מהלך המחלה ומעלה את סיכויי הריפוי לכ-90%. גם בתקופה זו של מגפת הקורונה, אסור לנשים בגיל המתאים לוותר על בדיקות הסקר. בנוסף, כל אישה, בכל גיל, חייבת להיות קשובה לגופה, ואם מתעורר בה חשד כלשהו לגבי שינוי, ולו הקטן ביותר, חשוב לא לדחות את הפנייה לרופא ולגשת להיבדק בהקדם".

פרופ' ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות: "על פי נתוני 2018, עיקר התחלואה נצפית בנשים מעל גיל 50. אצל נשים יהודיות ונוצריות (שאינן ערביות וכאלה ללא סיווג דת), 78% מהמקרים החדשים בשנת 2018 אובחנו בגיל 50 ומעלה. אצל נשים ערביות, השיעור הוא 65%, בהתאמה. לעומתן, אצל 1.1%, שהן 52 נשים בסך הכול, מכלל המקרים של סרטן חודרני של השד ב-2018, אובחן סרטן השד בנשים מתחת לגיל 30".

שיעור הנשים שאובחנו עם מחלה בשלב מוקדם (ממוקד או מקומי), הוא 69.2% בשנת 2018 לעומת 58.3% בשנת 2005. שיעור הנשים שאובחנו עם מחלה מפושטת אזורית (לרקמות סמוכות ו/או לבלוטות הלימפה), הוא 27.9% בשנת 2018, לעומת 38% בשנת 2005. שיעור הנשים שאובחנו עם מחלה גרורתית היה נמוך ודומה ב-2018 וב-2005 (3.4% לעומת 3.6%, בהתאמה). ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן השד בישראל בקרב נשים שאובחנו בתקופה 2008-2013 גבוהה יחסית: 89% בקרב יהודיות ואחרות ו-84% בקרב ערביות.

השוואה בינלאומית: על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי WHO)) לשנת 2020, סרטן השד הוא הראשון בשכיחותו מבחינת היארעות (סך של 2,261,419 מקרים) ומבחינת תמותה (סך של 684,996 מקרים) בקרב נשים בעולם. בקרב186 האזורים המדווחים לWHO-, מבחינת שיעורי ההיארעות של סרטן השד, ישראל נמצאת במקום ה-26 (במקומות הראשונים נמצאות בלגיה, הולנד ולוקסמבורג), ובשיעורי התמותה ישראל נמצאת במקום נמוך יחסית, 69, (במקומות הראשונים נמצאות ברבדוס, פיג'י וג'מייקה).

גילוי מוקדם באמצעות סריקה (סינון, screening) הוכח כמפחית את התמותה מסרטן השד ומאפשר לשנות את מהלך המחלה. התוכנית בישראל הוקמה בתחילת שנות ה-90' ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן, ומופעלת מאז בשיתוף משרד הבריאות וכל קופות החולים, על בסיס ראיות ממחקרים קליניים וקווים מנחים של גופים מקצועיים. בשנת 2020 הוכנסה לסל התרופות והטכנולוגיות בדיקה לנשאות גנטית BRCA 1,2 לנשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי, על פי הצהרה עצמית, גם ללא סיפור משפחתי וללא יעוץ גנטי מקדים.

כחלק מתוכנית הסריקה הלאומית, ובמטרה להעלות את היענות הנשים לביצוע בדיקות ממוגרפיה בפריפריות גיאוגרפיות וחברתיות, בשנת 2001 רכשה האגודה למלחמה בסרטן את ניידת הממוגרפיה הראשונה 'מיכל'. מאז הפעלתה של הניידת הוכחה חשיבות פעילותה בשטח. בעזרת ניידת הממוגרפיה, צומצמו משמעותית הפערים בשיעורי ההיענות לבדיקה בין המגזרים השונים, כגון נשים חרדיות ועולות חדשות, והתבטלו לחלוטין הפערים בין נשים יהודיות לערביות. כיום, ישראל עומדת בצמרת הטבלה העולמית בשיעורי ביצוע בדיקת הממוגרפיה, תוך כדי צמצום פערים, ובין המדינות המובילות בשיעורי הריפוי של נשים מסרטן השד.

במהלך 2020-21 במסגרת פעילות הניידת ברחבי הארץ בוצעו מעל 19,000 בדיקות ממוגרפיה בפריפריות חברתיות וגיאוגרפיות, זאת למרות שבראשית התקופה, בשל מגפת הקורונה ושמירה על הוראות משרד הבריאות, צומצמו מספר התורים בכל יום פעילות. הניידת מופעלת מאז 2010 על ידי רשת אסותא מרכזים רפואיים, ומעניקה שירותים לכל קופות החולים.

המלצות האגודה למלחמה בסרטן להפחתת הסיכון לחלות בסרטן השד

• אורח חיים פעיל ובריא: כשליש מכלל מקרי סרטן השד ניתנים למניעה באמצעות אימוץ אורח חיים בריא ופעיל. מחקרים מוכיחים כי קיים קשר בין פעילות גופנית לירידה בסיכון לחלות בסרטן השד, בעיקר אחרי גיל המעבר. הפעילות הגופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן השד, גם ללא קשר לגורם הסיכון הקשור למשקל הגוף.

• שמירה על משקל גוף תקין: על מנת למנוע השמנה ולשמור על משקל גוף תקין – מומלץ למצוא את האיזון המתאים בין צריכת הקלוריות ובין ביצוע פעילות גופנית (מאזן האנרגיה). עודף משקל וחוסר פעילות גופנית מגבירים סיכון לתחלואה בסרטן השד.

• הימנעות מדפוסי התנהגות שעלולים להגביר את הסיכון לחלות: יש להימנע מעישון, חוסר פעילות גופנית, השמנת יתר, חשיפה ללא הגנה לשמש וצריכת אלכוהול שהוכחו כמגבירים סיכון לחלות בסרטן.

• הנקה: הוכח מדעית כי הנקה מפחיתה את הסיכון של האם לחלות בסרטן שד. מלבד בריאות התינוק, זוהי סיבה נוספת להמלצה להניק.

המלצות משרד הבריאות לאבחון מוקדם של סרטן השד

• ביצוע סריקה בממוגרפיה לנשים בגיל 74-50.

• ממוגרפיה היא בדיקת הדמיה הנחשבת נכון להיום, לשיטה הטובה ביותר לזיהוי גידול סרטני בשד בשלב מוקדם, לפני שניתן לזהות אותו במישוש.

• ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן, נהוגה בישראל תוכנית סריקה בממוגרפיה לנשים הנמצאות בסיכון רגיל, המופעלת בשיתוף משרד הבריאות וכל קופות החולים. התוכנית כוללת נשים בגילים 74-50 בסיכון ממוצע למחלה, עבורן מומלצת בדיקת ממוגרפיה שגרתית בכל שנתיים. במסגרת התוכנית, נשלח לנשים בגיל 74-50 זימון לביצוע הבדיקה. שיעור ההיענות לביצוע הבדיקה בישראל הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD, ונכון לשנת 2019 עומד על 72.1%.

• נשים בנות 40 ומעלה או קודם לכן, על פי המלצת הרופא, הנמצאות בסיכון מוגבר למחלה מסיבות שונות – עבורן מומלצת ממוגרפיה אחת לשנה. נשים שאובחנו עם מוטציה גנטית זכאיות לסריקתMRI שנתית, שגם היא כלולה עבורן בסל.

• המלצות לנשים בסיכון רגיל: הכירי את שדייך. בכל גיל ובכל מצב (היריון, הנקה וכד'), אם גילית ממצא או שינוי כלשהו, פני לרופא/ה ודרשי לברר את טיבו. ניתן לבצע בדיקת שד פעם בשנה על ידי רופא המומחה בבדיקת שד (בדיקת שד ידנית לא הוכחה כאמצעי המפחית את התמותה מסרטן השד).

• המלצות לנשים בסיכון גבוה ולבעלות היסטוריה של סרטן במשפחה: לנשאית גנטית ולאישה שקרובת משפחה שלה בדרגה ראשונה (אם, אחות) חלתה בסרטן השד, מומלצת בדיקת ממוגרפיה מגיל 40, אחת לשנה, או מוקדם יותר, בהתאם להמלצות הרופא. לנשאית מוטציות בגנים BRCA 1/2 ולנשים בקבוצות סיכון נוספות, מומלץ לבצע בדיקת MRI של השד אחת לשנה. הבדיקה מומלצת גם לנשים שהוגדרו כבעלות סיכון של יותר מ-20% לחלות בסרטן השד במשך חייהן. פירוט של כל ההתוויות המאושרות בסל, ניתן למצוא באתר משרד הבריאות. אישה או נערה שעברה הקרנות לבית החזה (בדרך כלל כטיפול במחלת לימפומה מסוג הודג'קין), בעיקר לפני גיל הפריון, נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד, ומומלץ כי תבצע מעקב רפואי לגילוי מוקדם בהתאם להמלצות הרופא.

• המלצה על ייעוץ גנטי: אישה שחלתה בסרטן שד או שחלה, גם אם אין לה סיפור משפחתי, חשוב שתפנה לייעוץ גנטי שבעקבותיו יוחלט אם יש צורך בבדיקה גנטית. התשובה עשויה להשפיע על אופן הטיפול שיוצע לה, אם וכאשר תאובחן, והיא תוכל לשקול אפשרויות להפחתת הסיכון שלה. לאישה שקרובת משפחה שלה מדרגה ראשונה חלתה בסרטן שד או שחלה, מומלץ לקבל מרופא המשפחה הפניה לייעוץ גנטי. במסגרת הייעוץ, תתקבל החלטה אם על האישה לבצע בדיקה גנטית לשלילת או למציאת גורם סיכון תורשתי למחלה. אישה שאובחנה כנשאית המוטציות בגנים ,BRCA 1/2 יכולה להפחית את הסיכון לחלות. ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל גם ביחס לטיפול תרופתי, המפחית את הסיכון לחלות.

• גברים וסרטן השד: במקרים נדירים גברים עלולים לחלות בסרטן השד (1% מסך החולות בסרטן השד). על פי הנתונים, במדינת ישראל מאובחנים מדי שנה כ-50 גברים חולים בסרטן השד. הגורם לסרטן השד בקרב גברים עדיין אינו ברור לגמרי, אך נראה כי ישנם גברים שהם בעלי סיכון גבוה מהממוצע לחלות במחלה. גורמי הסיכון העיקריים הם גיל מעל 60, והימצאות בני משפחה קרובים (גברים או נשים) שחלו או שחולים בסרטן השד. לגברים הנמצאים בסיכון גבוה רצוי לפנות לרופא המשפחה בקופת החולים לקבלת הפניה לייעוץ גנטי. לגברים בריאים בסיכון רגיל, נכון להיום, אין המלצה לבדיקה מוקדמת. גברים בעלי נשאות גנטית, עלולים להעביר את המוטציה לבנותיהם.